שלום אנשים, זה קובי,
לאחרונה שמענו כי מעל ל- 2500 נכים לא מקבלים משכורת וכי המפעל שהם עובדים בו עומד בפני סגירה. לאדם מהישוב זה נשמע כמו עוד מאבק תעסוקתי שבו נאבקים למען הצלת עוד מפעל שנסגר וכרגיל העובדים שבו נופלים קורבן להתנהלות כושלת של ההנהלה.....
חלילה אל תטעו זה לא זה!!! לא דובים ולא יער, זה לא מאבק של פועלי יצור מפרנסי משפחות העושים ניסיון אחרון להציל את מקור פרנסתם.
בואו נחשוף את האמת, מדובר בקמפיין מסריח של מנהלים דשנים, המנהלים מחנות דיכוי וניצול של נכים . אותם שנבחרו לפני כמה וכמה עשורים לנהל מוסדות כשההפרטה הפראית של משרדי הרווחה חגגה. כן אותם "מנהלים" מקורבים קיבלו לפני כמה עשורים מנדט להפעיל (ובתמורה נאה) מתקנים של הכשרה מקצועית לנכים, כאלה שיועדו במקור כדי להעביר תהליך מוגדר וקצר של למידה וחונכות לצורך הכנת נכים קשים להשתלבות תעסוקתית. "שיקום" קוראים לזה, וזה רעיון הומאני ואנושי, אלא שאת המתקנים הללו הפכו תכלס למחלבות של כספי מדינה (רווחה) שבהם הכסף זורם למפעילים תמורת הניצול.
כן, הם מקבלים "חניכים" נכים בני 18 ישר מהתנור, הביטוח הלאומי הוא זה שמפנה את אותם נכים כשאלו פונים אליו לשיקום. כמה נוח לביטוח הלאומי לא לעשות כלום ולהעביר אותם לגוף שלישי שיעשה עבורם את העבודה.
מה קורה תכלס? תוקעים את אותם נכים במתקנים הללו עשרות שנים, משלמים להם "גמול חונכות" של כמה מאות שקלים והכסף של המדינה (רווחה) ממשיך לזרום בערמות לקופה... עשרות שנים מנוצל בחסות המדינה כל נכה שכזה, כמה קל לשכנע הורים חסרי פתרון ונכים חסרי בינה שזה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות להם.
מפעלי השיקום של הנכים מעוררם בי גועל נפש בכל פעם שאני נזכר בהם. גופים המתפרנסים בנוחות על חשבון אומללותם של נכים. מתקנים שראוי היה לסגור אותם ביום שפתחו אותם.
מתקנים שהמדינה כשלה בפיקוח עליהם, שלא למדה לשאול את השאלות הנכונות .
מה מוגדר כמסלול שיקומי ומה לא, מה היעדים כלפי החניך, היכן המבחנים, מה מסגרת הזמן הקצובה לתהליך, מתי התהליך מוגדר כהצלחה ומתי מוגדר ככישלון?....
מספרים לכם כמה חשוב להעביר כספים לאותם מתקני ניצול ואני אומר מספיק ודיי!!!
חייבים לעצור את הניצול הזה. חייבים להביא את עבודת הנכים למקום אחר, להוגנות ראויה.