כשקמה ההתארגנות בקמפיין מלחמתי נגד המפקח
טענתי שטוב לאסוף כוח ולחכות לשעת כושר
ולהפעיל את הכוח כאשר הכללי יבוא בדרישות
או כשיפתח חלון מתאים להעלת הכוח
במקום לפתוח במלחמה ללא תכלית
שבסופה כולנו נפסיד
לצערי זאת המציאות היום.
אבל
היום כשברור לגמרי
שעם מפקח
עם נציגים
ועם כוח שמחכה ליום פקודה
אין מי שייתן פקודה
כי איבדו את הראש
כולם מחכים למוצא פי הנציגים
אבל הנציגים עד שפותחים את הפה
זה רק כדי לסתום פה למי שפותח את פיו
ומנהיגי ההתארגנות יושבים בחדרי חדרים
ומידי פעם מציצים כדי להביע תמיכה
ומייד חוזרים למנהרות
ומחכים ליום פקודה.
כן אותה פקודה שלא מגיעה
נשאלת השאלה המתחייבת
אז למה לעזאזל מחכה הכוח
מה הפקודה ומה הדרך לפעול?
הרי לגמרי ברור היום
שאין עם מי לדבר
המשפחה רק מבצרת את עצמה
כי היא מפחדת מאותו כוח
שנחבה במנהרות
או שמחכים שהכללי ימצא פתרון
לקבור את הנחבים במנהרות
ולהגיע לדיקטטורה מושלמת
כי לא נראה שהוא מחפש פתרון
כדי להגיע להרמוניה
ולכתת חרבות לאתים
ולגור זאב עם כבש/ים
או שאני טועה ורק מחכים לקיץ
כי בחורף ישנים הכבשים כמו דובים