תהליך השלום החדש
התהליך שאנו עדים לו היום הוא אולי המקסימום שישראל יכולה לקוות לו,הייתי רוצה שהתהליך המדיני יהיה המשכה של הכרעה צבאית,אך הכרעה כזאת לצערי אינה מציאותית לא משום שצה"ל לא מסוגל לה,אלא משום משאחורי צה"ל עומד עם מפולג ומחולק שכל תנועה קטנה של חייל הופכת לויכוח ציבורי סוער בין שמאל לימין. צה"ל שהוא צבא העם אינו יכול לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהכריעה מלחמה נגד מספר קבוצות חמושות. יש שיקפצו ויגידו שגם ארה"ב אינה יכולה למגר את הטרור בעירק עובדה שנכונה לרגע זה,אך ארה"ב אינה מפסיקה באמצע ועושה הודנה שמודנה אלא ממשיכה במלוא הקצב למימוש המטרה, לכן להגיד שגם ארה"ב אינה יכולה לטרור זה כמו לקבוע שקבוצת כדורגל שירדה להפסקה בפיגור של אחד אפס הפסידה את המשחק,יש שיתנו דוגמא ממלחמת צרפת ואלג'יר,אך האם באמת היא מתאימה לכאן? צרפת נלחמת על אדמתה ועל בטחון אזרחיה? כמובן שלא,שיקול להפסיק מדיניות אימפריאליסטית יכול לנבוע מדעת קהל או משיקול כלכלי וכו',בכל אופן לא ניתן להשוות בין שתי המלחמות שכן האלג'ירים לא תבעו לעצמם שום אדמה צרפתית אירופאית כפי שארגוני הטרור הפלסטינים תובעים לעצמם מישראל. כל הסיכסוכים האלימים בין מדינות נפתרו בסופו של דבר לאחר הכרעה צבאית כשכל צד יודע מה מקומו ומה כוחו כאשר המפסיד והמנצח ברורים וידועים לכל. הלואי והמצב הזה היה מתרחש גם כאן אך כנכתב דלעיל החברה המפוצלת שלנו אינה מאפשרת זאת. מה שניתן לעשות הוא ללכת צעד צעד ולעמוד על כל קוצו של יוד ולא לעגל שום פינה,לא לוותר על שום קלף ללא תמורה והחשוב מכול לפתור את הבעיות העמוקות ביותר,ירושלים וזכות השיבה ומשם להמשיך הלאה.
התהליך שאנו עדים לו היום הוא אולי המקסימום שישראל יכולה לקוות לו,הייתי רוצה שהתהליך המדיני יהיה המשכה של הכרעה צבאית,אך הכרעה כזאת לצערי אינה מציאותית לא משום שצה"ל לא מסוגל לה,אלא משום משאחורי צה"ל עומד עם מפולג ומחולק שכל תנועה קטנה של חייל הופכת לויכוח ציבורי סוער בין שמאל לימין. צה"ל שהוא צבא העם אינו יכול לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהכריעה מלחמה נגד מספר קבוצות חמושות. יש שיקפצו ויגידו שגם ארה"ב אינה יכולה למגר את הטרור בעירק עובדה שנכונה לרגע זה,אך ארה"ב אינה מפסיקה באמצע ועושה הודנה שמודנה אלא ממשיכה במלוא הקצב למימוש המטרה, לכן להגיד שגם ארה"ב אינה יכולה לטרור זה כמו לקבוע שקבוצת כדורגל שירדה להפסקה בפיגור של אחד אפס הפסידה את המשחק,יש שיתנו דוגמא ממלחמת צרפת ואלג'יר,אך האם באמת היא מתאימה לכאן? צרפת נלחמת על אדמתה ועל בטחון אזרחיה? כמובן שלא,שיקול להפסיק מדיניות אימפריאליסטית יכול לנבוע מדעת קהל או משיקול כלכלי וכו',בכל אופן לא ניתן להשוות בין שתי המלחמות שכן האלג'ירים לא תבעו לעצמם שום אדמה צרפתית אירופאית כפי שארגוני הטרור הפלסטינים תובעים לעצמם מישראל. כל הסיכסוכים האלימים בין מדינות נפתרו בסופו של דבר לאחר הכרעה צבאית כשכל צד יודע מה מקומו ומה כוחו כאשר המפסיד והמנצח ברורים וידועים לכל. הלואי והמצב הזה היה מתרחש גם כאן אך כנכתב דלעיל החברה המפוצלת שלנו אינה מאפשרת זאת. מה שניתן לעשות הוא ללכת צעד צעד ולעמוד על כל קוצו של יוד ולא לעגל שום פינה,לא לוותר על שום קלף ללא תמורה והחשוב מכול לפתור את הבעיות העמוקות ביותר,ירושלים וזכות השיבה ומשם להמשיך הלאה.