שלום. שאלה...

Guy3331

New member
שלום. שאלה...

במסכת שבת דף ד' עמוד ב', לא הבנתי מה פירוש - "שדי נופו בתר עיקרו". לא הבנתי כל-כך את כל העניין הזה. אשמח אם מישהו יכול להסביר לי. בתודה מראש, גיא.
 

mgb

New member
לפי מה הולכים?

בס"ד ידוע שישנן 4 רשויות לשבת -רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית ומקום-פטור. לעניייננו נזכיר את רשה"י ורשה"ר. ובכן, ידוע שאסור להוציא חפץ כלשהו מרה"י לרה"ר ולהיפך- אסור להכניס מרה"ר לרה"י. השאלה אם עומד עץ ברה"ר כלומר גזעו נטוע ברה"ר, אבל ענפי העץ בחלקם נמצאים ברה"י. נשאלת השאלה אם אדם העומד ברה"י מותר לקחת חפץ המונח על ענפי העץ. הצדדים הם כאלה: אפשר לאמר שלא הולכים לפי מקום נטיעתו של העץ אלא לפי מיקום החפץ והרי הוא ברה"י. ואפשר לאמר שהולכים לפי מיקום נטיעתו של העץ והרי הענפים הולכים ונחשבים לפי מיקום הגזע ולא לפי מיקום הענשפים. לכך שמסתכלים שהענפים נחשבים רה"ר בגלל שהם קשורים ומחוברים לעץ, הרי הם ממש כגזע העץ ממש כי: "שדי נופו(=זרוק את ענפי העץ) בתר עיקרו(אחרי עיקר העץ שהוא הגזע) מקווה שמובן כעת יותר
 

Guy3331

New member
שלום רב. יש לי עוד שאלה...

מסכת שבת, דף ד', עמוד ב'. רש"י מפרש - "שדי נופו בתר עיקרו" - "...דעיקר מחשב ליה לנוף". למה הוא התכוון "דעיקר מחשב ליה לנוף"?
 

mgb

New member
כוונת רש"י

בס"ד רש"י מתכוון שלולי העיקר(=גזע העץ) לא הית החשיבות לנוף(=ענפי העץ). ולכן מי שנותן חשיבות לענפי העץ הוא הגזע ולכן ראוי שהענפים יקבלו את הדין של העיקר. כי הוא הנותן להם חשיבות וממילא מה שנתון על הענפים, כאילו מונח על הגזע עצמו. בברכה
 
למעלה