תאן גיסתי, השקט לא בהכרח רע

[ההיא שהיתה]

תאן גיסתי, השקט לא בהכרח רע

הרבה פעמים כשנעשה שקט - את מתחילה להקשיב. בעיקר לעצמך. הרבה פעמים בדממה יש אלפי קולות, צבעים ושלווה. כן, ההתעלמות כואבת. כשהבן שלי רואה טלטביז כמה שאקרא לו הוא לא ישים עליי. וזה שורף. אבל לך יש את הדבר הכי יקר בעולם, את עצמך. את עשירה. מקנאה בך.

 

[תאנה]

יקירתי

לגיסה המקסימה שלי. הייתי רוצה לתת לך מתנה, אבל בשביל זה את צריכה להגיע אלי. אז תתארגני על מזוודות, ותגיעי.

 

[ההיא שהיתה]

שונא מתנות יחיה

את, יקירתי, את המתנה שלי. ובטח שאבוא. אני אתחרע לך על הסלון ועל הפסנתר ועל המחשב ובעיקר על הילדים ועלייך ואגנוב לך את כל השמיכה בלילה ואכריח אותך לאפות לי עוגות. את עוד תסבלי ממני.

 

[תאנה]

יפתי

קודם כל , זו לא מתנה חומרית,לכן זו הסיבה שביקשתי שתגיעי. דבר שני הילדים שלי מתים עלייך,העוגות זה לא איום בשבילי רק לא לריב על מי ילקק את הקערה בבקשה. והשמיכה......זו בעיה,אני מתחילה לחשוב פעמיים.