שלום

שלום ../images/Emo39.gif

אני חדש כאן ואציג את עצמי: בן 32, מאזור המרכז ואני לא רוצה להוליד. אתמול בלילה גיליתי את דבר קיומו של פורום זה ובמשך כמה שעות קראתי את כל ההודעות, שכבר נכתבו כאן [עד כדי כך הנושא מעניין אותי
]. עצם קיום הפורום כבר נטע בי תחושה טובה, שאיני לבד ברצון שלא להוליד. ולא זו בלבד, אלא שאני בחברה טובה. הידיעה שיש עוד כמוני מגבירה את תחושת הלגיטימציה שבהחלטתי לא להוליד. האם גם אתם חשים כך ? בהצלחה !!!
 

I s t a r

New member
ברוך הבא../images/Emo140.gif

אחרי שנים רבות של להיות לבד -ויתרתי על המערה. לא משכנעת, לא מסבירה, לא מצטדקת. דיונים ושכנועים אני מפסיקה באסרטיביות שנחמדה עם השנים. התרגלתי, בסדר, צבינה שזה מאיים על אנשים רבים, אבל זה לא אומר שאני צריכה להזין להם את הפחד מהשיוני. כאשר ראיתי את הפורום הרגשתי בעיקר הערכה לנשים שפתחו אותו- בהתחלה הבטחתי שלא אשתתף כי אני לא בקטע של ויכוחים ואח"כ הבנתי שכן אשתתף, רק לא בסיחטת האנרגיות מאלה שמבקשים "להשתכנע" או מעיסוק צדדי במיסיונריות משעממות. מרגישה מאוד טוב שיש פורום כזה ונפלא לגלות את המקסימות שכאן, מאוד מאוד שמחה על קיום הפורום הזה.
 
נהנתי לקרוא מה שכתבת בשתי ...

האחרונות
ובקשר לדברים הקודמים שכתבת - גם אני למדתי עם הזמן לומר: "אני לא רוצה לדבר על זה". יש מקרים, בהם המשפט הזה מחולל פלאים. ומחלץ ממצבים מעיקים. כיוון שאני די סמפטי [אם יורשה..], לקח זמן ללמוד לומר זאת.
 
למעלה