תהייה בעקבות קריאת ספר ההוביט

[Y. Welis]

אגב הקריאה - עוד רעיון

בגיליון 29 של 'המימד העשירי' (אוקט' 06), הופיע מאמר מעניין בשם 'ההוביט והיסוד הנשי' שחיברה פסיכולוגית בשם רחל מורדוכוביץ', שבזמנו התחלתי סקירה שלו לטובת הפורום. אולי יעניין אותך להציץ במאמר אחרי סיום הקריאה ולחוות דעה. יתכן שגם אני אשלים את הסקירה שלי.

 

[MonicaF]

מי הרג את סמוג?

אני מקווה שאזכור כשאגיע הביתה, תודה. אני זוכרת שראיתי מאמר כזה ואמרתי לעצמי, הממ, לא קראתי את ההוביט, לא אהנה מהמאמר. אני מבינה שההפניה למאמר הזה באה בעקבות דיון שלנו, על "המכשפה מההוביט"? מצחיקה אני, אני כבר לא יודעת עם איזו יצירה אחרת בלבלתי את ההוביט. אמש התחלתי להקריא לבן שלי את הספר בעברית (משה הנעמי). אך! איזו הנאה. מזכיר לי את ערבי ההקראה לגדולה שלי, אז קראנו הארי פוטר. ועכשיו לשאלה שבנדון: מה הקטע של הציור על העטיפה של ההוביט בעברית(משה הנעמי)? הרי לא בילבו נעץ לא חרב ולא סכין בסמוג???

 

[Y. Welis]

הציור אכן מטעה

לא בטוח שקרמן הצייר, קרא את הספר לפני כן. הוא גם עשוי בטעם גרוע, אני חייב לומר: ראיתי את המהדורה הזו בזמנו בגיל 7 בערך, ולא היה לי חשק גדול לקרוא אותה, בזכות הציור. דווקא אחרי שהתחלתי את שרה"ט (בגיל 9), הגיעה אלי המהדורה השחורה (בלי הניקוד - 'תרגום הטייסים'), ותפסה אותי לראשונה. זה פחות מהותי משאלת המהדורות של שרה"ט (אם כי 'שדונים' ל-elves לא מוצלח במיוחד), וגם כי שתיהן מודפסות עדיין (הטייסים במימון חיל-האויר), אבל אני נוטה לנוסח השחור.

 

[MonicaF]

קראתי את המאמר במימד העשירי, גליון 29

נחמד. קצת מוגזם, אבל בסדר. הייתי מסתפקת בזה שהוא בשלן ואיך שהמאורה שלא נראית ומתוחזקת, אבל לא ממשיכה לסמלים הנשיים שהיא חיפשה בכל חור, תרתי משמע. מכירה את הגרסה של הטייסים. אמרתי לבן שלי שלא יסתכל על התמונה בכריכה כי היא לא משקפת את העלילה בכלל.