שלום

behappy

New member
דובשי מדהימה שלי......./images/Emo24.gif

<כן אני קוראת פה......אתם מרתקים אותי,פשוט כך!
> דובשי..עלו לי דמעות בעיניים כשקראתי אותך... כל כך הזכרת לי את עצמי. והכל כל כך קשור אחד בשני,חוסר הביטחון העצמי והמניעה שלנו מעצמנו אוכל..... וגם ההתקפים והאכילה ללא גבולות בתקופה שלאחר ההרעבה הגדולה... דובשי,אין דרך אחרת חוץ מלאהוב את עצמך! לקום כל בוקר ולומר לעצמך שאת חשובה ונפלאה ושיהיו לך,החל מעכשיו חיים נפלאים כי מגיע לך ואת רוצה בזה!לא כי את רזה יותר או שמנה יותר,מוצלחת יותר או פחות ומוכשרת במידה מסוימת. משום שאת יצור חי ונושם ומרגיש כמו כולם ואת יכולה לגרום לעצמך להיות מאושרת! ולכל הפורום..... השתתפתי פה פעם אחת,אבל לא ממש הצגתי את עצמי... גם אני,כמו דובשי,נכנסתי לאנורקסיה קשה מגיל 14 עד גיל 21.אחסוך בפניכם את כל הסבל והזוועות,המשקלים הנמוכים והאישפוזים,אבל חייבת לציין שהכל בא מהערכה עצמית נמוכה מאוד,שגבלה בשנאה עצמית. הגעתי למקומות מאוד קשים,הידרדרתי בהמשך לשימוש במשלשלים,וכשהפסקתי,המשכתי לזלול,ו.....להשמין. עליתי הרבה במשקל<אני שוקלת היום בדיוק כפול ממה ששקלתי בשיאי...>,לא מעל משקלי התקין אבל מספיק כדי להרגיש שוב לא מרוצה מגופי...... אבל הפעם,מבינה שזו לא הדרך.הנזק שאגרום לעצמי אם שוב אתחיל במעגל מסוכן יעשה לי רק רע. והפעם רוצה לשמור על האושר שהשגתי,בזכות עבודה שה. רוצה לשמור על הבריאות שגם ככה דיי רעועה,לצערי.. אז.....אני יורדת לאט לאט,עושה פעילות,אוכלת לפי הנקודות של שומרי משקל,יש ימים שאני מכריחה את עצמי לאכול את כל התפריט,יש ימים שאני צריכה לשים לעצמי גבולות... אבל אני יודעת על עצמי שאסור לי לתת לעצמי הנחות. פירצה הכי קטנה-ושוב אני שם. נזהרת מזה כמו מאש.הפצע הגליד אבל עדיין,גירוי יכול לפתוח אותו בכל רגע. אולי יש אחרים שיאמרו-כל יום לאכול אותה כמות נקודות/קלוריות-זה לא טבעי.....אבל זו המשענת שלי.זו ההאחזות שלי בשפיות,בחיים. וזהו,לא קלה דרכנו...אבל שווה את המאמץ! פחות חשוב לי המשקל,התמורה הגדולה שאני מקבלת היא ההרגלים הנכונים,האכילה המאוזנת,התפקוד שלי בחיי היומיום...המצברוח שעלה,כל אותם דברים שכבר חשבתי שלעולם לא יהיו לי,ואולי מנעתי אותם מעצמי בכוונה,ועכשיו,כל כך מעריכה את קיומם...... זהו,זו אני. שמי שיר,אני משתתפת הרבה בפורום "דיאטות והשמנה" ו"הפרעות אכילה".זה נראה לי מקום עם אנשים שיוכלו להבין ואולי להזדהות,לפחות בחלק מהדברים,אז חלקתי.... נעים מאוד!
ודובשי.....רק
ו...השארתי לך מסר..
באהבה, שיר
 
שירוש../images/Emo24.gif

מדהימה שלי
קראתי את המסר, כבר החזרתי אחד קצת דפוק (חחח... סורי
) נכון האייקון הזה מתוק-
?????? אני מתה עליו
בואי לצ´אטטטטטטטטטט מואה
 

אלוניס

New member
חמודה - אני ממליצה לך לקרוא

את התוכנית שלי. היא בדף האישי שלי בלינק השלישי (לוחצים על השם שלי). תתחזקי. ובואי לבקר!
 

behappy

New member
תודה רבה לך!../images/Emo140.gif

יש לנו נתונים מאוד דומים...גם לי יש נטייה לסכרת<היפוגליקמיה>,טריגליצרידים וכולסטרול ויתר מה שהזכרת..... אשמח אם תאמרי לי מה דעתך על התפריט שלי,אז.....הנה: בוקר: 2 פרוסות לחם קל חצי גביע גבינה 1/2% סלט ירקות ביניים: יוגורט סויה קל פרי<תפוח עץ/גזר> צהרים: 100 גרם טופו 2% או 2 נקניקיות טופו חצי כוס אורז מלא ירקות מבושלים ביניים: יוגורט סויה קל חטיף אורז "אסתי" אפשרות לעוד פרי <תפוח עץ וכו..> ערב: חצי גביע גבינה 1/2% פרוסת לחם קל ירקות מבושלים לילה:שלגון גלידה דיאט כוס קורנפלקס עם חצי כוס חלב 1% בננה קטנה פעילות גופנית:כל יום הליכה של שעה בנוסף:4 פעמים בשבוע שיעור אירובי 3 פעמים שיעור עיצוב אם תוכלי ובכלל מי שרוצה-אשמח לשמוע תגובות על התפריט. בכל אופן תודה רבה על הכל....... אוהבת שיר
 

אלוניס

New member
התפריט נראה לי אחלה../images/Emo13.gif

אני אוכלת מעט פחות בארוחות הביניים. פרי או שניים או יוגורט או אם אני לא בבית חטיף אנרגיה כלשהוא רצוי עם מינימום סוכרים. לאחר שהשתפרו תוצאות בדיקות הדם שלי הדיאטנית התירה לי קצת להגדיל את כמות הפירות וחזרתי לאכול גזר בכמה תבשילים כמו מרקים וסלטים. אבל לא הרבה ולא כל יום. אני מעריצה אותך על ההליכה כל יום. אני הולכת לפחות פעם בשבוע לשעה ורבע אבל לרוב אני עושה מזה בהמשך תירוץ כדי לא ללכת בשאר השבוע. אני עוד עובדת על עצמי בעניין. מאוד חשוב שתמצאי דרכים לגוון. למשל אני ממציאה מדי פעם תיבולים חדשים לסלט של הצהריים. כשאין לי כוח לבשל אני אוכלת פריכיות חיטה מלאה ומורחת עליהן גבינת עיזים ועם זה מנשנשת ירקות מקולפים. יישר כוח,
 

behappy

New member
את צודקת........./images/Emo24.gif

הגיוון חשוב,אז מגוונים בסלטים שונים,תיבולים לסלט וכו.....יש לי המון מתכונים לדברים נפלאים שאפשר לעשות עם ירקות,אם תרצו. ובקשר להליכה-זה לעבוד על עצמך שזה כמו אויר לנשימה,וחייבים לחדש קצת את החמצן במוח אז.....זו ההזדמנות.יש ימים שקשה לי אז אני עושה פחות זמן,20 או 40 דקות ולא שעה שלמה,אבל משהו זה הכרחי וכל כך עוזר.....
ביי שיר
 
למעלה