הדבר הכי עצוב בכל הזכיה הזאת של תקווה (המוצדקת מאוד)
הן התגובות ברשת, לא רק מהשונאים שלה שהם מן הסתם תומכי ירדן או אסיף או כל אחד אחר, אלא דווקא התגובות של האנשים מן השורה, שספק ראו את כל העונה, ראו רק חלק, ראו רק את ההתחלה או שראו רק את הסוף, והתגובות הן קשות. תגובות שמושפעות בעיקר ממה שקראו בפייסבוק. על היותה רעה, עצלנית, נצלנית, גנבת, זורקת חתולים לאש, ועוד כל מיני זוועות שכאלה שלא חשבתי שאקרא מאנשים שאני ממש מעריכה.
אז כן, זה מעיד על משהו בחברה שלנו. זה מעיד על כך שהחברה שלנו
כבר לא מפעילה את המוח בצורה עצמאית. החברה שלנו הופכת למיקשה אחת. לסוג של עדר המושפע ממה שמוצף ברשתות החברתיות. זה מן סוג של שטיפת מוח בלי שנרגיש. זה קורה בפוליטיקה וזה קורה גם בתוכניות חסרות חשיבות
כמו האח הגדול.
מספיק שמישהו למשל מפיץ שקר והשקר הזה מתגלגל ברשתות החברתיות ולא חשוב כמה תצעק שזה פייק ניוז, זה עדיין ישטוף את הכל ואי אפשר יהיה להתחמק מזה.
בכל חברה יש את המיעוט הקיצוני של החרדים, את המיעוט הקיצוני של הימנים, את המיעוט הקיצוני של השמאל, ובתווך יש את הרוב הדומם שרק רוצה לחיות בשקט ושיעזבו אותו לנפשו. אבל גם הוא מושפע לגמרי ממה שקורה ברשתות החברתיות ושם מן הסתם הקיצוניים נותנים את הטון.
חבל לי מאוד שתקווה משלמת את המחיר למרות האהבה הגדולה שהיא מקבלת
מאלה שכן התחברו אליה מלכתחילה, מאלה שאהבו את הדומיננטיות שלה ומאלה
שאהבו את הצבע ואת הערך המוסף שהביאה למשחק.
הקיצוניים סוחפים אחריהם את ההולכים בתלם. את השקטים. את אלה שבדרך כלל אין להם דעה מיוחדת לכאן או לכאן. את אלה שיושבים על הגדר. ואז אני פותחת
את הפייסבוק וקוראת אנשים מן השורה שאני מחבבת נורא, תוקפים את תקווה
בכל הלשון הרעה שיכולה להיות, ואז נהיה לי עצוב נורא.
כי השנאה לתקווה כי היא רק סימפטום. היא סימפטום למחלה שמקננת בחברה
הישראלית. היא באה לידי ביטוי חזק מאוד גם בימים אלו, ימי הקורונה. כולם שונאים את כולם ופה ושם רואים איזה ניצוץ של חסד או חמלה וכואב בלב על כי זה רק ניצוץ נחמד בתוך המדורה הזאת של השנאה.
אני יכולה רק לאחל לעצמי ולכולנו
שיהיה לנו חג שמח עד כמה שאפשר, ככה כשאנחנו לבדנו, רחוקים מבני משפחותינו, ראש בראש נרים כוסית לחיים ונשתה מרק קניידלך וננסה לבלוע
את הארוחה שבישלנו בעמל רב תוך כדי התעלמות מהעובדה שזאת ברכה לבטלה.
סליחה על הפסימיות.
אין לי שום מילה אופטימית לנחמה.
חג שמח לכולם!