תלונת שווא במשרד הרווחה ואיך מתמודדים עם זה.

תלונת שווא במשרד הרווחה ואיך מתמודדים עם זה.

הוגש למשרד הרווחה תלונה שווא לגבי (האם) כאשר יועצת מהרווחה הגיע ואימתה שזה סתם הם סגרו את התיק. ומכאן מתחילה הבעיה שלי ככל הנראה המשפחה של בעלי התלוננה בגלל שהיה ריב לפי זמן מה והאבא מאוד מאוד נפגע, גם מהרווחה וכל מי שמכיר את הסיפור חושד בו (אבא של בעלי). בעקבות הריב שהיה אני נתקתי את היחסים ואיני מעוניינת בכל קשר, בעלי היה לוקח את בתנו בת הכמה חודשים אליהם פעם בשבועיים. כיום לאחר הידיעה שהוגשה נגדי תלונה איני יודעת איך להתנהג, האם לנתק את הילדה מהמשפחה או שבעלי עדיין אמור ללכת ולבקר איתה אצלם למרות שאנו חושדים בוודעות שאבא שלו הוא זה שהתלונן. מה עליי לעשות???
 
לדובנית שלום

הכעס שלך מובן וברור, בהנחה שאבי בעלך אכן הגיש תלונת שוא. האם תוכלי לשתף אותנו האם ואיך השפיע הסיפור הזה על הקשר שלך עם בעלך? איך עברתם את התקופה המתוחה הזו? מה בעלך חושב על המשך הביקורים עם הבת אצל הוריו? מה את מרגישה לגבי עמדתו? אני מפנה אליך את השאלות הללו משום שלדעתי הן חלק מגיבוש התשובה
 
גיבוש תשובה

דבר ראשון תודה רבה. אני די בטוחה ותאמת שכל מי שמכיר את כל ההיסטוריה יודע וחושב שבוודאות שאבא של בעלי הוא זה שהגיש את התלונה, אין סיבה שזה יהיה משהו אחר במיוחד שאחרי שהקריאו לנו ממשרד הרווחה מה היה כתוב במכתב. איך הסיפור השפיע עליי ועל בעליי? תאמת שזה לא הורס את הקשר כי בעלי יודע מי המשפחה שלו למרות שהוא לא רוצה ( ואף אחד לא היה רוצה) להאמין שהורים מסוגלים לעשות דבר כזה, הוא יודע שאנחנו כמשפחה הכי חשובים לו וגם עם זה יהיה על חשבון המשפחה שלו, פשוט אני עשיתי כבר שמתי גבולות ולבעלי לא נותר לעשות דבר חוץ מלתמוך בי ובהחלטה שלי. עברנו ואנחנו עוד עובריים את התקופה הזו מכיוון שהמקרה קרה לפני פחות משבועיים, אני הייתי מאוד מתוסכלת ואת התסכול הוצאתי על בעלי בכל ששגעתי אותו שיהיה משהו בנידון ושאני רוצה לפנות למשטרה , לחוקר ולעו"ד כדי לגלות בוודאות מי זה כי, בעלי טוען שבלי הוכחה הוא לא יכול לעשות צעדים דרסטיים עם המשפחה שלו למרות שהקשר הטוב שהיה לו עם אבא שלו די נותק. אני מעוניינת ללכת ליועץ כדי שיכוון אותי מ ה לעשות בנידון ואני הייתי רוצה שבעליי ישתתף גם בייעוץ. מכיוון שבעלי טוען שאין אפשרות לדעת במאה אחוז שאבא שלו אשם אי אפשר לנתק את הילדה מהצד שלו כי גם אמא שלו סובלת מזה שהיא לא רואה את הילדה (הוא לוקח אותה פעם בשבועיים). אני מצד אחד מסכימה שהוא ייקח אותה אבל, מאז המקרה אני לא כל כך מעוניינת מכיוון שאני בטוחה במאה אחוז שהאבא אשם ושהוא לא צריך לקבל פרס (לראות את הילדה)אחרי מה שהוא עשה, אני לא יודעת מה לעשות בגלל זה פניתי לפורום כדי לקבל עצה. אני גם חוששת שהם ייעשו צעד קיצוני אם הם לא יראו את הילדה.
 
דובונית

את כותהת ש'מכיוון שבעלי טוען שאין אפשרות לדעת במאה אחוז שאבא שלו אשם אי אפשר לנתק את הילדה מהצד שלו כי גם אמא שלו סובלת מזה שהיא לא רואה את הילדה'. נראה לי שמתוך הכעס העצום והמובן שלך את לא כלכך שומעת שבעלך לא שלם עם נתק בעיקר לא עם אמא שלו אבל לא רק. נראה לי שמאוד חשוב שתגבדו דעה ביחד. בהחלט אפשר להתייעץ עם איש מקצוע
 
מודעת למצב

למרות הכעס שלי אני מודעת למצב בו אני ובעלי נמצאים, אני יודעת שהוא לא רוצה להתנתק מהמשפחה כי בילדותו אבא שלו ניתק את המשפחה מהמשפחות ולכן הוא לא רוצה שזה גם יהיה עם הילדים שלו אבל, החיים הביאו את זה כך שהיה מה שהיה (המקרה) ונוצר הניתוק מצידי שכמובן משפיע באופן אוטומטי על הביקורים שלו ( בעלי) וכמובן על הילדה. הבעיה היא שאני גם חושדת באמא שלו שהייתה שותפה למעשה אך, בעלי טוען שאין מצב, אני מקווה שהתמימות שלו לא מסנוורת אותו או שנוח לו לחשוב ככה כי, זה הכי קל. בעלי גם אמר שאם אני אחליט שהוא לא ייקח יותר את הילדה אז הוא יסכים למרות שהוא לא היה מעדיף. גם מצד אחד הוא אומר לי שנראה לו שאבא שלו סובל מפיצול אישיות מרוב שהוא מאמין לשקרים של עצמו, נראה לי שבעלי בעצמו לא יודע מה לעשות.
 
מצב עדין וטעון רגשית

העלילה התגלתה. הרשויות ירדו מהנושא. נשאר הטעם המר של העוול והכעס המוצדק. נראה לי שהעקרון שצריך להנחות אותך ואת בעלך הוא איך להתנהל מבלי לתת לאירוע הקשה והמתסכל לפגוע לטווח ארוך במשפחה שאת ובעלך הקמתם. איך לא לתת למה שהיה לפגוע ביחסים בינך ובינו, באמון שבינכם.
 
אמון, ותודה רבה

נראה לי שהטעם המר תמיד יהיה, מקווה שיהיה בסדר, האמון שלנו לא נפגע אבל, אני אף פעם לא יבין את היחסים של בעלי איתם. תודה רבה לך. כמו שאמרתי אני מעוניינת ללכת ליועץ, האם יש לך משהו שאתה ממליץ?
 
תוכלו לפנות

לכל תחנה ליעוץ בחיי הנישואים סמוך למקום המגורים שלכם. או לחילופין למטפל זוגי פרטי.
 
למעלה