...
אתה יושב פעם בשבועיים עם המשפחה שלך, האנשים שלא בחרת להיות חלק מהם, אבל יש ביניכם אהבת דם. ועצוב לך. כי הם עצובים. כל אחד בחר בדרך שלו לחיות, ואתה לא יכול להבין את זה. כל מילה שתגיד לא תשנה כלום, כי אתה לא יכול לשנות דרך מחשבה של אחרים. אתה יושב פעם בשבועיים עם המשפחה שלך, ובמקום שתנשום לרווחה ותגיד תודה על כך שהיא קיימת ונותנת אתה בצד, מחכה שהזמן יעבור, כי אתה יודע שהם תוקעים אותך ואתה- צריך להיות אמיצ, לא לחזור אחורה, רק לא לחזור אחורה..
אתה יושב פעם בשבועיים עם המשפחה שלך, האנשים שלא בחרת להיות חלק מהם, אבל יש ביניכם אהבת דם. ועצוב לך. כי הם עצובים. כל אחד בחר בדרך שלו לחיות, ואתה לא יכול להבין את זה. כל מילה שתגיד לא תשנה כלום, כי אתה לא יכול לשנות דרך מחשבה של אחרים. אתה יושב פעם בשבועיים עם המשפחה שלך, ובמקום שתנשום לרווחה ותגיד תודה על כך שהיא קיימת ונותנת אתה בצד, מחכה שהזמן יעבור, כי אתה יודע שהם תוקעים אותך ואתה- צריך להיות אמיצ, לא לחזור אחורה, רק לא לחזור אחורה..