לכבוד תום החג
מימונה חג עממי הנהוג במוצאי חג הפסח ונפוץ בין העדות בכל ארצות המזרח ממרוקו ועד כורדיסטאן. משמעות המילה בערבית "מימונה" היא מזל והצלחה, לכן בליל המימונה אוכלים רק מאכלים המסמלים ברכה כגון: דבש, חלב, קמח, שיבולי חיטה, דגנים ודברי מתיקה. חג המימונה נמשך לילה ויום, במהלכם סועדים, מרבים בשמחה, מבקרים איש את רעהו ומברכים זה את זה
"תרבחו ותסעדו". טעמי החג הם: א. מימונה מן המלה אמונה. מאמינים כי גאולת ישראל תבוא בניסן. ב. מימונה – על שם ר` מימון, אביו של הרמב"ם, שנפטר באיסרו חג של פסח. ג. מימונה – היא במקורה סעודת פיוס שהיו עורכים לכבוד "מימון מלך מלכי השדים". במדינת ישראל הפך חג המימונה ל
חג של כל העדות. בחגיגות שנערכות בחיק הטבע מרבים להשתתף גם פוליטיקאים ואישי ציבור. ומאחר והיום, כאשר כל בני העדות אימצו לעצמם את חגיגות המימונה, נאחל לכולנו
"תרבחו ותסעדו". ועל שום מה נאמרו אלו? בשעה שעקרת הבית הנכבדה היתה לשה את הבצק הוציאו את מטבעות המשפחה היקרים ביותר. לאחר שהגברים סיימו לשיר פיוטים שונים, לקחה האשה את המטבעות בידה והיתה מכריזה: - המטבע הזה הוא של ... (אחת מבנות המשפחה) בשנה הבאה אי"ה תכיר את חתנה. - המטבע הזה הוא של הזוג החדש ... בשנה הבאה יולד בנם. את המטבעות היו מטביעים בתוך הבצק. למחרת, לפני אפיית הלחם, הוציאו את המטבעות וברכו למזל-טוב וכן
"תרבחו ותסעדו". הברכה המסורתית של החג. "תרבחו" - פרושה תרויחו, תצליחו. "תסעדו" - שיהיה לכם מזל טוב. ואני מבקשת לאחל לכולנו, שנדע רק אושר, אהבה והצלחה, שבנינו ובנותינו, כולם, ישובו בשלום לביתם ושחייהם וחיינו יהיו מלאי מזל טוב.
