תגובה למאמרו של עו"ד שי שהמי

אהרן5

New member
תגובה למאמרו של עו"ד שי שהמי

עו"ד שי שהמי היקר, כתבת: "מה שהיה תחושת בטן הפך לוודאות: מערכות הממשל, הנורמות השלטוניות הראויות ואיכות השלטון במדינתנו קורסים מול עינינו המשתאות". ברשותך שתי שאלות הבהרה עובדתיות: 1) כשאתה טוען שמה שהיה תחושת בטן היום הוא ודאות - האם אתה מתכוון לכך שיש היום הסכמה במערכת, כולל באקדמיה לכך שהשלטון בישראל הוא מושחת (כשיטה, כמערכת, כתרבות, כנורמה)? 2) כשאתה טוען שהנורמות השלטוניות הראויות קרסו, מה זה אומר? כלומר, מה הן הנורמות הקלוקלות שתפסו את מקומן? בהקשר לכך מצאתי שאתה למשל אומר: "נהנתנות ובזבוזים מצד הנבחרים והבכירים". כמו כן זכור לי שמבקר המדינה אמר: "רהבתנות וראוותנות". גם חוסר אחריות, וחפיפיות. האם אתה יכול לצייר לי תמונה כללית מאורגנת ומסודרת של מאפייני השלטון, של הנורמות הקלוקלות הרווחות היום? רשימה של הבעיות המערכתיות, על מנת שנדע מהי איכות השלטון, מהי תרבות השלטון, ומהן הבעיות המערכתיות הניצבות בפנינו. ברשותך אציג בפניך את איכות השלטון שלנו על פי דעתי, ואשמח לשמוע את חוות דעתך המקצועית. הנה רשימת הנורמות הקלוקלות של תרבות השלטון הישראלית על פי אהרון: רהבתנות, ראוותנות, יהירות, פזרנות, בזבזנות, סמכות ללא אחריות (אין הרתעה), חפיפיות, חוסר אחריות, חוסר איכפתיות, אטימות, חוסר רגישות, ניצול חלשים ודאגה לעשירים, פתיחת פרצות לאקונות ושטחים אפורים. האם זוהי התמונה הנכונה של תרבות השלטון שלנו היום, והאם יש בכך הכרה רשמית של כל המוסדות הממלכתיים והאקדמיים? בברכה, אהרון.
 
למעלה