יאיר בן משה
New member
תרומה עצומה לאדם, לסביבה, לחברה
"ויהי בוקר ויהי ערב – יום אחד". אחת הדרכים להשגת אושר בקלות ולהקטנת הפגיעה האקולוגית היא התאמת שעות הפעילות לשעות האור. דבר המוצא כיום את ביטוי בנושא התאמת "שעון החורף והקיץ" בלבד. אלא שהנחת הבסיס בנושא שעון החורף והקיץ מקבלת כמובן מאליו את אופי פעילות האדם ועיתויה, ומנסה להתאים לכך את השעון, במקום לנסות ולשנות את גישת האדם כך שעיתוי הפעילות יתאים לטבע הסביבתי. הצעתי היא איפוא לשנות את הגישה הקיימת , ואני ממליץ על העברת עיקר פעילות הפנאי והבילוי משעות הלילה החשוכות לשעות הבוקר והזריחה. משמע להעדיף "חיי בוקר" על "חיי לילה". תוכנית "הבוקר" מדברת על השכמה עם הזריחה, ופעילות משפחתית חברתית יצירתית ובונה במשך שעות מספר לפני היציאה מהבית לפעילות הנפרדת. העברת "הדינר" - הריכוז המשפחתי חברתי אל ארוחת הבוקר. ואת חיי החברה החיצונית להצמיד לשעות החזרה מן העבודה. משמעות הדבר היא: השכמה עם אור ראשון, נאמר חמש וחצי בבוקר, ויציאה מהבית בין שמונה לעשר, ובין ההשכמה ליציאה – משחקי מיטה, התעמלות בוקר, שעורי בית ופעילות ומשחק הורים וילדים, וארוחת בוקר עשירה ומלאה כאשר כולם רחוצים רעננים ולבושים ליציאה. לקראת ערב. חזרה הביתה בהתאם לסוג הפעילות והגיל. ארוחה קלה בהתאם לזמן הנוח האישי. פעילות אישית ופרישה למיטה בסביבות שעה עשר. להצעה זו תרומות רבות בתחומים שונים ומגוונים. ארוחת הבוקר כיום, אם היא קיימת בכלל, הנה מעשה חפוז ומהיר, אין בה רגיעה הנדרשת לאיכות העיכול וההנאה מהחברותא. כתוצאה מכך, דווקא אותה ארוחה "החשובה מכל הארוחות" פירושה אצל רבים לגימת כוס קפה חפוזה, דבר המחייב לאנצ´ כבד או סנדביץ קר ודולף בהפסקת הצהרים, בבית הספר או בעבודה. ארוחת בוקר המוגשת כהלכתה, ונחשבת כסעודה רגועה ועתירת אבות המזון, תביא להקטנת הצורך במטבחי פועלים במפעלים, תאפשר הארכת יום הלימודים ללא צורך במטבח מסורבל בבית הספר, דבר שייעל את מקומות העבודה הסובלים מהאטת הפריון בעקבות האנרגיה הנגזלת לעכול של ארוחת צהרים בשרית כבדה. כל בני המשפחה נמצאים בבית בשעות הבוקר, כך שלא יהיה צורך בתמרון ובלחץ על בני הבית להגיע בשעה מסויימת לארוחה. יקטנו נקודות החיכוך ומלחמות האחים וההורים. ארוחת בוקר מעצם טבעה, בנויה על רכיבים טבעיים ופשוטים ודורשת הכנה מעטה. דבר זה יקל מאוד על תפקידה של עקרת הבית, ויאפשר למעשה ארוחה משותפת אמיתית כאשר כולם סמוכים אל השולחן. הדגשת החגיגיות של ארוחת הבוקר, במקום על הארוחה הבשרית הכבדה של שעות הערב, תביא להקטנת הצורך בצריכת בשר ורכיבים יקרים כלכלית ואקולוגית. הקטנת ההשתעבדות לנושא המזון והכנתו, הקלה על עול, דרגת התמחות נדרשת, וכמות שעות העבודה הנגזלות לאחזקת הבית והמשפחה, . פשטות הכנת ארוחת הבוקר, תאפשר שילוב של כל בני הבית בהכנה, וחלקות האחריות עם כל המשמעויות האנושיות והחינוכיות הכרוכות בכך. שעת הפרישה לחדר המיטות שונה מאדם לאדם, ולעיתים גוררים טלביזיה גם אל חדר המיטות כדי לגשר על פערי לוחות הזמנים, וההמתנה זה לזו. אך בשעות הבוקר המוקדמות גם הגבר וגם האשה מכורבלים יחדיו. פגישה במיטה לאחר יום עבודה עמוס, תופעת כאבי הראש וקוצר הרוח פוגעת בשלווה הנדרשת, אך עם בוקר, לאחר שינה בריאה, בני הזוג יהיו בשלים ומוכנים יותר לקיים יחסי אהבה ולמצות את האושר הזוגי, אושר שלעיתים כה רבות נשחק בשל עומס החיים ותלאותיהם. כיום שעת היציאה הדחוסה בבוקר יוצרת "פקקים" הן בכבישים והן בתור לחדרי השירותים. דבר המביא לצורך בהשקעה בנתיבים נוספים בכבישים, ובחדרי שירותים נוספים בבית, פריסת פעילות הבוקר על פני מספר שעות רב, תקטין את הפקקים ואת ההשקעות הנדרשות, ותוזיל את החיים ותשפר איכותם. העברת מרכז הפעילות המשפחתית ביתית אל שעות הבוקר, תאפשר העברת הפעילות החברתית ציבורית והצמדתה לשעות העבודה או הלימוד. כתוצאה מכך יתאפשר לרבים לצאת לבלות עם החברים מהעבודה ישר מהמשרד אל מגרש הטניס או הפאב, (בלי לחוש יסורי מצפון כלפי המשפחה בבית – כי הרי כבר בילינו "זמן איכות" משפחתי בבוקר). והנוער ימשיך ביום לימודים ארוך, או ברצף מבית הספר ישירות אל החוגים, המתנ"ס תנועת הנוער, הכנופיה או משחקי החיזור. דבר שיקטין מאוד את העומס על התנועה בכבישים, והצורך בכלי תחבורה ושעות נסיעה. האדם הממוצע ייצא מביתו פעם אחת ביום במקום פעמיים שלוש כמקובל היום. המשך הפעילות הישיר, פירושו צורך נמוך יותר של נהיגה צעירה, ואפשרות לדחיית גיל רשיון הנהיגה. וכמובן שבנוסף לכל זאת, התאמת הפעילות לשעות האור, מנצלת באופן מלא את החסכון בנושא התאורה המלאכותית והחשמל, ומקל על מתפללי השחרית, כמובן שההצעה אינה מטפלת בכל סוגי הפעילות, ויהיו אירועים שידרשו שינוי בלוח הזמנים, אך זו צריכה להיות השיטה הנפוצה והרגילה, השיטה האקולוגית הנכונה, לצעוד עם השמש והטבע, ולא נגדם.
"ויהי בוקר ויהי ערב – יום אחד". אחת הדרכים להשגת אושר בקלות ולהקטנת הפגיעה האקולוגית היא התאמת שעות הפעילות לשעות האור. דבר המוצא כיום את ביטוי בנושא התאמת "שעון החורף והקיץ" בלבד. אלא שהנחת הבסיס בנושא שעון החורף והקיץ מקבלת כמובן מאליו את אופי פעילות האדם ועיתויה, ומנסה להתאים לכך את השעון, במקום לנסות ולשנות את גישת האדם כך שעיתוי הפעילות יתאים לטבע הסביבתי. הצעתי היא איפוא לשנות את הגישה הקיימת , ואני ממליץ על העברת עיקר פעילות הפנאי והבילוי משעות הלילה החשוכות לשעות הבוקר והזריחה. משמע להעדיף "חיי בוקר" על "חיי לילה". תוכנית "הבוקר" מדברת על השכמה עם הזריחה, ופעילות משפחתית חברתית יצירתית ובונה במשך שעות מספר לפני היציאה מהבית לפעילות הנפרדת. העברת "הדינר" - הריכוז המשפחתי חברתי אל ארוחת הבוקר. ואת חיי החברה החיצונית להצמיד לשעות החזרה מן העבודה. משמעות הדבר היא: השכמה עם אור ראשון, נאמר חמש וחצי בבוקר, ויציאה מהבית בין שמונה לעשר, ובין ההשכמה ליציאה – משחקי מיטה, התעמלות בוקר, שעורי בית ופעילות ומשחק הורים וילדים, וארוחת בוקר עשירה ומלאה כאשר כולם רחוצים רעננים ולבושים ליציאה. לקראת ערב. חזרה הביתה בהתאם לסוג הפעילות והגיל. ארוחה קלה בהתאם לזמן הנוח האישי. פעילות אישית ופרישה למיטה בסביבות שעה עשר. להצעה זו תרומות רבות בתחומים שונים ומגוונים. ארוחת הבוקר כיום, אם היא קיימת בכלל, הנה מעשה חפוז ומהיר, אין בה רגיעה הנדרשת לאיכות העיכול וההנאה מהחברותא. כתוצאה מכך, דווקא אותה ארוחה "החשובה מכל הארוחות" פירושה אצל רבים לגימת כוס קפה חפוזה, דבר המחייב לאנצ´ כבד או סנדביץ קר ודולף בהפסקת הצהרים, בבית הספר או בעבודה. ארוחת בוקר המוגשת כהלכתה, ונחשבת כסעודה רגועה ועתירת אבות המזון, תביא להקטנת הצורך במטבחי פועלים במפעלים, תאפשר הארכת יום הלימודים ללא צורך במטבח מסורבל בבית הספר, דבר שייעל את מקומות העבודה הסובלים מהאטת הפריון בעקבות האנרגיה הנגזלת לעכול של ארוחת צהרים בשרית כבדה. כל בני המשפחה נמצאים בבית בשעות הבוקר, כך שלא יהיה צורך בתמרון ובלחץ על בני הבית להגיע בשעה מסויימת לארוחה. יקטנו נקודות החיכוך ומלחמות האחים וההורים. ארוחת בוקר מעצם טבעה, בנויה על רכיבים טבעיים ופשוטים ודורשת הכנה מעטה. דבר זה יקל מאוד על תפקידה של עקרת הבית, ויאפשר למעשה ארוחה משותפת אמיתית כאשר כולם סמוכים אל השולחן. הדגשת החגיגיות של ארוחת הבוקר, במקום על הארוחה הבשרית הכבדה של שעות הערב, תביא להקטנת הצורך בצריכת בשר ורכיבים יקרים כלכלית ואקולוגית. הקטנת ההשתעבדות לנושא המזון והכנתו, הקלה על עול, דרגת התמחות נדרשת, וכמות שעות העבודה הנגזלות לאחזקת הבית והמשפחה, . פשטות הכנת ארוחת הבוקר, תאפשר שילוב של כל בני הבית בהכנה, וחלקות האחריות עם כל המשמעויות האנושיות והחינוכיות הכרוכות בכך. שעת הפרישה לחדר המיטות שונה מאדם לאדם, ולעיתים גוררים טלביזיה גם אל חדר המיטות כדי לגשר על פערי לוחות הזמנים, וההמתנה זה לזו. אך בשעות הבוקר המוקדמות גם הגבר וגם האשה מכורבלים יחדיו. פגישה במיטה לאחר יום עבודה עמוס, תופעת כאבי הראש וקוצר הרוח פוגעת בשלווה הנדרשת, אך עם בוקר, לאחר שינה בריאה, בני הזוג יהיו בשלים ומוכנים יותר לקיים יחסי אהבה ולמצות את האושר הזוגי, אושר שלעיתים כה רבות נשחק בשל עומס החיים ותלאותיהם. כיום שעת היציאה הדחוסה בבוקר יוצרת "פקקים" הן בכבישים והן בתור לחדרי השירותים. דבר המביא לצורך בהשקעה בנתיבים נוספים בכבישים, ובחדרי שירותים נוספים בבית, פריסת פעילות הבוקר על פני מספר שעות רב, תקטין את הפקקים ואת ההשקעות הנדרשות, ותוזיל את החיים ותשפר איכותם. העברת מרכז הפעילות המשפחתית ביתית אל שעות הבוקר, תאפשר העברת הפעילות החברתית ציבורית והצמדתה לשעות העבודה או הלימוד. כתוצאה מכך יתאפשר לרבים לצאת לבלות עם החברים מהעבודה ישר מהמשרד אל מגרש הטניס או הפאב, (בלי לחוש יסורי מצפון כלפי המשפחה בבית – כי הרי כבר בילינו "זמן איכות" משפחתי בבוקר). והנוער ימשיך ביום לימודים ארוך, או ברצף מבית הספר ישירות אל החוגים, המתנ"ס תנועת הנוער, הכנופיה או משחקי החיזור. דבר שיקטין מאוד את העומס על התנועה בכבישים, והצורך בכלי תחבורה ושעות נסיעה. האדם הממוצע ייצא מביתו פעם אחת ביום במקום פעמיים שלוש כמקובל היום. המשך הפעילות הישיר, פירושו צורך נמוך יותר של נהיגה צעירה, ואפשרות לדחיית גיל רשיון הנהיגה. וכמובן שבנוסף לכל זאת, התאמת הפעילות לשעות האור, מנצלת באופן מלא את החסכון בנושא התאורה המלאכותית והחשמל, ומקל על מתפללי השחרית, כמובן שההצעה אינה מטפלת בכל סוגי הפעילות, ויהיו אירועים שידרשו שינוי בלוח הזמנים, אך זו צריכה להיות השיטה הנפוצה והרגילה, השיטה האקולוגית הנכונה, לצעוד עם השמש והטבע, ולא נגדם.