האישה הטובה
וואו וואו וואו וואו וואו וואו
 
וואו.
 
פשוט לצפות ולהתמוגג.
זה היה הפרק הכי טוב של העונה עד עכשיו וגם לדעתי אחד הפרקים הכי טובים של הסדרה אי פעם.
אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל.
וואו.
 
אני אתחיל מההתחלה. כל העשרים ומשהו דקות הראשונות של הפרק היו בעצם תמונה אחת. עם אותם שחקנים, ואותו מקום. זה הרגיש כמו סצנה אחת. ממש כמו במחזה (סטייל הפרק האחרון של ברייקינג באד אם מישהו ראה).
נמשיך בחתיך התורן החדש, שאם תשאלו אותי יכול היות מתחרה ראוי של פין.
המקהלה של גרייס. כל פעם שומעים את השיר שמהלל את אלוהים בקטעים הכי לא מתאימים - (מדברים על אתאיזם, ועל החבר של אואו
). הורס מצחוק. (
https://38.media.tumblr.com/3cfe478980e1e68bae9d3e70821a5fb2/tumblr_ndefm2aU8w1qcpoh9o1_400.gif)
המשחק של ג'וליאנה מרגוליס - פשוט וואו. כל התגובה שלה להפלה. יכולתי להרגיש מצד אחד את השוק, את הדאגה, האינסטינקט האימהי, אבל מצד שני גם את העלבון, הכעס, האכזבה, והאשמה. וכל זה כשהיא שמרה על מבט קפוא. פשוט וואו.
ורוניקה - הורס הורס הורס. אולי הסצנה אהובה עליי היתה כשהיא סיפרה לורוניקה ולאואן על זה שהיא מתמודדת. כמה צחקתי. (וגיף -
http://mymargulies.tumblr.com/post/99883602498).
הסדרה בטלוויזיה - פשוט גאוני עם כל כך הרבה משמעויות שחוצות את העולם של הסדרה אפילו.
החשיבה מאחורי. אני לא יודעת אם אתן זוכרות, אבל בעונה הקודמת, כל הסיפור עם הNSA התחיל משיחה של ניסה וזאק. זה שהיא המשיכה להתקשר אליו בוכה ולנג'ס אחרי שהם נפרדו. הכל היה מתוכנן מההתחלה. אני לא חושבת שאף אחד ייחס לזה חשיבות. אבל פשוט וואו.
למונד בישופ - עוד תענוג של עלילה. אני מרגישה כאילו אני נחנקת ממנו, וכבר אין לי כוח אליו ובא לי שהוא לא יהיה כבר. הוא הורס הכל לכולם. אבל בתכלס, זה בדיוק מה שהדמויות מרגישות. הם פשוט מראים שאי אפשר להיפטר ממנו כל כך מהר ושיש השלחות לייצוגו של ברון הסמים הגדול בעיר.
 
אני יכולה להמשיך לברבר שעות, אבל הגיע תורכם.
ואגב, ראיתם את הפרומו לפרק הבא?!?!?!?
אלזבת'!! ודיאן והג'וק!!
https://www.youtube.com/watch?v=GRuu2pJoFmU
 
דיאן והג'וק!!