תסכול שלו- תסכול שלי

[אחותו של שקספיר]

תסכול שלו- תסכול שלי

הצאצא עומד להשתחרר בקרוב מאד משירותו הצבאי.
(ואני מסיימת את הסאגה האין סופית עם צה"ל -הידד!)
שירת בתפקיד משמעותי (אפילו מאד) לא קרבי בכלל.
בתנאי יחידה סגורה ותפקיד עם הרבה אחריות.
עבר הכשרות שונות בתוך התפקיד
נחשב חייל טוב מאד( מאד מאד)
קיבל פעמיים חייל מצטיין
לא איחר(למרות שגר רחוק) ,לא הבריז,לא התחמק,
לא נענש, לא נשפט - בקיצור חייל חננה.

אמור לקבל חופשת שחרור -מעבר לאותם ימי חופשה רגילה שלא צבר- לא מקבל.
ביקש מהמפקד שלו סיכום ראיון לקראת שחרור (חושב שזה יהיה משמעותי לי למקום עבודה עתידי, אמרתי חננה? ) -המפקד לא רק שלא מוכן להוציא לו סיכום ראיון,אלא גם אמר לו שלו היו הדברים נתונים בידיו הוא לא היה "מקבל" אותו ליחידה שלו. שהוא לא רוצה אותו אצלו במילואים, שמאוכזב ממנו-וכן הלאה.

אותו מפקד שהעניק לו אחת מהפעמים את החייל המצטיין היחידתי...
אז יכול להיות שהוא באמת איכזב אותו לאחרונה , יכול להיות שהתרשמותו הכללית (שלא בוטאה עד כה) אינה טובה. אבל למה? למה שבוע לפני השחרור להעמיס על אדם חוות דעת שלילית כאשר אין לו שום יכולת לתקן את ההתרשמות, כאשר הוא רק עשוי להיפגע ממנה (ואכן נפגע).

ה"ילד" מתוסכל, כואב, נעלב - וכל מה שאני יכולה להגיד לו שיש לפעמים אכזבות בחיים. וחלק מהאנשים הם לא נעימים וכו... אבל אני רותחת מבפנים.


זהו שפכתי.

 

[r i n i]

אוי איזה באסה, כל כך מבינה אותך

מכירה את התחושה הזו ממס' 2 שלי.
זה כל כך מעצבן!
שולחת חיבוקים לך ולו.

 

[talitush2]

אוי כמה שאני מבינה אותך

זה באמת מתסכל מאד.
זוכרת שהבת שלי (גם חננה ידועה...) הושארה לראש השנה (!!!) בבסיס למרות שזו לא היתה תורנות שלה.
התפוצצתי, ולא התאפקתי, ובפעם הראשונה בחיים הרמתי טלפון למפקדת שלה.
ואתם יודעים מה אמרה לי?
את צודקת ב-100% אבל מה אני יכולה לעשות. שתיים אחרות שהיו צריכות להישאר הוציאו גימלים, ולמרות שאני וכולם יודעים שהמציאו חוליים מדומים, אין לנו מה לעשות.
אז לא להתפוצץ ???
אבל כמובן שכלום לא עזר לי.
החננה שלי סירבה ללכת ולהמציא חולי משלה ולהוציא גימל, ונאלצה להישאר בבסיס לכל החג. מבאס מאד ומתסכל.

 

[iris mom of two]

יש סכוי

שאותו מפקד בקש ממנו לחתום קבע והוא סרב, וזו הדרך להתנקם?

 

[adif11]

מתסכל נורא

אין ספק שזה שיעור לחיים ואני הייתי אומרת בקצרה לבן שיש אנשים חארות שלא חשוב כמה תתאמץ לעולם לא יעריכו וזה מלמד אותנו שהכי חשוב לעשות ולהתאמץ כי אנחנו רוצים, או כי חשוב לנו וכו'. ומי שיעריך יעריך ומי שלא אז לא. העיקר שאנחנו נדע שעשינו כמיטב יכולתנו.
והכי חשוב - שחרור נעים וכייפי ושנים של מילואים נעימות ומספקות אצל מישהו אחר שישמח עם האוצר שהתגלגל לידיו.

 

[mykal]

עצוב לשמע שכך מתנהגים. קשה להפגש עם אנשים רעים.
אישית, היתי מחפשת את המפקד של המפקד,
וכותבת עליו תלונה, אני חושבת שגם הוא צריך לקבל את שלו ולהנות.
"השתיקה" מגדלת את הרוע.
גם אם לא יועיל לבן שלך אולי ישנה נורמות.

 

[אחותו של שקספיר]

תודה לכולן-

לי קשה לקבל התנהגות כזו.
אני מניחה שקרה משהו בשבועות האחרונים, אולי,
שהיחס של הבן שלי למערכת השתנה(נניח ש...)
עדיין אי אפשר למדוד שלש שנים מול שלשה שבועות.
עדיין יש דרכים להעביר ביקורת בונה -אם יש כזו
עדיין לא צריך להיות חנטריש בדרך ביטוי בוטה (ועידכנתי מאד רק את המסרים העברתי).
הילד שלי לא עשוי מצמר גפן, אבל התנהלות כזו פוגעת רגשית ומעמעמת את כל החוויה הטובה (שהייתה! ילד ראשון שאהב את מה שהוא עושה בצבא וחשב שזה משמעותי וכו) ואופ'ס במחי שלשה משפטים הכול נחרב.
ובשביל מה?

אני עוד מתלבטת אם לכתוב למפקדו של אותו מפקד ?(ממנו הוא קיבל את אחד הציונים לשבח) - מהיכרותי מערכות בכלל ואת זו בפרט , זה מים על הקרח. כי אני לא מבקשת ממנו משהו (תוציא את הילד לחופש, תעביר את הילד לתפקיד, יחידה אחרת...) אלא רק הערה כללית על ההתנהלות הכללית של המפקד הזה--- ובמקסימום "אימא טורדנית" . אבל...אני חוששת שכמו שאני מכירה את עצמי-לא אשתוק. לפחות שידע המפקד של המפקד איזה חארות הוא מחזיק אצלו.

 

[הייתיאביבקיץ]

הבן יכול לפנות למפקד של המפקד?

או שזה נחשב ״עקיפת סמכות״?

מכתב מכובד בנוסח ״אתה נתת לי ציון לשבח, אני שמח שאכן יכולתי לתקום בצורה כזאת משמעותית, ואשמח אם תיתן לי מכתב שבו אתה מציין ש....״

(לפחות בשוק האזרחי, כשמבקשים ממישהו מכתב המלצה הרבה פעמים מכתיבים לו בדיוק מה לכתוב״

 

[talitush2]

אני בעד לא לשתוק כי אני לא מסוגלת לשתוק...

גם אם זה לא יעזור, וסביר שזה לא...
מה יש לך להפסיד?
קודם כל, המפקד של המפקד ידע עם איזה בנאדם הוא מתעסק.
אולי זה גם ישפיע על הערכתו אותו.
אולי ישוחח אתו וזה ימנע התנהגות מגעילה כזו לחיילים אחרים. גם זה משהו.
וגם אם לא יועיל בכלום, עדיין תרגישי שאת עשית את המיטב שיכולת. גם זה משהו.

 

[אחותו של שקספיר]

כן-גם אני לא יכולה להיות ממנזר השתקנים

אני מעריכה שזה לא יזיז מאומה
אבל --אני את שלי אעשה
כי זוהי פשוט התנהגות נבזית.

ואת זה כותבת אימא אחרי 6 חיילים,
ורק פעמיים התערבתי במהלך השירות (טיפול רפואי)
מעולם לא פניתי למפקדים, לא "דיבררתי" את הילדים, כלום.
לא ביקשתי שיצאו לשבת, או יוותרו להם על... או קורס...או כלום.
הנחתי שיש למפקדים את השיקולים שלהם, מערכת הציפיות שלהם- וזו דרכם.

פה--- נעלבתי (בשמו).

 

[חייבתלהגיב]

אני לא מבינה את ההגיון הזה. גם אם זה היה הבוס שלו

היית מתקשרת למנהל של הבוס?

 

[אחותו של שקספיר]

וואו- ממש לא-

המפקד של המפקד הוא מפקד החיל-
הרבה הרבה למעלה ממה שחייל פשוט יכול להגיע.
מצד שני אימא שלו....ללא גבולות

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל, הוא לא צריך מכתב סיכום

ואת אף אחד זה לא מעניין. אם זו יחידה נחשבת בהחלט מספיק שיכתוב / יגיד ששירת בה, קיבל חייל מצטיין וכו'.
לגבי המפקד - לא בטוח שיש לך את כל המידע, אבל נראה קרוב לבלתי אפשרי שזה באמת משום מקום. הוא אמר לו מידע קונקרטי - שהוא לא מתכוון לקחת אותו למילואים, אז כנראה הוא עשה באמת דברים חמורים מספיק בעיניו. לא יודעת אם הכל נשפט על סמך 3 שבועות, אבל בהחלט אפשר לפשל בצורה כל כך רצינית ש... כל מה שהמפקד אמר. אם הבן שלך לא היה מודע לכך שמה שהוא עשה היה גרוע, זה שיעור טוב לחיים שכדאי יותר לשים לב למה שאתה עושה ולהשלכות האפשריות ולא להניח שתפקוד טוב בעבר יאפשר לך לגלוש בביטחה אל קו הסיום. אישית, אם זו הדעה של המפקד לגבי התפקוד שלו (וכאמור, הוא לא סתם לא רוצה לתת מכתב המלצה אלא אשכרה לא רוצה אותו שם בעתיד) אני לא רואה משהו לקוי בתפקוד שלו בכך שהוא אמר זאת - למעשה הוא חייב היה להגיד את זה.
בצבא קריירות ארוכות יכולות להיות בגלל טעות אחת (כמו להשאיר לפטופ באוטו, וכו') - זה לא משחק ילדים, והעניין של שמירה על הכללים מאוד חשוב שם. לפעמים אפילו יכול לעלות בחיי אדם. (אם כי לא יודעת, כמובן, מה קרה במקרה הספציפי שלכם - רק מנסה להגיד שזה לא בלתי סביר שטעות רצינית "תמחק" את כל ההישגים הקודמים).

 

[אחותו של שקספיר]

אני לא מתייחסת למכתב המלצה-הוא בעיניי מיותר לגמרי

אבל---
יש דרך גם להגיד דברים.
יש לי ילד הכי ישר בעולם - באמת, ויש לי עוד ילדים והוא באמת ישר כולל עם עצמו (לא תמיד אני אוהבת את היושר הזה)
הוא עשה את בדק הבית -ברור לו שבשבועות האחרונים הוא פחות השקיע את המעבר לנדרש, די התעייף. אבל מכאן ועד התרשלות המרחק עצום.
יתרה מזאת- אם עשית דבר מה כל כך נוראי לא מין הראוי שהמפקד יבהיר לו את העבירה או הכשל? גם אם אין פה סרגל למידה- צריך להגיד מה התקלה ,לא?

אם הוא כל כך פישל נוראיות- אז איך נותנים לו עוד משימה מורכבת ומסובכת? (מחד אומרים "אתה לא ראוי " ומאידך אומרים "בכל זאת תעשה את המשימה הזו עד סיומה הטוב"? ) יש פה מסר כפול שהוא לא מצליח להבין וגם אני לא.

אני תמיד שולחת אנשים , כולל הילדים שלי, לפשפש בעצמם והתנהגותם כדי לראות איפה הם היו לא בסדר בתהליך.
הוא יודע איפה היה שינוי (אבל זה לא ברמה המקצועית! או ברמה החיילית, אלא הפסיק להיות "סחבק" של אותו מפקד ישיר ) והפסיק להיות "המוכן לכל משימה תורנות וכל עת" (להלן הפסיק להיות חננה).
אבל מכאן ולהטיח כאלו מילים?

הילד הראשון שלי שאהב את הצבא, את מה שהוא עושה בצבא, את המערכת, המפקדים,המשימות ,החברים- ברמה שאם היו לו "גימלים" הגיע לבסיס להשלים משימות, נשאר ויצא מאוחר וכו...- וככה במחי יד בשיחה מטופשת אחת עם מפקד לא מאד חכם- כל התחושה הטובה שלו התפוגגה.
בפרופוציות של החיים-זה לא כל כך חשוב, בעוד שבועיים הוא יהיה אזרח
והרס"ן הקטן -ישאר קטן קטן בזיכרון.
אבל חבל.

 

[Simply Be]

איזה כייף שזה מתקרב שיהיה לו המון הצלחה באזרחות

 

[חייבתלהגיב]

למה נותנים לו עוד משימה? זה צבא.

הוא נמצא שם בכפייה. זו לא עבודה. אם זו הייתה עבודה, היו אולי מפטרים אותו ולא נותנים לו להמשיך. מה יעשו בצבא? ישחררו אותו מוקדם? או יתנו לו לשבת רגל על רגל בלי לעבוד עד השחרור? הרי לא רוצים לעודד אנשים לפעול בצורה לא טובה (או מה שזה לא יהיה שהוא עשה שם). אז נותנים לו להמשיך, אבל לקרוא לו למילואים שם כבר לא יקראו.

לגבי מה שהוא עשה לא בסדר - את אומרת פה שני דברים שונים. האחד שהוא הפסיק להיות "סחבק" של המפקד, והשני שהוא הפסיק להיות מוכן למשימות ולתורנויות. אני לא יודעת מה מאלה הבעייה, אבל אם הבן שלך יודע (ואם לא, הוא יכול לשקול לשאול - אבל לפי התאור נראה שהמפקד חושב שממש ברור לו מה הוא עשה ולכן הוא לא טורח להבהיר) - שייקח את מה שקרה ויפיק לקחים לעתיד, לעולם העבודה (לגבי בוסים וגחמותיהם, לגבי מה כן ומה לא כדאי לעשות, וכו'), וכו'. נראה לי שללקח כזה יש ערך רב יותר מאשר למכתב ההמלצה שהוא קיווה לקבל. בגילאים האלה מכל דבר כזה אפשר ללמוד ולהיעזר בו רבות בעתיד.

בהצלחה רבה לבן שלך באזרחות! וטוב שהוא כבר לא אוהב את הצבא - מי צריך את זה?

 

[אחותו של שקספיר]

לא הסברתי את עצמי נכון או חקירת צוללות

הוא לוקח כל משימה
הוא מבצע כל תורנות (ברוך השם,נגמר)
הוא עושה כל מה שצריך ומעבר.
הוא רק לא מתנדב יותר להחליף אחרים (או לפחות לא בתדירות שעשה זאת עד כה).
הוא ממש לא עושה שביתה איטלקית או דומה לה. הוא מחויב לעבודה
הוא מרגיש פחות מחויב למפקד ברמה האישית.

אנסה להדגים מהתחום האקטואלי- נניח שהוא חוקר בלהב 334, והוא חקר עד עכשיו את פרשת הצוללות. מאתמול כאשר החקירה מסתעפת ומורכבת אומרים לו ש"סומכים עליו ועל הידע שלו, ועל המיומנות שלו" ועכשיו שיחקור את כל ההסתעפויות.
(דוגמה לא מאד טובה, אבל אני מנועה מלפרט יותר).
כלומר מחד- אתה כמפקדו אומר לו שאתה לא משבץ אותו למילואים אצלך, ובכלל לא מתלהב מההתנהגות שלו
ומאידך אתה נותן לו לחקור את ההסתעפות של הצוללות?
(ז ה לא מסתדר לי הגיונית, למרות שהוא בכלל לא רואה בכך בעיה כלשהי, זה רק אני)
הוא רק בסטטוס "נעלב ופגוע" אבל זה הכול
אני זו שרותחת.

אבל זהו עוד שבוע- בקו"ם.
גמרנו גם את זה.

נ.ב. תאמיני לי שאני הראשונה שאומרת להם הפקת לקחים, איפה אתה אחראי בהתנהלות (גם מול מפקד בן ... ).

 

[BrightEye]

לדעתי אין הרבה מה לעשות, נשאר עם טעם לא טוב

וגם לא הייתי פונה למפקד מעל.
אבל, מה שהייתי אומרת לו, שזה הבן אדם, וכמו שלמד בצבא מקצוע, והכשרה, וכל מה שלמד, כך לצערו למד מה זה אנשים שלא מגיע להם להיות מפקדים. שהם לא יודעים להיות מפקדים טובים.
שינסה לא לקחת את זה באופן אישי, אלא כבעיה של אותו מפקד. שיסתכל על אנשים אחרים שמעריכים אותו, ויתעלם מהמפקד הישיר
(תהיה מסיבת שחרור?).
זה קורה, וזה קורה גם באזרחות. העיקר שהוא לא יראה את הפרצוף שלו החל מעוד שבוע.
בהצלחה לו.

 

[אחותו של שקספיר]

מסובך לגמרי-גם היבט מסיבת השחרור

כי במקביל גם פירקו את היחידה שלו.
סיפח אותו ל 4 ימים השבוע (משתחרר ביום חמישי 3.8)
ליחידת בת אחרת, שלכאורה "קרובה" לבית (איזה צ'ופר בשבוע האחרון בשירות כאילו ביחידה פתוחה וקל"ב )-אבל אין לו תפקיד או משרד, או פעילות ,הוגדר "לעזור לחדשים".
אני רק עוזרת לו לקחת אוויר- עוד יום-יומיים ו... זהו ביום שישי יצא לחופשת שחרור בת 4 ימים (לארג'ים הא?)
אגב זה לא אישי מולו- גם חיילים אחרים ביחידה מאותו מחזור גיוס לא קיבלו "חופשת שחרור" מעבר לימים הצבורים להם בחופשה השנתית.

 

[חייבתלהגיב]

אם פירקו את היחידה שלו,

אז מה המשמעות של זה שהמפקד לא יזמין אותו למילואים ביחידה שלא קיימת? מוזר הסיפור של המפקד הזה...