אתמול בלילה אני חלמתי שבמקרה אני הולכת ומגיעה למועדון שהגרוש שלי ואישתו החדשה הולכים אליו ... הם בדיוק יוצאים והם חושבים שהגעתי בכוונה . מופתעים לא פחות ממני אבל אני מתעשת מהר ובעוד היא עצבנית עלי כי מי יודע מה הוא סיפר לה עלי אני דורשת לדבר איתם או רק איתה באיזה שהוא מקום אז יוצא שאנחנו מדברים . ואני זוכרת את עצמי מדברת רק איתה , או בעיקר איתה . ואני אומרת לה מה שהוא עשה לי והיא בהלם ושאני בטוחה שהוא גם מנצל אותה . אנחנו מחברות אחד ועוד הרבה ומבינות שאכן מה שהוא עשה לי הוא בערך אותו הדבר מתכוון לעשות גם לה . ואז אנחנו מתחברות בשביל שלא יילך לו לנצל אותה ובשביל שיפצה אותי כמו שמגיע לי ואנחנו נהיות חברות .
התעוררתי מהחלום בהרגשה מטופשת ובלבול .
דיברתי עם המטפלת שלי בהוסטל והועלה העיניין של הגרוש שלו ומעשיו כלפי והיינו בחוץ בתוך חנות יצירה .
הייתי די קרובה להתחיל לבכות שם כי האין לב שלי התחיל לדמם ולכאוב .
הרגשתי את הפצעים והצלקות פועמים להם ורוחשים כאילו פיזרו עליהם מלח . ובעצם זה לא כאילו ... באמת שזה די ככה .
ולקינוח הוזמנתי למסעדה יפנית .
די לקראת סוף הארוחה הרהרתי במה שאני ראיתי שיש במערכת יחסים עם הגרוש שלי , מה שאני רוצה שיהיה באמת ... בהנאה שלי שהייתי בגלל מה שראיתי שבדיעבד לא בטוח שהיה באמת מצידו , אלא ורק אולי היה ונטו בשביל לנצל אותי למטרותיו האנוכיות בלי שבאמת יהיה איכפת לו ממני ובטח שלא מרגשותי ...
לא ברור לי אם אני מתגעגעת לזה ורוצה שיהיה את כל זה באמת כחלק ממערכת יחסים אוהבת והדדית או ש ... ( לדאבוני ) אני מתגעגעת אליו ?
ואם אני מתגעגעת אליו ז"א ש ... ? מה זה אומר ?
הכי חזק אני מרגישה את כאב הפגיעות ממנו , האכזבה לגלות שהכל היה אשליה או אמת אבל לא כי הוא אהב אלא כי הוא ניצל אותי וזה רק מה שהיה לו בראש במערכת היחסים איתי ואת ניפוץ ליבי לרסיסי רסיסים בגלל הבגידות שמקורן התחילו בבגידה המינית עם אחותי הקטנה , באותה ההזמנה לחדר בלי לדעת למה אני נקראית ומפח הנפש כשגיליתי את הפרצוף האמיתי שלו ורק , לצערי , אחרי הגירושים ממנו ואז את מלוא גודל ההבנה לכל השקרים והניצול ממנו וממשפחתו והכי הכי - הגניבה וההיעלמות של הכלבה שלי .
וזה לא שאני לא נהנתי היום , אני כן והופתעתי לטובה מזה שהזמין אותי והיה נחמד איתו , אבל לגלות ולא ממש להבין למה ועד כמה אני עדיין שם לטוב שראיתי ולרע שהיה באמת , ולהרגיש את הפצעים והצלקות מדממים וכואבים כאילו כל זה קרה רק אתמול , לכמיהה שהייתה בי לכמה רגעים להתבוננות בעינייו הכחולות המנצנצות מקנטרות , לשיברוני לב שלי ממנו ומאחותי הקטנה בעיקר בגללו , לגעגועים אליה שבאים עם הרבה אי וודאות מה נעשה איתה , לאן היא התגלגלה , אם טוב לה או רע ואם היא עדיין חיה בכלל .
ואם כבר אני מזכירה את הכלבה אז בחודשים האחרונים היו כמה מקרים שאני ראיתי אותה , לא בראיה פיזית , אלא ראיה רוחנית\נפשית - היא ממש הייתה לידי באותם המקרים שכל כך התחשק לי להתייחס אליה פיזית מה שכמובן אי אפשר כי זה כמובן לא הגוף הפיזי שלה וחוץ מזה שבמרבית הפעמים הייתי עם אנשים וזה גרם לי לרצות לבכות וכהוגן , להתאפק מבכי ולהימנע מלהתיחס לזה באופן שיורגש ולאבד ריכוז לגמרי או כמעט לגמרי .
מה זה אומר ? האם זה אומר שהיא מתה ?
