תארים מתקדמים אחרי לימודים באו"פ

תארים מתקדמים אחרי לימודים באו"פ

זה הסיפור שלי- אני אסף, בן 18, מתגייס עוד שבועיים וחצי, לתפקיד שאינו קרבי וכנראה שגם קרוב לבית. יש לי ציון פסיכומטרי די גבוה וממוצע בגרויות גבוה מאוד, ואני מאמין שבדומה לעכשיו, גם עוד שלוש שנים אוכל להתקבל ללימודי פסיכולוגיה בכל האוניברסיטאות בארץ. אני די רציתי להתחיל ללמוד כבר, הייתי מועמד לעתודה עד לא מזמן, ופרשתי כמה רגעים לפני הרגע האחרון בגלל שלא אהבתי את המקצועות שבחרתי ללמוד אז, ולא הרגשתי שזה מה שאני עדיין רוצה ללמוד (לוגיסטיקה, כלכלה ומשפטים היו העדיפויות). אני תוהה האם להתחיל לשלב לימודים באו"פ במקביל לשירות הצבאי, כשלפניי ניצבות מספר דילמות- 1) כרגע אני זכאי לפרסי כניסה במספר מוסדות לימודים בארץ, ואני מאמין שאישאר זכאי אליהם גם עוד שלוש שנים, כשהתנאי לכך הוא שלא למדתי לימודים קודמים במוסדות אקדמיים. אני חושש שאם אתחיל לקחת קורסים באו"פ אאבד את הזכאות, ובסופו של דבר גם לא אישאר באו"פ כך שהפסדתי סתם. 2) אני חושש שאם אבחר להשלים את הלימודים באו"פ בסופו של דבר, אתקשה להתקבל לתארים מתקדמים בתחומים שמעניינים אותי (לפחות כיום מדובר על התחום ארגוני-תעסוקתי), בגלל בעיות כמו השגת המלצות והעדפת האוניברסיטאות את בוגריהן. 3) במידה וארצה לקבל פטורים באוניברסיטה כלשהיא על סמך הלימודים שלי באו"פ, אני חושש שיווצרו עם העניין בעיות, ושהפטורים לא ממש יקצרו לי את אורך הלימודים, אלא רק יקלו אולי חלקית על העומס. בנוסף, מלבד אב"ג וב"א לא ברור לי איך ניתן לברר את מדיניות הפטורים של כל אוניברסיטה (ת"א או העברית לדוגמא) בנוגע לקורסים באו"פ. 4) אולי שווה לי לחכות פשוט, להניח לזה עד סוף השירות ולהתחיל ללמוד בגיל 21-22, האם יש יתרון בלהבשיל ולחכות כמה שנים עד תחילת הלימודים? 5) דילמה שנשמעת מטופשת אבל מרגיש לי מוזר לבזבז את נתוני הפתיחה שלי ולהתחיל את התואר באו"פ. השקעתי לא מעט בבגרויות שלי (אבל כמעט ולא בפסיכומטרי, מלבד ההוצאה הכספית על קורס תיכון+הבחינה וההרשמה אליה) ואני בטוח לחלוטין שאם לא הייתי שוקל ללמוד במקביל לצבא, הייתי הולך לאוניברסיטה רגילה ולא לאו"פ (למרות ההערכה שלי לאו"פ, עניין של העדפה אישית). בקיצור אשמח לשמוע דיעות על המצב שלי, ככה או ככה כמובן שאידע יותר מבחינת כמה אפשרית האפשרות של האו"פ בכלל אחרי הגיוס, אבל כרגע ניכר שזו לא תהיה בעיה.
 
אני יכולה לענות לך רק לגבי4 ו- 5

לגבי 4.בהנחה ואתה מתחיל את לימודיך בגיל 18,סביר מאוד שבגיל 22 תהיה כבר עם תואר ראשון.לעומת המצב הנגדי,שבו תתחיל ללמוד בגיל 22 ותצא עם תואר "רק" בגיל 25.זה לשיקולך. לגבי 5 - גם אני באתי עם נתוני פתיחה דומים לשלך:ממוצע בגרות גבוה וציון פסיכומטרי יחסית גבוה.אמנם התחלתי את לימודיי באונ' העברית במחלקה לעו"ס,אך כיום שאני לומדת פסיכולוגיה באו"פ אינני מרגישה תחושת "בזבוז".הרי לא משקיעים בבגרויות רק בשביל קבלה לאונ'.הרבה פעמים זה גם בשביל מימוש הפוטנציאל וסיפוקך האישי. אני ממליצה לך בחום על האו"פ(למרות שגם בעברית היה לא רע)ואם אתה מרגיש שאתה עוד לא מוכן לגבש החלטה,קח לך עוד קצת זמן לחשוב.העיקר שתעשה את הבחירה הנכונה מצידך. בהצלחה
 
החלפתי מוסד בגלל שיקולים אישיים

ייתכן והייתי יכולה ללמוד שם פסיכולוגיה(מבחינת תנאי קבלה) רק לא בדקתי את זה. אני חשה ש"יוקרת המוסד" רלוונטית עבורך,או שאני טועה?
 
לא ממש

בעיקר כי אני עדיין לא יודע באיזה מוסד הייתי רוצה ללמוד במידה והייתי עכשיו אחרי צבא, אבל אני משער שהייתי רוצה אוניברסיטה או מכללה רגילים ולא מוסד מסוג האו"פ, שדווקא לא ידוע לי שהוא פחות יוקרתי מכל אוניברסיטה אחרת.
 

נשמת

New member
מעבר לסטיגמה הזו,

הלימודים בה קשים בהשוואה לאונ' אחרות, או שגם ההנחה הזו מופרכת?
 

orit49

New member
גם אם יש בעיית יוקרת לאו"פ

יש לי תחושה שאם תציג תואר ראשון מיד לאחר השיחרור זה יפצה על כל בעיית יוקרה שכזו, אם היא בכלל קיימת. אין לי ספק שלא יסתכלו עליך (באוניברסיטאות בקבלה לתואר השני) כעל בוגר "רגיל" של האו"פ, אלא כעל בוגר מחונן במיוחד שהצליח בגיל כה צעיר, תוך כדי השירות הצבאי לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה. אין הרבה כאלה...
 

BellA עלמה

New member
שאלת../images/Emo32.gif

אני מתכוונת (ב"ה) לעשות הסבה לעו'ס אחרי שאסיים את הלימודים באו'פ(פסיכו' ותקשורת) האם עושים בעיות עם זה?(בגלל שזה או'פ) מה אם תואר שני בעו'ס האם זה אפשרי למי שעשה פסיכו' ותקשורת באו'פ?
 

עורבי

New member
הסבה לעו"ס

למיטב ידיעתי, כל מי שבא עם רקע במקצוע "טיפולי" (פסיכולוגיה/חינוך) יכול להתקבל לתוכנית ההסבה. הדבר רלוונטי לבר-אילן, והיה נכון גם לת"א (כל שנה אומרים שזוהי השנה האחרונה לתוכנית ההסבה - איני יודע אם היא קיימת עוד). מיד אזכיר את חיפה. בנוגע לתואר שני, למיטב ידיעתי לא תוכלי ללמוד מבלי לבצע שנה עד שנתיים של השלמות, ולכן עדיף לך ממילא לעשות הסבה (שנתיים) ולהחשב עובדת סוציאלית מן המניין. ידוע לי שאונ' חיפה מחזיקה תוכנית של הסבה לתואר שני בעו"ס לבעלי תואר ראשון במקצועות אחרים. אורך התוכנית שלוש שנים, כאשר רק בתום השנה הראשונה את יודעת אם התקבלת אליה השנה הראשנה היא שנת השלמות). בכל מקרה, התוכנית אינה מעניקה לך תואר ראשון בעו"ס. לדעתי, אם עו"ס זה מה שאת באמת רוצה, עלייך לפנות להסבה לתואר ראשון. יש כמה מאות מועמדים (מתוסכלי פסכולוגיה?), ומתוכם מתקבלים מדי שנה כחמישים סטודנטים. לתשומת לבך, לא רק בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה מנסים להתקבל לתוכנית ההסבה, אלא גם לא מעט בוגרי תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה וחינוך. כלומר, התחרות קשה מאוד. יהיה לך יתרון אם את מגיעה מראש עם ניסיון של שנתיים ויותר בעבודה בשטח שיש לה זיקה לעו"ס: ליווי משפחות, הנחיית קבוצות, טיפול, עבודה במסגרות ציבוריות וכו'. בהצלחה.
 

BellA עלמה

New member
אם אני אעשה הסבה

זה יהיה רק במכללה כי לאוניברסיטה אני יודעת שלא אתקבל (אני לקויית למידה עם ציונים לא גבוההים במיוחד) כרגע אני משלימה תואר באו'פ
 

עורבי

New member
קודם כל

קודם כל תאמיני בעצמך, ואחר כך בחני את אפשרותך להתקבל. אני במקומך לא הייתי מוותר מראש, אלא מנסה להתקבל לאוניברסיטה. אם את חושבת שתהיי נחותה מהאחרים מבחינת ציונים, אז תעלי עליהם באמצעות ניסיון תעסוקתי. גם אם זה אומר שתקריבי לצורך זה שנה או שנתיים מחייך. בכל מקרה, אין לי מושג לגבי עו"ס במכללות.
 

עורבי

New member
הסר דאגה מלבך

אני מלמד באוניברסיטה הפתוחה את אחד מקורסי המתודולוגיה הנדרשים לתואר בפסיכולוגיה. אני יכול להבטיח לך שרמת הלימוד והתכנים המועברים אינם נופלים מאלו של אוניברסיטאות "רגילות". תוכל לקבל פטור כמעט לגבי כל קורס על סמך הסילבוס או על סמך מבחן פטור, אלא במקרים קיצוניים של תכנים שונים מהותית (די נדיר). אני מכיר שני אנשים אשר למדו את התואר הראשון שלהם בפתוחה והמשיכו לתארים מתקדמים בת"א ובבן-גוריון. אל תחשוב על ללמוד בפתוחה כבזבוז של נתוני הפתיחה שלך. לנתונים אלו אין כל ערך what so ever, למעט בקבלה למוסד האקדמי. אחרי השנה הראשונה, הבגרות כבר אינה מעניינת אף אחד, ולאחר התואר הראשון, הפסיכומטרי אינו מעניין אף אחד. למעט לאגו שלך, אין לכך שום תרומה. עלייך לזכור כי גם אם תהיה בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה כאשר תשתחרר מהצבא, יתכן ולא תתקבל לתואר שני באוניברסיטה על בסיס של בגרות רגשית. הדבר רלוונטי במגמות הקליניות (אני מכיר מקרה שכזה ממקור ראשון), אך איני יודע מה לגבי תחומים אחרים. המלצתי לך היא לא לערב שמחה בשמחה. סיים את השירות הצבאי שלך, ואז תחליט. אין שום מניעה לחוש מעט את עולם הפסיכולוגיה תוך כדי הצבא, על ידי קריאת ספרים מקצועיים, או ע"י לקיחת קורסים בפתוחה. גם אם תלמד קורסים בודדים בפסיכולוגיה, שלא במסגרת תואר, עדיין תוכל לקבל עליהם פטור. גם אם לא - הכי נורא שיקרה זה שתדע את החומר לפני כולם. בהצלחה.
 

aviviel

New member
../images/Emo45.gif מצטרפת בחום.

ראשית, אני חייבת להרגיע אותך ולספר שגם אצלי, "נתוני הפתיחה" הספיקו לקבלה לכל מקום וכמעט לכל מקצוע שהייתי רוצה ללמוד (טוב, בשביל רפואה הייתי צריכה לשפר פסיכומטרי). לשמחתי הרבה "נתוני הפתיחה" ממש לא עניינו אותי כשבחרתי ללמוד את התואר הראשון בפתוחה. באותה מידה ממש לא עניינו אותי כל מני סטיגמות לא מבוססות של כל מני אנשים שלא קשורים למקצוע על הפתוחה. מעבר לזה, אני חייבת לציין שהתואר בפתוחה רק גרם לדלתות להיפתח עבורי, גם באקדמיה וגם במקום העבודה הנוכחי שלי (המרכז הארצי לבחינות והערכה). שנית, אני חייבת לחזק את דבריו של עורבי ולהוסיף שהגמישות של האו"פ, יחד עם ההכרה הגורפת בקורסים הנלמדים בה, הופכים אותה למקור אידאלי לרכישת השכלה אקדמית במקביל לשירות צבאי או עבודה.... וזהו
 
יש את הקורס התנסות מעשית

שלא מקנה נ"ז אך משבץ אותך במסגרת התנדבותית+המלצות. אני לא יודעת אם יש לצבא בעיה מהבחינה הזו.את זה צריך לבדוק.אבל מבחינת זמן אני לא חושבת שתהיה בעיה כלשהיא
 

aviviel

New member
אגב, אני ממש לא חושבת שצריך

להירשם אליו - אני עבדתי באנוש ופניתי אליהם באופן ישיר ועצמאי - לא הייתה שום בעיה. מה שכן - אם הקורס הוא קורס חובה עכשיו - קבלו ביטול על ההודעה
 

orit49

New member
אני השגתי המלצות ללא קושי

אחת מהמדריך שלי לכתיבת העבודה הסמינריונית ועליה חתומה ראש החוג לפסיכולוגיה באו"פ והשניה מהמדריך שלי (ד"ר פסיכולוג קליני) מההתנסות המעשית- התנדבתי במשך שנה.
 
למעלה