תוך חודשיים (היוםבת 8 ועשרה חודשים) עצב בפנים

NEOMI Y

New member
תוך חודשיים (היוםבת 8 ועשרה חודשים) עצב בפנים

כשבתי היתה בת 8 היא התלהבה ממני והייתי כל עולמה. היא גדלה בחודשיים האחרונים בזה שהיא רצתה לשחק גם עם חברות ולא רק איתי. יש לי אליה קשר רגשי עמוק כי היא אהבה אותי מאוד מאוד וזה גרם לי להיקשר אליה נפשית. אני כותבת את הדברים כי אולי הם קשורים לדברים שאספר ואשאל. כשאני רואה תמונות שלה מאתמול, היא נראית עצובה ביחס לכפי שהיא היתה נראית בתמונות מלפני חודשיים ויותר. היא היתה ילדה שמחה, אוהבת להשתולל ותמימה מאוד. למה היא נראית עצובה כשהיא פחות תמימה ? למה עצוב לנו לראות את השינוי שחל בתוך מספר חודשים ספורים בפנים שלה ? מהם החידות והמחשבות הפילוסופיות שבתת מודע שגורמים לנו להרגיש עצובים כשאנחנו רואים את השינוי שחל בפרצוף של בתנו בהווה (בת 8 ועשרה חודשים) ביחס לפנים שלה מלפני יותר מחודשיים ? בדקתי בחברות שלה בפייסבוק, וכל הבנות בשכבתה נראות עצובות יחסית לתמונות מלפני יותר מחודשיים. כלומר, זה דבר אוניברסלי.
 

פרמלה

New member
את מערבבת כאן כמה

דברים שייתכן שכלל אין ביניהם קשר. ראשית, תשמחי שבתך ילדה חברותית ושחברות התחילו לתפוס חלק חשוב בעולמה ומזמנה הפנוי. זה טבעי שילדים מפתחים התנתקות הדרגתית מההורים, בכל מעגלי החיים שלהם, כדי שבסופו של דבר יצמחו לבוגרים עצמאים פיזית ורגשית. גם כיום יש ביניכן קשר רגשי עמוק ואהבה הדדית, אבל גם חיי החברה החלו לתפוס מקום בעולמה, וייתכן שאת מרגישה פתאום שהיא זקוקה לך פחות ולך לא נעים לחוות את זה (ואגב, גם כאן לא המצאת את הגלגל) לא כל כך הבנתי אותך בעניין התמונות. היא צולמה בעשרות תמונות בשבועות האחרונים ובכולן היא נראית עצובה? היא נראית לך עצובה גם כשאת רואה אותה פנים אל פנים? חל שינוי בהתנהגות שלה? היא פחות תמימה? ברור שככל שהיא גדלה ומבינה יותר את העולם (שומעת חדשות, נקלעת לסיטואציות חברתיות שונות, מתבגרת, מפתחת אופי וכו', היא גם נעשית פחות תמימה. גם זה חלק מההתבגרות). נראה לי שאת קופצת פה למסקנות פילוסופיות עמוקות מדי. מה פתאום אוניברסלי? לפחות אצלי בבית, בת השמונה ושמונה חודשים שלי נראית עצובה רק כשהיא עצובה נקודתית (או כועסת עלי, מה שקורה הרבה לאחרונה, לפעמים בלי שאדע למה. אבל גם זה חלק מהגדילה וההתבגרות)
 
למעלה