שלום לכל הנוכחים

[אוראינסוף]

שלום לכל הנוכחים ../images/Emo13.gif

אני יעל, בת 20 כמעט, ושמחה מאוד למצוא את הפורום הזה.. למיטב התרשמותי יש כאן הרבה מרפאים, שעוסקים בהרבה תחומים מקושרים, והייתי שמחה אם תחלקו איתי מחכמתכם.. בחצי השנה האחרונה עברתי הרבה תהליכים קשים, במישורים פיזיים ובעיקר רגשיים, שינויים וקריסת מסגרות בכל מיני תחומי חיים ואמונה <אני אשמח לספר בהזדמנות.. בגדולה אנשים יקראו לזה בביטוי הכוללני והלא מספק "יציאה בשאלה">. כרגע אני בשלבי התאוששות מהמשבר שעברתי, ואני מרגישה שאני חייבת, חייבת למצוא דרכים להחזיר לעצמי אנרגיות, להתחבר לאיזה "מצבר" שיעזור לי לשקם את הכוחות הנפשיים שלי. יש דרך לעשות את זה בעצמי, בלי מישהו מבחוץ? אילו דרכים/תרגילים/כל דבר אתם מכירים כדי לבנות ולשקם עוצמה פנימית וכוחות נפש? (אני במערכת יחסים עכשיו, ויש לי חבר נפלא ותומך.. אבל גם זה חלק מהבעיה. אני מרגישה שכמה שהוא נותצן לי זה לא מספיק, ושלי עצמי לא תמיד יש מספיק כוחות כדי לתת לו מה שהייתי רוצה. ואין המדובר על הגשמי

).

יום נפלא ומלא שמש. יעל.

 

[עומר בריגר]

יעל יקרה!

אנחנו שמחים לעזור לך למלא את מצבורי האנרגיה המרוקנים... אם הבנתי אותך נכון, באמת עברת הרבה בתקופה האחרונה ואני מבינה את המצוקה שלך. יש יותר מדרך אחת למלא את המצבורים בעצמך, אבל זה פחות יעיל מאשר אם מישהו עוזר לך בזה, מפני שלמלא את המצברים לוקח אנרגיה, ככה שאם תעשי את זה בעצמך - תאבדי קצת בדרך. רק את מכירה את עצמך מספיק טוב כדי לדעת מה ממלא את המצבורים שלך. יכול להיות שזה ללכת לים, או לאמץ תחביב, או לעשות ספורט... זו החלטה שלך. אני רוצה להמליץ לך בחום להשיג לעצמך מדריך או מלווה בתהליך מילוי המצבורים וכניסה מחודשת לשיגרה, מישהו שלא יהיה "גורו", אבל יעזור לך ממקום של נסיון וידע להתמקום מחדש בתוך המציאות והסביבה שבחרת לעצמך. אני לא בטוחה שזה הוגן להפיל את המשימה הזאת על החבר שלך. אני חושבת שזו החלטה שלו לעשות ושאת צריכה להיות רגישה כדי לראות אם את לא מפילה עליו. אני בטוחה שהוא נמצא במערכת היחסים איתך כדי שתעני על הצרכים שלו בזוגיות, וחשוב שתהיי ערה לזה. כמה שהוא נותן לך זה לא מספיק לך כי את מבקשת ממנו להיות יותר מהבנזוג שלך, להיות גם המדריך, המשפחה, המדריך... אני חושבת שהלחץ שאת מפעילה ממוקד מדיי ואת צריכה לשקול לפזר אותו קצת, לקחת את הזמן ולהגדיר מחדש מה הציפיות שלך מבן הזוג שלך, לחשוב אם ציפיות אלה הן סבירות לצפות ממנו ספציפית, ולשים לב שאת לא חורגת מהן ביומיום. זהו, אני מקווה שפגעתי.. בכל אופן, את מוזמנת להמשיך ולהשתמש בפורום, כמו גם לפנות אליי ישירות דרך מערכת המסרים. בהצלחה, מתוקה! אני מאחלת לך אור ואושר!

 

[yosef 30]

שלום ליעל.

נשמע מדברייך שאכן את עברת ועדיין עוברת סוג של התמודדות לא פשוטה. אני גם חושב כמו עומרי שלא פשוט כלל וכלל למלא את עצמנו באנרגיות במיוחד אם אין לנו את הכישורים לכך. נכון שקריסטלים יכולים לעשות עבודה טובה, נשימה נכונה, ים וכו'. אבל מדבריך נשמע שאת גם עוברת שינוי מנטלי לא רק ריגשי ולכן כדאי ומומלץ לעבור את התהליך הזה עם מורה דרך. מדוע יש לך "התנגדות" לעבור את התהליך הזה עם מורה? בקשר לחבר שלך, אני בניגוד לעומרי לא חושב שאת נמצאת במערכת יחסים רק בשביל לספק את הצרכים של הבן זוג שלך. במערכת יחסים שבה אחד מבני/בנות הזוג עובר תהליך או משבר כזה או אחר. עלינו להיות שם במקום של ההכלה התמיכה הפירגון והנתינה. גם אם הדבר לפעמיים מסיט מהמקום שלנו. אולי כדאי שתשאלי את בן הזוג שלך היכן הוא נמצא בכל התהליך הזה, ואם הוא אומר שהוא עדיין מסוגל להכיל אותך יש לו את הכוחות אז זה בסדר. את לא חייבת להחזיר לו באותה מטבע, זוגיות אל נמדדת כמה כל אחד נותן, כל אחד מביא את האיכות שלו ואת מה שהוא יכול לתת. אני בטוח שגם את נותנת אחרת או שהוא היה אומר או שהוא לא בדיוק היה שם כמו שאת מתארת. איכות חיים שווה כל דבר לכן כן כדאי להעזר במורה דרך במיוחד אם את מתחברת לכל עולם הרוח. בהצלחה ובביראות נפשית-פיזית-רוחנית

יוסף.

 

[עומר בריגר]

לגבי מערכת היחסים

יוסי, אתה לא הבנת אותי! מה שהתכוונתי להגיד הוא שלפעמים זה לא הוגן לבקש מבן הזוג שיעמוד בכל הדרישות שלנו, לא תמיד הוא מסוגל לעמוד בעומס. גם אם זה תקופתי, לפעמים זה אפשרי ולפעמים זה לא. הדבר היחיד שהוא חשוב ומתאים תמיד זה להחליט ביחד ולא להפיל. כל מה שאמרת על זוגיות נשמע לי מאוד נכון ואם נשמעתי הפוכה או מתנגדת אז לא הסברתי את עצמי נכון. אני רק חושבת שקורה לפעמים שהדרישות שלנו בזוגיות נהיות מוגזמות ביחס למה שהבנזוג מוכן או יכול לתת. ושהדרישה מבן הזוג צריכה להתאים ליכולות שלו. אם ההחלטה היא משותפת והוא סבבה עם זה - אני סבבה עם זה. חוץ מזה, אני מתה על השם חיבה שהצמדת לי. כולי מוחמאת

 

[yosef 30]

אופססס ../images/Emo9.gif

אני אתחיל מהסוף להתחלה

. נשבע לך שקראתי לך עומרי בשיא הספונטניות

. איך שקראתי שכתבת שהוחמאת מהשם חיבה יישר קפצתי להודעה שלי לבדוק על מה מדובר. אני אז שמייח שאת זה את מקבלת כמחמאה

לבריאות. לגביי הזוגיות ...טוב כנראה ששניינו צודקים. וזה נהדר שיש לנו הזדמנות לדון בנושא שיתוף, קבלה, נתינה והכלה. אני מאמין כי לכל אחד יש את האני המאמין שלו בכל נושא. מסכים איתך שצריך לדבר על זה. שצריך לבדוק מה קורה עם הבן/ת זוג שלנו בתהליך התמיכה שלהם כלפינו. אבל גם חשוב מאוד לזכור שזה בסדר רק לקבל, שזה בסדר להיות נתמך, אהוב ונאהב. גם בלתת לאחר לתת לנו זוהי נתינה בפני עצמה. הרי כך אנו מאפשרים לאחר לפתוח את צ'אקרת הלב (קצת מושגי הילינג לא יזיקו נכון?

). תודה על הסובלנות והנכונות בברכת המשך ערב נעים יוסף.

 

[עומר בריגר]

בעניין קבלה

כן, יש פה באמת נושא מורכב שאולי עוד לא פיתחנו עד הסוף - זה בסדר להרגיש שאתה ראוי לתמיכה, לאהבה, לקבלה, בלי תנאים מצד אחד, ומצד שני, יש איזה שהוא עניין של תאום ציפיות. מתי זה כבר הופך לחוסר התחשבות?

 

[yosef 30]

קבלה בלי תנאים ../images/Emo89.gif ../images/Emo90.gif

איזה קל זה להשתמש במושגים כלכך מפוצצים ולא לדעת באמת לחוות אותם. אני לא אוהב את המושג קבלה בלי תנאים כי ככה אנו קוראים בכל מיני פילוסופיות מזרחיות ומערביות. אנו גדלנו בתרבות המערב מושרשים בתוכנו כלכך הרבה התניות, שפתאום כולם אוהבים בלי תנאים, כל אחד שולף את המשפט המפורסם הזה כאילו גדלנו רוב חיינו באיזה מקדש או בהרי ההימלאיה לצד הדלאי לאמה. מצטער אבל אנחנו לא מוארים וזה בסדר גמור לתת אהבה בשביל לקבל אהבה. אין בזה שום פסול. הרי אנחנו גדלים מאהבה של האחר, אנחנו גדלים מפידבקים של אנשים אחרים, אנחנו נהנים לקבל חיבוק. קשה לנו וקשה מאוד לחיות בנתינה מלאה וקבל פידבק שלילי, או לשמוע כל הזמן כמה שמה שאנחנו נותנים לא מספיק, וכמה שאנחנו לא בסדר, קשה לנו להגיע הביתה ולא לקבל חיבוק מבן או הבת הזוג שלנו (מה אנחנו לא ראוויים לזה?). לכן להשתמש במושג הכלכך קשה ליישום בחיי היומיום נראה לי יותר כמו מטאפורה מאשר משהו שמישהו בכלל יכול לחיות איתו. קבלה ללא תנאים בשבילי זה לחיות כמו טיבטי, כל מעשה שלהם נעשה במחשבה תחילה בהתכוננות מוחלטת בידיעה כי המעשה שהם עושים ישפיע על המשך הגלגול של נשמתם. (אפשר לקרוא את הספר "החיים והמתים הטיבטי). מה שאני מנסה לומר זה בואו לא נשתמש בכל מיני סיסמאות כאשר אנחנו לא באמת שם. המילים הם יפות, השאיפה היא "מוארת" והדרך היא ארוכה ומאוד!!!. אז בואו נדבר בגובה העיניים ונהיה קצת יותר נאמנים לציבור הקוראים שלנו. בעניין הקבלה, אני לא חושב שכל פעם שעובר עליי משהו אני צריך לשבת עם בן או בת הזוג שלי ולסכם איתם עד מתי ועד כמה מותר לי לקבל תמיכה. לפעמיים עובר עלינו משהו וכל מה שאנו מבקשים זה שייבינו אותנו באותם רגעים או באותה תקופה. לא תמיד אני יכול להגדיר באותו רגע מה באמת עובר עליי, גם אני וגם האחר צריכים קצת זמן להבין בעצמם את מה שמתחולל בתוכם. אני לא מדבר על ניתוק לשבועות ולא לדבר על המצב. להפך אני בעד שיתוף, דיבור ולנסות להבין ביחד. מבחינתי זוגיות טובה מתחילה בתקשורת פתוחה כנה ואמיתית שיש בה השתדלות לא לשפוט באותו רגע את האחר. אם מדברים על מצב קיצוני אולי באמת כדאי לגשת לייעוץ וטיפול ולאוו דווקא אלטרנטיבי. השלב של חוסר ההתחשבות מגיע כאשר האחר לא משתף את בן הזוג במה שעובר עליו ומצפה כי האחר יבין אותו/ה מבלי שבכלל יידברו על הנושא. וכל הזמן תהיה דרישה רק להבנה ושכל המטלות האחרות יי]לו על האחר. מכאן אנו יכולים להבין כי אנחנו כאן בתרבות המערב עדיין קשה לנו ליישם את המשפט הנאור והכלכך מפורסם "אהבה ללא תנאים" אם יש אהבה ללא תנאים אז למה מדברים על חוסר התחשבות?????? שולח ברכת שבת שלום לכל בית ישראל באהבה יוסף.

 

[עומר בריגר]

גבולות

איזה מצחיק אתה. קודם אתה אומר שקבלה בלי תנאים היא משהו שאתה מעדיף בכלל לא לשמוע, ואחר כך אתה אומר ועוד מדגיש, שאם יש אהבה ללא תנאים אז למה לדבר על חוסר התחשבות. אני מסכימה איתך בכל מה שאמרת, וגם מודה לך על הזמן שלקחת כדי לכתוב את כל זה בצורה כל כך נעימה. אבל עדיין חושבת שצריך להיות ערים לגבול. אני גם חושבת, שבנאדם שעובר את הגבול הוא קרוב לוודאי בנאדם בלי גבול משל עצמו. אני יכולה לתת לך אלף דוגמאות לדברים שאתה לא עושה בשם האהבה, כמו לצרוך סמים, להזיק לעצמך, לחטוף איזו צ'אפחה פה ושם, לעבור התעללות מכל סוג... והשאלה הנשאלת היא מי אחראי שהחוויות האלה לא יעברו דרכך? אתה או מי שבחרת לך לבנזוג? כמובן שאתה! אתה אחראי לגבולות שאתה מציב ויש דברים שאי אפשר לספוג! השיעור הזה בא לידי ביטוי ממש כחוט השני גם במה שאתה כתבת ואני חושבת ששנינו מסכימים מאוד על מה שאנחנו אומרים, פשוט מדמיינים סיטואציה אחרת. אני מאוד מסכימה איתך שבמערכת יחסים יש ups and downs, ושפה אתה נותן יותר, ופה אתה חלש, וזה הכל סבבה, ומערכות יחסים הן לא דבר מאוזן בדרך כלל ותמיד יש את זה שמסכים יותר או מתפשר יותר וזה הכל לפי חוקי המשחק. אבל יש דברים שאתה לא יכול לצפות מהאהוב שלך שיעשה למענך (כמו הדוגמאות שנתתי קודם - כל מה שגורר סבל לעצמך או סבל לאחרים), וזה תמיד אתה שקובע את הגבול, אם צריך - אפילו בכל יום מחדש. ואני כן חושבת שזה מצב בריא מאוד שיש גבול והוא ברור, לא רק בין אדם לאהוב שלו, אלא באופן כללי, בין אדם לעולם. מהמקום שברור לי איפה אני מוכן להכניס אנשים אחרים ואיפה לא, אני חושבת שהנתינה היא הרבה יותר צלולה, ואני חושבת שזה חשוב לכל אדם לפגוש בגבולות ברורים.

 

[yosef 30]

אני מצחיק? ../images/Emo151.gif

בוקר טוב עומרי הדגש על המשפט "אם יש אהבה ללא תנאים אז למה צריך לדבר על גבולות" בא להבהיר שאנחנו לא נמצאים במקום הזה. ולומר "אני אוהב ללא תנאים" מבחינתי זה לאהוב ללא גבולות. אישית אני לא חושב שאני נמצא שם ובטח ובטח עוד רבים אחרים. לכן אמרתי בואו לא נשתמש בכל מיני משפטי מחץ.

. אני לא חושב שאני ואת לא מבינים אחד את השני פשוט מרחיבים את ההכרה ביחד, כל האחד והראיה שלו מהזווית שלו. זה מה שהופך כל דיון למעניין

. נתת קצת דוגמאות לשימוש בסמים, התעלללות וכו'. אני חושב שאם נכנס לזה אז קצת ניסטה מהמרכז של הדיון עצמו. אפשר לפתוח שרשור חדש בנושא "אחריות עצמית" או "מסע הנשמה בכאן ועכשיו". אני ממליץ בואי נישאר נטו בפוקוס על הזוגיות של אוראינסוף ולנסות לכוון אותה למעשה הנכון. יש בעיה כדאי מאוד לדבר כמו שנאמר "טובים השניים מין האחד". אם היא הייתה קצת משתפת אותנו ביותר פרטים זה בהחלט היה עוזר. אבל ממה שאני יכול להבין זה שאולי היא בעצם התחנכה בבית שבו אולי לא משתפים, לא חולקים רגשות, לא מדברים. אולי גם זה חלק מהשינוי שהיא עוברת והיא כנראה לא מודעת שאי שיתוף הוא בעייתי מאוד. זה רק מרחיק את הבן זוג לא מקרב ושם במקום הזה כמו שאת אומרת עומרי, יכולה להיות רק התרחקות כי זה באמת מעייף, לנסות לעזור לרצות לתת, ולא לדעת מה באמת עובר על הבן/ת זוג שלנו. אני אתייחס לזה שאמרת שיש גבול והוא צריך להיות ברור, זה בלתי אפשרי שהגבול יהיה ברור תלוי מה הסיטואציה. את אומרת שהכל לפי כללי המשחק. החיים הם משחק אחד גדול איפה גבול? אין צורך להודות על התגובה שלי אני נהנה מאוד לכתוב ולהשתתף. וכלכך שמייח שיש את הפורום הזה שנקרא "הילינג אנרגטי" שיהיה לכולנו רק טוב באהבה יוסף.

 

[עומר בריגר]

גבול=הכרה (בעצמך, בסיטואציה)

אני לאמ אמינה בקיום בלי גבולות. על אחת כמה וכמה אהבה בלי גבולות. אהבה בלי גבולות, בראייתי, זו אהבה בעייתית. אני זוכרת את השיחות האלה בין החברות כשהיינו בנות 25, וחיפשנו "בעלים" - שאתה חייב לעשות איזו שהיא עבודה על עצמך כדי להיות מוכן לזוגיות, כדי להיות ראוי לזוגיות טובה. אתה חייב להיות שלם לפני שאתה נהייה זוג. אם אתה מסכים עם התפיסה הזאת, אז אתה מסכים שבזוגיות חשוב מאוד שיהיו שני אינדיבידואלים שכל אחד מהם מביא לתוך הזוגיות את המשאבים שלו. ואם ככה - זה חשוב מאוד לזוגיות שכל אחד יחזיק באיזה שהוא תפקיד! לדוגמה - ציפורה מאוד אוהבת בבעלה את התכונות האלה: שהוא טוב, שהוא שקט, שהוא סבלני, שהוא פתוח, שהוא חכם, ושהוא מצחיק. מה יקרה אם כל התכונות האלה ייעלמו ממנו לפרק זמן ארוך? מה לדעתך יקרה? אפשר להניח שהנוכחות שלו בחיים שלה תהפוך פחות נעימה עבורה. למה? כי הוא כבר לא ממלא את התפקיד שלו בחיים שלה. אז אפשר להניח שהיא בהתחלה לא תסבול מזה או אולי לא תשים לב לזה ואולי אחר כך תתמוך בו וכולי וכולי, אבל בסופו של דבר, אחרי חודש/שנה/עשור - זה תלוי בציפורה, היא תגיע להבנה שהוא כבר לא מספק אצלה את החוזה הלא כתוב שהיה ביניהם מהתחלה! אף אחד מאיתנו לא נמצא בזוגיות בשביל הצרכים של בן הזוג. אף אחד! אין אחד כזה בעולם, גם לא אלה שאומרים שזה מה שקורה אצלהם. אנחנו נמצאים בזוגיות כי לנו יש צרכים שאנחנו צריכים שמישהו ימלא - להתחבק בלילה לפני שהולכים לישון, לעזור בצד הכלכלי, לגדל ילדים, לתמוך בתהליכים נפשיים קשים (כמו חזרה בשאלה), וכולי. השאלה היא - מה היה החוזה הבלתי כתוב של החבר של אוראל כשהוא החליט שהוא מסכים להכניס אותה לחיים שלו? ואם היא מפרה את החוזה הזה, כמה זמן זה כבר ככה? והאם הוא הגיע לנקדות שבירה? על כל השאלות האלה, ייתכן מאוד שהתשובה היא לא. אבל אתה בטח תבין אותי, שבתהליך ההתאמה שלנו לחיים האלה, זה שהתשובה לשאלה היא לא זה לא אומר שלא חשוב לשאול אותה. חשוב לשאול אותה, בתדירות גבוהה, ולהיות ער למציאות. אני לא יכולה לצפות מבעלי שיאהב אותי בלי תנאים כשאני לא ממלאה אחרי החוזה ההתנהגותי בינינו. אני יודעת מה הוא אוהב, ואם אני בוחרת להתעלם מזה - זה בסדר לתקופת זמן קצרה, וגם פה חשוב שיהיה איזון - אם לי מותר אז גם לו מותר! - אבל לתקופת זמן ארוכה אני לא מאמינה שזה יכול ללכת. אני לא יכולה ליפול עליו ולהתעלם מהדברים שגרמו לו להסכים להתחייב אליי.

 

[yosef 30]

גבול = הכרה?? אוייי ואבויייי

האם להכרה יש גבולות? האם הכרה מייצגת גבול מסויים, עד איפה אפשר להתפתח עם ההכרה? מה הגבולות של הכרה? אולי הכרה בהסתכלות האקזוטרית, בשיחקה שהמושג הזה ספך לתוכו. אבל בהסתכלות האזוטרית - שהיא דרכם של מורים ופילוסופים רבים אין שום גבול להכרה, ההכרה לא נמדדת בזמן וגבול. כך שהמשוואה שלך הכרה = גבולות לוקה בחוסר הבנה מהי הכרה!. את אומרת "שחייב להיות שלם לפני שנכנסים לזוגיות". תגדירי שלם? מי נכנס לזוגיות כשהוא שלם. מי בכלל שלם כיום? שוב את משתמשת בהגדרות מאוד כוללניות ולא ניתן להבין למה בדיוק את מתכוונת. ומאחר וזה כך אני לא אוכל לענות לך על השאלה. נתת דוגמא לציפורה ובעלה שהוא חכם, יפה, שנון וכו'. לא יודע על איזה חוזים לא מילולים את מדברת, אצלי בעולם שלי אני מסתכל על החיים בצורה פחות מורכבת ומתוסבכת. יש בעיה אני מדבר על הדברים, מנסה ללמוד ולהבין מה אני יכול ללמוד מזה, איך אני יכול לעזור לאחר, מה אני מבין או לא מבין, ומה אני יכול לעשות או לא. וגם את זה צריך לקבל שאני לא יכול לעזור בכל דבר. חבר של אוראל הכניס אותה לחיים שלו לא בגלל חוזה כזה או אחר. בגלל שהוא אוהב אותה ביר להניח, שהוא נהנה להיות בחברתה, שיש להם דברים משותפים ביחד, שיש לו הבנה והכרה רחבה בשביל להבין שהוא נכנס למקום בו הוא ייצטרך לתת הרבה מעצמו וזה בסדר גמור. אותו דבר כמו כל זוג אחר. מה עושים זוגות שאחד מבני הזוג נהיה חולה סרטן? פתאום הוא מקריח, נראה רזה ושפוף, נמצא הרבה בדיכאון, בוכה, צועק לפעמיים בלי סיבה, לא מוכן לשמוע אחרים, רוצה להישאר בחדר סגור, לא יכול לראות אנשים אחרים, לא מצליח להסביר את עצמו. אז מה גם הוא או היא ביטלו איזה חוזה לא מילולי? צריך לקום ולעזוב? או לכעוס למה הוא או היא נהיו חולים ופתאום צריך לטפל בהם יומם וליל, ולדאוג לתרופות כל כמה שעות ולרוץ לבתי חולים ורופאים. הרי מי יירצה להיכנס לחוזה כזה?????. סליחה שאני חוזר על המילה "חוזה" אבל ....ממש לא ברור לי ולא מקובל עליי נושא החוזה הזה. צריך להיות בנאדם קשוב, סובלני ומבין. משם הדרך תהיה הרבה יותר נעימה וקלה. יש זוגות שמתחתנים מתוך אהבה גדולה ומלאה ואחרי כמה שנים אחד מבני הזוג מרגיש שלא מתאים לו להמשיך הלאה. ואין שום סיבה לא למריבה ולא לכעסים. פשוט מרגישים שזהו כבתה האש. אז מה? מישהו סיכם מראש שדבר כזה לא ייקרה? אנשים נכנסים לחיינו בכדי שנוכל ללמוד וללמד משהו אחד את השני. אם נלמד רק להסתכל על המסכנות של כל אחד לא נלמד מזה כלום. אך אם נשאל את עצמנו מה בעצם אנחנו יכולים לקחת מתוך ההתנסות, מפגש, הכרות אז ייצאנו מרווחים וזה מפתח את ההכרה שלנו. ולהכרה אין גבולות!!!. בברכת המשך יום נעים

יוסף.

 

[עומר בריגר]

בתור הילר, יצאה לך התנסחות מתנשאת

להכרה יש עוד משמעויות חוץ מזאת שאתה מבין באופן אינטואיטיבי, והנה לך עצה ידידותית - תחשוב היטב מה היתה הכוונה המקורית, בתוך הקונטקסט, של מה שנאמר לך. כי לא להבין את מה שאני אמרתי זה דבר אחד, אבל לא להבין מה שמטופל אומר, זה דבר אחר לגמרי. אני מבינה לאיזו משמעות של ההכרה אתה התכוונת - למשמעות שיותר מזכירה מודעות. אני התכוונתי להכרה במשמעות של הכרה בעצמי, הכרה בזכויות שלי. מבין? אני לא שואלת אותך שום שאלה אלא meerly מתפלפלת. ולי ברור אילו הישגים צריך אדם להשיג כדי להרוויח את המקסימום מזוגיות, כמו גם אילו הישגים כדאי שאדם ישיג בתוך זוגיות, כדי שירוויח את המקסימום מלהכניס תינוק למשוואה הזאת, וכו'. אני צריכה לסיים, אתייחס לשאר מאוחר יותר.

 

[עומר בריגר]

המשך

ביקשת להגדיר שלם. זה כמו להגדיר בוגר. מה זה בוגר? אף אחד הוא אף פעם לא בוגר עד הסוף, אבל עדיין, בגיל 13 אתה נהיה בוגר בעיני הדת, 18 בעיני החוק, וכן הלאה. גם "שלם" זה כשפיענחת כבר חלק משמעותי מהחידות שמזמנים לך החיים כבודד, ולאחר מכן, כשאתה נהיה חלק מזוג, אתה נתקל בסריה שלמה חדשה של אתגרים שאתה צריך לפענח. אם את החלק הראשון של החיים שלך העברת באופן סביר, לא תצטרך עוד פעם לתהות מול השאלות שהזוגיות תעלה בפניך 20 או 30 שנה, הפעם יספיקו לך שנה או שנתיים, ותעבור לשלב הבא. אני לא משתמשת בהגדרות כלליות, אני משתמשת בהגדרות מקובלות וזה בסדר לי שכל אחד שקורא את זה יקח את זה למקום שלו. אין בנאדם אחד שלא יודע מה זה להיות שלם, כמו שאין בנאדם אחד שאין לו הבנה על המושג "הכרה". ההבנות לא חייבות להיות זהות. וזה בסדר. כתבת שאם יש בעיה אתה מדבר על הדברים. נו, זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לך. אז נראה לי שהבנת את זה עוד ממקודם - מצוין! מחלה היא לא רק חוזה לא מילולי, אלא אפילו בהרבה מיקרים אפילו מילולי - "בבריאות ובחולי". זה לא אותו הדבר, אתה מבין. אבל אם החבר של אוראל פתאום יתמכר להימורים ויעקל את הבית שלהם בתמורה לכסף להימורים - הוא מפר את החוזה הלא מילולי שביניהם. אם היא פתאום תגלה שיש לו עוד אישה - אני מניחה שזה יפר את החוזה הלא מילולי שביניהם. את המונח הזה לא אני המצאתי, הוא כתוב בספרי פסיכולוגיה שעוסקים בתחום, אולי כדאי שתעיין. אני מסכימה איתך שהסכמה בין בני זוג שיאהבו אחד את השני לנצח נצחים היא הסכמה לא פיירית, כזו שקשה לקיים ולא יודעת כמה חכם להאמין לה. אבל ההסכמה לדבר על הרגשות, במיוחד אם הם כבים, היא הסכמה שיש בה הגיון. כמו גם ההסכמה לא לדבר על זה, או אפילו להסתיר - מה שמתאים לבני הזוג. אני מתפלאה מאוד על הגישה שאתה נוקט והאמת היא שאני לא מבינה מאיפה זה בא לך. אני לא טענתי שאי אפשר לקבל שום דבר ושצריך להכריז מראש ושכולם ינהגו לפי החוקים של כולם. אני טוענת למשהו שהוא תקף בתוך כל מערכת יחסים - הכרה. הכרה באחר, הכרה בצרכים של האחר. בלי תיקשור, בלי אהבת כל וחמלה ורדרדה. הבנה שכולנו נמצאים פה בשביל ללמוד, שלכולנו יש שיעור, וההסכמה שלא לחבל בשיעורים של האחר. שוב, אני מציעה לך בחום לקרוא פעמיים לפני שאתה מגיב, אלא אם אתה נהנה פשוט מהוויכוח, כי התגובה שלך, גם הפעם, מראה שלא ירדת לסוף דעתי.

 

[yosef 30]

וואווווו הלכת רחוק מאוד ידידתי

אני נשמע מתנצח? אני מציע לך לקרוא בשנית את דבריי, ונסי הפעם לקרוא אותם בתום. לא בטון של מישהו שכועס. קראי את זה לאט ובתוך תוכך קיראי את זה כאילו שמישהו מדבר אלך בנעימות רק שואל שאלות מאוד נוקבות בלי שום טון מתנשא. כנראה שקראת את זה עם טון של כעס וכך נישמעו לך הדברים. אני לא אכנס להתנצחות איתך.לא זו מטרתי חבל שאת לוקחת את זה למקום כזה ומתנצח. שיהיה לך בריאות והצלחה. וכהילרית אם כבר הזכרת את הנושא. גם אם מישהו מתנשא עליך זה לא אמור להשפיע כי כך הוא האדם שמולך ועליך לקבל אותו ולא להשיב לו במלחמה. שאי ברכה עומרי. יוסף.

 

[עומר בריגר]

עוד אחד ודי

בכל אופן, יוסף ידידי, שא גם אתה ברכה, פריחה והצלחה.

 

[הרהרנית]

ולי מהצד שעוקבת אחרי דברי

שניכם. נוצר הרושם שלו הייתם מדברים בארבע עיניים ממשיות. הייתם מבינים אחד את השני טוב יותר. כי , באמת אין ביניכם מחלוקת, רק שפפות שונות

 

[yosef 30]

בוקר טוב הרהרנית וברוכה הבאה../images/Emo140.gif

את מוזמנת להאיר ולהגדיל את האור יחד איתנו

. אז כמנחת קבוצות להורים, כל הבעיה שלנו כרגע זה תקשורת

)? עומרי אתה באה למעגל? חחחחחח שיהיה

בוקר טוב

לכולנו. יוסף.

 

[הרהרנית]

תודה על האיחולים

נראה שאתה מרגיש בבבית בפורום של עומר. אני כבר ותיקה פה. קוראת בעיקר. אבל, אכן, לדעתי זו בעיה של תיקשורת שהתגלגלה לה לבעיה של אי הסכמה. יום טוב גם לך

 

[עומר בריגר]

אני מסכימה

אני מסכימה מאוד ששנינו מציגים שני צדדים של אותה מטבע. בטח באה למעגל

 

[yosef 30]

בבקשה....

אם אני מרגיש בבית בפורום של עומר? נשמע כאילו נכנסתי באמת לבית פרטי בלי רשות

עומר מנהלת פורום שאמור להוות בית לכל ההילרים ולכל מי שמתעניין בהילינג וכו'. אז..................... אני מרגיש בבית

. בקשר לגלגול של השיחה שלי ושל עומר. כאשר ראיתי שאנחנו מתחילים להכניס פה רגשות אישים בחרתי להפסיק את הדיון הזה. לקחת כמה צעדים אחורה, לקרוא שוב את הנאמר ולעשות עם זה עבודה פנימית. לא חייבים להגיע לשום הסכמה , כל אחד והראיה , גישה שלו וזה בסדר. לי נראה שמאחר ונושא הזוגיות נוגע לכולנו במקומות כאלו ואחרים אז כל אחד הביא קצת מהמקום האישי שלו וזה ייצר....... ואני שמייח שאת הופכת מקוראת פסיבית לשותפה אקטיבית

. שיהיה לילה טוב.