חלק ראשון: מהי אהבת נפש?
שניהם נפגשים, רוצים שיהיה להם נעים זה בחלקו של זה. כל הדברים בעולם הובילו בדיוק לרגע הזה שבו ירגישו שהיקום כולו סובב סביבם, שלם, בלי מנירות ובלי שקרים קטנים.
חלק שני: הלחכות הזה
תסתכלו על שניהם-יש אותו ויש אותה. הוא קם בבוקר, מתכונן לעוד מהרגיל של היום, שותה קפה כדי להתעורר, קורא איזה משהו בעיתון, מתארגן ומתכונן, יוצא אל היום שלו עמוס הלימודים/עבודה/מחויבות, חוזר הביתה בלילה בקו האחרון, רואה ארץ/מצב/היפה והחנון, נרגע, לילה טוב מחר יום חדש והוא מוכן גם אליו..אם לא יפתיעו אותו יותר מידי.
היא קמה בבוקר, מוציאה את הטלפון מההטענה, אוכלת קורנפלקס כי זה הרגל ילדות, יום מעצבן אבל חייבים, הולכים ללימודים/עבודה/מחויבות, חוזרים בלילה בקו אחרון, רואים ארץ ולילה טוב, מחר יום חדש והוא יהיה רגיל בלי הפתעות..כנראה.
החלפת מבטים באותו הלילה כאילו כלום אבל כל אחד יודע שזה לא יקרה-הוא בשלו, יש לו היפה והחנון לראות ומחר יום חדש. היא העיפה מבט כאילו בדרך אגב, אבל מתעלמת וחושבת- כנראה שהוא גם העיף מבטו בדרך אגב אז לא משנה-יש ארץ לראות ומחר יום חדש.
העיקר שישנו באלכסון או יזכרו באקסים/יות שלא יהיו גם היום בשביל חיוך מהיר, אבל זה לא משנה-הם לא בעניין..אם לא ירצו שיפתיעו אותם יותר מידי, כי למי יש כוח.
חלק שלישי: אין כזה דבר קיצ'יות
אין כזה דבר קיצ'יות. גם מי מתעסק בזה. אני..אני גבר. אני מתאהב כמו שצריך ורץ לספר לכולם שזה סתם, שלא יעשו עניין, ואם לא התאהבתי אז אני לא אגש..מה פתאום. שאם אני שומע את המילה "חתונה", לרגע יעלה הטון בקול גם אם זה בציניות. ואם זה באמת רציני, אז שיהיה. לא יכול להיות-אני לא כזה, זה לא בדנ"א שלי..שלנו.
אין כזה דבר קיצ'יות. באמת, אז מה אם ראיתי מישהו חמוד כשחזרתי מהעבודה, זה כלום ושום דבר והמבט שלו..לא, הוא מחפש את התחנה שלו. מחר ניפגש עם חברות כי קיבלתי הודעה בפייסבוק אבל הוא חי בסרט אז למה לצפות-זה לא שמחר ניפגש ואצלי יהיה היום הכי מאושר בעולם-בלי הפתעות כי מחר יום חדש ולמי יש כוח, עוגה ולבבות-פשוט גועלי.
חלק רביעי: מסקנות או מחשבות
כל אחד יחזור למיטתו, ינסה להבין מהי דרכו, מתגעגע או לא, רוצה או לא. יקרה אז יקרה לא אז לא, או שאולי רגע רגע רגע, צריך ליזום-אם אני לא אז לא יקרה. איזה מצחיק יש ארץ בטלוויזיה ומה צריך יותר מזה..אולי צריך יותר מזה כמו השיר הזה, אולי לא-שלחו משהו מצחיק בנוטיפיקישן זה מספיק. רגע, מי הפרצוף המוכר-לא, לא מוכר אבל אפשר להתכתב כי זו הדרך..צריך את זה..בדיוק כמו השיר. אבל אין מענה, אז עזבו שטויות..לא צריך כלום, נחכה ליום הבא, נראה טלוויזיה, נקום לעבודה. עזבו אותנו או שתחזיקו חזק-ביי לכולם, נתראה מחר.
