שרשור חדש: רגישות מרקמים של מזון

[מעפרה]

שרשור חדש: רגישות מרקמים של מזון

המשך הדיון שהתחיל באבוקדו...

 

[עפרה מהודר]

צימעס,מנטה,והמתענינים, תעברו לכאן?

ניסיתי להעביר לכאן את כל התת-שרשור ההוא, אבל לא הצלחתי.

 

[Mנטה]

תכנון תנועה בפה

בפה יש כל מיני שרירים והמון עצבים (אם אני זוכרת נכון, רק הלשון מופעלת באמצעות 3 עצבים שונים שאחראיים עליה

). זה אומר שכל הענין של ללמוד איך להזיז את כל האיברים הקטנים וכל הדקויות האלו לוקח זמן. ולא תמיד מצליח לגמרי. זאת הסיבה לקושי באכילת כמה מרקמים בו זמנית (ילדים מעדיפים אוכל יבש, נכון ? זאת הסיבה בד"כ) וגם הסיבה לקשיי הגיה שונים. מי שמתעסק עם זה ובעל ידע זה קלינאיות תקשורת או מרפאות בעיסוק שהתמחו בענייני פה. אני לא, אז זה בערך הידע שיש לי

 

[nutmeg]

אבל מרקם

מדבר על תגובה חושית (טקטילית) לאו דוקא מוטורית, הלא כן? תגובה למרקמים בפה היא בדיוק אותו הדבר כמו תגובה למרקמים על העור - יש דברים שהלשון ממש לא אוהבת להרגיש + לטעום. ילדים הרבה פעמים לא אוהבים "הפתעות" בפה - ולכן הם מעדיפים מרקמים אחידים (עוגות בלי צימוקים, פירה בלי בצל מטוגן וכד). מבוגרים לעומת זאת יותר סקרנים ואוהבים הפתעות ולכן מחברים להם קרוטונים בסלט אגוזים בעוגה וכדומה.

 

[nutmeg]

וכמובן

נזכרתי עכשיו באוליבר סאקס ובספרו "האיש שחשב שאשתו היא כובע" - שתעד כל מיני הפרעות נוירולוגיות, ועל אותו פציינט שטעם את האוכל במרקמים גיאומטריים. למשל במקום נגיד "חמוץ" הוא היה אומר "שפיצים" - או משו כזה. מכירים?

 

[צימעס]

זה אבל משהו אחר לגמרי

זה מין ערבוב בין חושים. אם, נגיד, שואלים אדם על טעם, ועולם המושגים שלו על טעם הוא בצבעים.

 

[nutmeg]

נכון

ומה? אסור כבר להיזכר בדברים? אני מאוד אוהבת את כתיבתו של סאקס - בעצם את יכולת ההתבוננות שלו.

 

[עפרה מהודר]

רגע

מנטה, את אומרת שאני נגעלת מהמרקם החלקלק של חלבון הביצה בגלל שתכנון התנועה של הלשון שלי לא טוב? זה לא נשמע לי הגיוני. דווקא אין לי בעיה עם "הפתעות" כאלו ומרקמים מעורבים. אני אוהבת פירה עם בצל, וגם שוקולד עם אגוזים. אבל דברים חלקלקים כמו חלבון ביצה או ג'לי (איכס!) אני שונאת. אז מה זה אומר עליי בעצם? אפרסק זה תפוח עם קליפה מזמש

עפרה

 

[Mנטה]

לא

אני אומרת שאנשים נוטים לבלבל בין קושי בתכנון תנועתי בפה ובין רגישות תחושתית בפה. שתיהן תופעות שקיימות והסימפטומים שהן מציגות דומים. וחוצמיזה יש גם ענין של טעם. ובכלל האופנה לעשות מכל שוני בין אנשים פתולוגיה לא מקובלת עלי.

 

[צימעס]

../images/Emo45.gif גם אני לא אוהבת את זה!

לכן, כל נושא ליקויי הלמידה בעיתי בעיני. ומה עם היו מתיגים כך כל מי שלא קופץ גבוה לגובה, או אינו בעל שמיעה מוסיקלית?

 

[Mנטה]

וואי צימעס אני מזה מסכימה אתך !

אפילו כתבתי על זה משהו שאני אשלח לך בשמחה (צ'לחי לי את המייל שלך במסרים).

 

[nutmeg]

אפרופו רגישות

אני לא סובלת תחושה של משי דק על הגוף - זה מרגיש כאילו הולך עלי איזה חרפוש. חברה שלי לא מבינה אותי וחושבת שאני מפספסת נורא - כי היא ממש מתחרמנת מהמגע של הבד הזה. תכלס יוצא שתינו לא לובשות משי ביום יום - אני כי לא בא לי להתגרד ולגרש חרפושים מהגוף והיא כי להתחרמן בשעות העבודה מפריע לריכוז. אני גם לא אוהבת קרמים במיוחד על עור הפנים - אני מניחה שזה דומה לאיכסה שמרגישים מאבוקדו בפה... וגם, מקל של ארטיק העשוי עץ מעביר בי צמרמורת - אם בטעות הוא משפשף לי את השיניים. YUCK.

 

[Mנטה]

אפרופו משי

אני קודם נוגעת בבד ואחר כך בודקת אם הבגד יפה. ככה זה כשיש רגישות תחושתית

אבל מה, בניגוד למה שנהוג להניח, אני דוקא מאוד אוהבת לשחק בבוץ ולהתלכלך, מה שמפריע לי זה דברים סינטתיים או מחוספסים על העור ולא דברים נעימים כמו חימר או בוץ

(ואיכסה פלסטלינה !!!!)

 

[צימעס]

יש לי מכרה

שכשמגיעים לחול - היא מקפידה לשבת על השמיכה ולהתקלח 100 פעם אח"כ, ואני מתפלשת להנאתי ונהנת לדרוך על החול הרטוב שמתחת למים, וכשמגיעים לבוץ היא נהנת להתפלש, ואני נגעלת מהאיכסה מתחת לרגליים היחפות. ברור לי שיש לה בעיה ברגישות

 

[עפרה מהודר]

מכירה את הספר

"אני בסדר אתה בסדר"?

 

[צימעס]

לא, ספרי!

 

[עפרה מהודר]

טוב

האמת שאני לא יודעת עליו הרבה, כי קראתי... רק את הכריכה שלו (אולי גם את התוכן). אבל הגישה הבסיסית היא שכאשר שני אנשים חושבים אחרת זה לא אומר שאחד מהם בסדר והשני לא, וצריך לריב כדי לגלות מיהו ה"בסדר". שניהם בסדר, כל אחד בדרכו.