15 שנים גרנו יחד בבית הזה.

[עוזי טל 75]

בטח שמוכר.

כל פעם שאני בא לקחת את הילדה,אני מרגיש מוזר להכנס לבית שגרתי בו בעבר.

 

[drorbar19]

טוב

אני, למרות שהשארתי את הבית לגרושתי כחלק מההסכם,
לא חש שום מוזרות כשאני נכנס לשם.
סהכ כמה בלוקים וברזלים.

 

[gafnuna10]

האמת שלא מוכר לי

אולי בגלל שהוא לא גר איתי מעולם בבית שאני גרה בו היום
אולי בגלל שעברו שנים, הוא התחתן, עשה ילדים
וכשהוא עולה אליי הביתה, זה לקחת משהו לילדים, לשתות איתי על הדרך לקפה, שיחות עדכון או לסדר אצלי משהו שהתקלקל בבית (וזה קורה הרבה)
נשארנו שותפים להורות, ביחסים טובים, אין מבוכות ביננו ואם יש לי מידי פעם קצת רגשות אשמה זה כלפיי הילדים, כשעוברת בי המחשבה מה היה קורה אילו היינו נלחמים יותר ולא מפרקים, אבל גם זה חולף מהר, אחרי הכל זה כבר שייך להיסטוריה, ואת הלקח מטעויות העבר נפיק וניישם בפרק הבא.

 

[ismeralda100]

אני תמיד חשבתי שהדירה שלנו קטנה נורא. קטנה מי

די.
עד שהוא עזב.
ואז התחלתי באמת לאהוב אותה, וואו כמה מקום היה לי שם, בדיוק מה שהייתי צריכה! קצת אחרי גם אני הייתי צריכה לעזוב....

 

[זאביק36]

מהיום שעזבתי את הבית

לא נכנסתי אליו יותר, לא מרגיש כלום אלו רק ארבע קירות, מה שבלב הכי חשוב.

 

[tamarit2013]

עוד לא שם

כנראה עוד לא עבר מספיק זמן.