ביקורת על האלבום החדש

[Shani Brenner 123]

ביקורת על האלבום החדש

כל מי שקנה או עומד לקנות את האלבום החדש של ריטה "השמחות שלי" מוזמן לכתוב ביקורת על האלבום בשירשור זה. שבוע טוב לכולם

 

[Shani Brenner 123]

ריטה מדברת על שתי האהבות שלה - המשפחה ומוסיקה

ריטה: "חזרתי למוזיקה שבאה מהמדינה שרוצה להשמיד אותי" "השמחות שלי", האלבום החדש והנהדר של ריטה בפרסית, הוא קריאת החופש שלה מעול השנים והמעמד והתגלות מחודשת שלה כאמנית וזמרת חוקרת ומחפשת, שמצאה מחדש את שורשיה ואת שמחת החיים - הדבר הכי טוב שקרה לריטה מזה שנים, השמחות שלה והתענוג כולו שלנו אסף נבו | mako | פורסם 05/12/11 13:27 הקלישאה אומרת שאמן ממציא את עצמו מחדש כדי לעניין את עצמו ואת הקהל. ריטה קוראת לזה "למצוא את עצמו מחדש". האלבום החדש והנהדר שלה "השמחות שלי", עליו סיפרה לראשונה בראיון ל-mako, הוא לא סתם מציאה של עצמה מחדש, הוא הרבה יותר מזה. הוא התחברות לשורשים הפרסיים מבלי למצמץ ומבלי להתבייש, עם המון אומץ ללכת בראש מורם ובגאווה על דיסק שרובו בשפה לא מוכרת לרוב הישראלים, ועוד של המדינה שרוצה להשמיד אותם. גילוי של ריטה את עצמה מחדש כאמנית חוקרת האלבום הזה הוא יציאה מהכבדות והאובר-דרמטיות שאפיינו חלקים גדולים מדי מהקריירה של ריטה לשלב מוזיקלי קליל, סוחף, חי וצבעוני יותר. הוא גילוי של ריטה את עצמה מחדש כאמן פעיל, סקרן, חוקר, נובר, ובוחר את דרכו בעולם המוזיקה. הוא ההוכחה הטובה ביותר לכל אלו שטענו שהיא גמרה את הסוס ועברה את השיא. האלבום הזה הוא ההוכחה של ריטה שהיא יכולה לחגוג בגדול את החיים החדשים שלה, גם בלי רמי ובלי פיגורה כמו עברי לידר שייקח אותה למחוזות הבלדות השקטות. ריטה של "השמחות שלי" היא הריטה שרבים ממעריציה קיוו לראות במשך השנים וחיכו בסבלנות. ריטה שמשאירה רגע בצד את דמות הדיווה הישראלית הגדולה מהאגדות שסיפרנו לעצמנו בעשורים הקודמים וכמו מתגלפת משיש לבן וחגיגי שכיסה על דמותה האורגינלית, הדמות של הילדה והנערה הפרסיה מרמת השרון שגדלה מתוך שמחת החיים, ששמעה את אמא שלה שרה מאז שהיא זוכרת את עצמה והיה לה את האומץ לחזור 30 ו-35 שנה אחורה בחיים אל המקור שלה כזמרת, אל המעיין, אל המים המוזיקליים הניתזים ממנו בשצף קצף, שירי החתונות, החינות והחגיגות מבית אבא וסבא. השתחררה מהעול הכבד שהועמס עליה משך שנים זו ריטה שהשתחררה מהעול הכבד שהועמס עליה כאן משך שנים. היא כבר לא צריכה להיות זמרת הפוסטר הייצוגית של המיינסטרים הישראלי. היא עושה מה שאמנים רבים אולי חולמים לעשות אבל רק מעטים מרשים לעצמם. זו ריטה שמחה, ריטה צוחקת, רוקדת, מעכסת, מתופפת ברגליה, קוראת קריאות שמחה, רוקעת, מתלהבת, עיניה בורקות, היא קורנת מאושר, חיוך של מיליון ריאלים פרסיים. וזה אושר אמיתי. על מי שהיא, על מה שהיא, על הגשמת החלום המשפחתי הישן של אמה שרונה לגאול את אוצר שירי השמחה בפרסית. יהודה פוליקר עשה את זה ליוונית, מיקי גבריאלוב לטורקית, דיוויד ברוזה לספרדית, אבל מרבית שיריהם היו מתורגמים. היום, ב-2011, בגילה, במעמדה, ריטה הולכת עד הסוף - היא שרה בשפת מקור. אולי כי קשה לתרגם, אולי כי ממש אין צורך. וגם אם לא ישמיעו ברדיו ביפו - ברדיו הגדול של העולם קולה יישמע גם יישמע. וזו ריטה שתיקח הרכב נגנים חדש אל תוך הרפרטואר הישן שלה ותחייה אותו פעם נוספת, כמו שעשתה לפני שנתיים במופע עם כנסיית השכל. מארק אליהו בקאנון, אריאל אלאייב באקורדיון, גליה חי בויולה, הנשפנים המצוינים, עופר קורן בחשמלית, גורן בבס, איתמר ציגלר בפסנתר ואביב מארק בתופים - הרכב מנצח שינער את קלישאות האייטיז והניינטיז המוכרות שלה וייקח אותן למקום אחר, של קרנבל צועני, במופע חדש, ויחבר אותן לארבעה-חמישה שירים חדשים מהאלבום הפרסי, זו לפחות הכוונה. שלושת השירים שיצאו מהאלבום עד כה: "גולה סאנגם", "שאה דומאד" ו"שאנה", הם גם השלושה שפותחים את האלבום. אחריהם מגיע "דר אין דוניה", שלמרות שריטה אמרה שהיא בחרה בשירים קצביים, מדובר בשיר שמתחיל כבלדה "בשרנית" כמו שהיא אוהבת, כזו בה היא נועצת שיניים יפהפיות. אחרי 2:45 דקות הבלדה הופכת לעוד שיר כיפי בפרסית, שגורם לרצות לקום ולרקוד. "גולה מרים" שבא מיד אחריו הוא שמח יותר, עם צליל אקורדיון דומיננטי. דווקא "את כתפיך", שכן תורגם לעברית על ידי צרויה להב, הוא בלדה שקטה יותר, וכרגיל אצל ריטה - מרגשת. החגיגה הפרסית שבה בספיד עם "קאבוטרה ספיד", שיר קצר שמזכיר את השירים המרוקאיים המסורתיים של להקת "שפתיים", אם מישהו מחפש השוואה שוות כוח. "אוסטה קארים" יתחבר במופע נהדר במחרוזת ל"ילדים זה שמחה", שריטה לא נוהגת לפספס. "בי גראר" העוצמתי יעיף כבר את התקרה של בית האופרה (נגיד). לעומתו את "אין בי" יוכלו לשדר ברדיו ביום שישי אחר הצהריים, למרות הטקסט העצוב, יש בו חגיגיות ששמורה לכניסת שבת. שרונה יהאן פרוז, אמה של ריטה, שרה ומתופפת ב"מובארק באד". אין קשר לשליט מצרים לשעבר. מדובר בשיר וביצוע שהמילה "עממי-מסורתי" נולדה בשבילו. "צללתי לתרבות הפרסית העשירה והחכמה והיפה לא רק בשפה", אמרה ריטה, ובדיוק לזה התכוונה. ריטה: "זה מסע השורשים שלי" "גיליתי שהפרסים המציאו הרבה הרמוניות מוזיקליות, סולמות וכלי נגינה", אומרת ריטה. "אלא שבתקופות מסוימות באסלאם המוזיקה הפופולארית התקבלה כמתירנית מדי ונאסרה על ידי האסלאם. היה מותר לנגן רק מקאמות של תפילה. מי שהיה יכול לנגן הם היהודים האיראניים ששימרו את המוזיקה האיראנית והם המאסטרים של המוזיקה האיראנית, אז אפשר להתגאות". "במסורת הפרסית זה לא מכובד שאישה תשיר בציבור ותהיה זמרת או רקדנית, זה לא נחשב מכובד. אמא שלי שרונה עם קול כל כך יפה וחם לא יכלה להשתמש בו להיות זמרת. את כל התשוקה למוזיקה ולשירה את כל האהבה היא הביאה לבית ומילאה אותו. הבית היה מלא בשירה שלה, ברדיו, בפטיפון, היא היתה אוספת תקליט של זמר שאוהבת והכל היה מלא. מילדות אני זוכרת אותה שרה. יושבת על השטיח שמה כרית על הרגליים מנענעת אותי מולה, בוררת אורז, מנקה, שוברת פול והיתה שרה לי את 'הללאי' שיר ערש פרסי. "מאלבום צדדי הוא הפך לאלבום מסע שורשים שלי" "יש בפרסית איזה מקצב עם האצבעות שנקרא 'בשיין' והיא היתה עושה את זה ושרה והבית היה מלא בדבר הזה. גם כשהיתה עצובה או שמחה. כשהיו באים דודים או בערבי שבת, במסיבות או נחגים היא היתה מביאה תוף והיינו יושבים מסביבה והיא היתה מנגנת ושרה וזה נמשך. גדלנו על זה. היא היתה שרה בחינות, במקווה, בחתונות שלנו בכל השמחות, הקול והתוף של אמא היו חלק בלתי נפרד מההווייה שלנו. מה שנוצר באלבום הזה הוא שכל שיר שם הוא תיבה שבתוכה נמצאים תמונות רגשות, קשת של רגשות, עם שמחה מהולה בכאב, בעצב, בתמימות, בחוסר אונים, בצבעים בריחות וכל שיר בשבילי הוא פשוט חלק מחיי . חלק מהחיים שלי. "מרעיון כל כך תמים ופשוט של לעשות אלבום צדדי הוא הפך לאלבום מסע שורשים שלי. התחברו דרכו חלקים בי למקום אחד. כל הזמן הייתי צריכה לשאול את אבא ואמא שלי פירושים למילים. הפרסית שלי כמו של ילדה בכיתה ב' והייתי צריכה לחקור מילים ומשמעויות מאחורי המילים. יש מילים שמאחוריהן מסתתרים מנהגים שלמים. חקרתי אותם יום ולילה, הייתי מתקשרת ושואלת. לקחתי אותם להקלטות בשביל הדיקציה והם ענו לי במקהלה. אמא שלי שרה בשיר האחרון כדי לסגור מעגל ואנחנו ענינו לה. הם השתתפו בצילומים לאלבום בפעם הראשונה שהמשפחה שלי היתה בתהליך היצירה ופגשה את הדבר הזה. "באלבום הזה התחברו שתי האהבות הכי גדולות בחיי - משפחה ואהבת המוזיקה" "באלבום הזה התחברו שתי האהבות הכי גדולות בחיי - משפחה ואהבת המוזיקה, הם התחברו למקום מאוד מאוד חזק. דרך העבודה הבנתי איך התכתבתי כל השנים עם התרבות הזו. מאז שהוצאתי את הסינגלים אני מקבלת מיילים מכל העולם והכי מרגשים הם מאיראנים מאיראן עצמה. הם שולחים תגובות. זו התכתבות מדהימה ומרגשת. למהמכך הכתבה - http://www.mako.co.il/music-Magazine/articles/Article-001e366aa2e0431006.ht

 

[Shani Brenner 123]

ריטה: "כל מי שעסק בו זכה בהתעלות רוח"

ריטה על אלבומה החדש: "כל מי שעסק בו זכה בהתעלות רוח" יום שני 05 בדצמבר 2011 14:22 מאת: עידן חגואל, עכבר העיר במסיבת השקה שנערכה בדרום תל אביב חשפה ריטה שירים מאלבומה החדש וסיפרה על העבודה עליו: "יש משהו מאוד מיוחד בזמרת שחוזרת לשיר בשפת הארץ בה היא נולדה, הארץ שמהווה היום את האיום הכי גדול על הקיום שלה". ריטה השיקה הבוקר (שני) את אלבומה החדש, "השמחות שלי", באירוע חגיגי שהתקיים בלופט מול התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. השולחנות הועמסו ונצבעו במטעמים מסורתיים מהמטבח הפרסי ויישרו קו עם ההחלטה המוזיקלית של הזמרת הותיקה לשוב למקורות ולהקליט אלבום שכמעט כולו שירים בפרסית (למעט שיר אחד לבנוני). נרגשת מתמיד מתיישבת ריטה להסביר את חשיבות האירוע של הוצאת אלבום בפרסית לקריירה המוזיקלית שלה. "יש בי התרגשות יוצאת דופן היום, בכלל בתקופה הזו", סיפרה. "אומרים שאמן צריך להמציא עצמו מחדש, אני חושבת שאמן צריך למצוא את עצמו מחדש". ריטה מקשרת את האישי עם הפוליטי ומתבלת את התבשיל במעט פרנויה: "יש משהו מאוד מיוחד בזמרת שחוזרת לשיר בשפת הארץ בה היא נולדה, הארץ שמהווה היום את האיום הכי גדול על הקיום שלה". הרצון לחזור אל השורשים ניצת אצל ריטה אחרי ששיתפה פעולה עם כנסיית השכל. אחריו החלה לגבש קונספט יחד עם מפיקיה המוזיקליים, עמי רייס ורן אלמליח. מה שהחל כרעיון לאלבום עולם אמורפי, לבש צורה וכיוון ברור עם בחירת השירים. הזמרת החלה לאסוף שירים מאוסף התקליטים שאימה הביאה איתה כל הדרך מאיראן. "כל התשוקה הזו למוזיקה ושירה מילאה אימא שלי בבית", סיפרה ריטה. "לאימא שלי היה פטיפון שהיא הייתה אוספת לו תקליטים. היא שרה לי מאז שהייתי תינוקת, אני זוכרת אותה שרה לי שיר ערש פרסי". "כל מי שעסק באלבום הזה יכול לראות איך זה גורם לו להתעלות רוח", תיארה הזמרת את תהליך העבודה על האלבום. על הביקורת שקיבלה מצד הרדיו הישראלי על כך שבאלבום אין אפילו לא שיר אחד בשפה העברית אמרה: "ניסיתי. היה מאוד קשה להעביר את התחושות המדויקות לשפה העברית. אני חס וחלילה לא מעליבה את השפה העברית". אחרי כל הבילד אפ של האוכל הטעים, חגיגיות האירוע והשיחה עם ריטה עצמה – החלק המוזיקלי יכול היה בקלות להפוך לאנטי קליימקס של הערב. אבל לא - הטעימה שהעניקה ריטה מאלבומה החדש (שלושה שירים) הייתה מוצלחת ולא נפלה מהאורז הפרסי המעולה. הזמרת הפגינה חיות, הזרות של השפה יחד עם העיבודים המקפיצים הם בין הדברים הטובים שהיוצרת הזו ניפקה מאז תחילת דרכה. לבסוף חתמה שהמופע החדש עליו היא עובדת, "לא יהיה רק בפרסית, אל תיבהלו". למה לא בעצם? -עכבר העיר http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,404,209,64935,.aspx

 

[Shani Brenner 123]

השמחות שלה: מסע השורשים של ריטה

אייל מרקו עדכון אחרון: 16:08 , 05/12/2011 ריטה מוציאה היום לחנויות את אלבומה החדש "השמחות שלי", שכולו בפרסית. במסיבת עיתונאים סיפרה הזמרת כי כבר היום יש לאלבום מעריצים בכל העולם, ואפילו באיראן עצמה. "זהו מסע השורשים האישי שלי - פרסייה שגדלה וחייה בישראל, ועכשיו חוזרת לשיר בשפת הלידה שלה, של הארץ שמהווה את האיום העיקרי לקיומה" אחרי הרבה חודשים של ציפייה, מוציאה היום (ב') ריטה לחנויות את אלבומה "השמחות שלי", שכולו בפרסית. אמנם האיום האיראני מרחף מעל ראשינו והלחץ גובר, אך אולי האלבום החדש, שעליו אמרה בעבר לגלי צה"ל כי היה האלבום המהנה ביותר לעשייה, יעשה לנו שירות טוב ביחסים עם הרפובליקה האסלאמית ,יותר מכל העיצומים. במסיבת עיתונאים שקיימה בצהריים סיפרה ריטה כי כבר עכשיו יש לאלבום מעריצים רבים, גם ממקומות מפתיעים בעולם. "האלבום כנראה הגיע להרבה מקומות שאליהם מוזיקה עברית בדרך כלל לא מגיעה. הדבר הכי מרגש הוא דווקא שהרבה מאוד איראנים, באיראן עצמה, שולחים דרך האתר תגובות. ההתכתבות איתם היא מדהימה ומאוד מרגשת", סיפרה למרות המצב הפוליטי, החזרה לפרס אינה צעד דיפלומטי. בשביל ריטה מדובר במסע שורשים אישי שהיא אינה מפחדת להשוות לגדולים ביותר שנוצרו. "אני מתחילה לחשוב שאולי זה ה'אימג'ן' הפרטי והקטן שלי", הודתה, "אני פרסייה שגדלה וחייה בישראל, ועכשיו חוזרת לשיר בשפת הלידה שלה, השפה של הארץ שמהווה את האיום העיקרי לקיומה". -גלי צה"ל און-ליין http://www.glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=94822

 

[Shani Brenner 123]

ריטה: "רוצה להופיע באיראן ולצאת משם חיה"

ריטה הציגה שירים מאלבומה החדש "השמחות שלי", בו היא מתחברת אל שורשיה ושרה בשפה הפרסית: "אני שרה בשפת הארץ שמהווה את האיום העיקרי על החיים שלי" קרן נתנזון פורסם: 05.12.11, 18:03 קשה לנתק את ההקשר בין אלבומה החדש של ריטה "השמחות שלי" - בו היא מציגה את המוזיקה הפרסית ושרה בשפת אמה - לחיים במזרח התיכון. אבל הפרוייקט הזה שנולד ללא קשר למתיחות מול איראן, נוגע קודם כל בחיבור העמוק לשורשים המשפחתיים שלה, וכמחווה לתרבות עשירה וצבעונית, המקבלת פרשנות אישית בטקסטים ובלחנים. הבוקר (ב') היא העניקה הצצה ראשונה לשירים שנוצרו בעקבות שיתוף הפעולה הבימתי עם כנסיית השכל ובהמשך ההפקה המוזיקלית של חברי הלהקה עמי רייס ורן אלמליח. "מי שנולדה בפרס, גדלה וחיה בישראל, חוזרת לשיר בשפת הלידה שלה והארץ שבעצם מהווה את האיום העיקרי לקיום שלי", אמרה ריטה על הבמה והעידה שהכוונה הראשונית הייתה להוציא אלבום של מוזיקת עולם, אך היא מצאה את עצמה נמשכת למקורותיה. "אני אהיה נציגה של המוזיקה הזו, שהיא אם כל המוזיקות ואכיר אותה לעולם" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4157348,00.html

 

[Shani Brenner 123]

ריטה מציגה, השמחות שלי, האלבום הפרסי

ריטה בפרסית? לא הזהירו אותה שזה ממש לא פוליטיקל קורקט עכשיו. שלא תתנצל. הכל בסדר. אחרי ההרצאה הארוכה שלה בקומה הרביעית ברחוב החרש בתל-אביב + הופעה של שלושה שירים (מסעירה) מול תקשורת הומה ורעבתנית, אני מוכן לאשר: ריטה בגרסה הפרסית חזרה הביתה. ואל לשכוח – היא פרסית. לא תקחו ממנה את זה. גנים. דם. יש לה רשיון. כן, תגידו שורשים, תגידו בית אמא ואבא, תגידו "שאנה", "גולה סאנגם" ו"שה דומאד". לא בטוח שאני אבטא נכונה את המילים. אבל אני הולך להתענג על התבשיל שריטה הכינה במטבח האתני שלה, כמו נוסע מזדמן שפורש את מפת מוסיקת העולם ונותן לקצב להאפיל על המילים. ריטה החליפה שמלה, והיא הולמת אותה להפליא. לא רק הולמת: יש תחושה שהיא דלוקה על הקומבינה בכל אבר מאבריה, וכשריטה שרה יש גם עניין של אברים. כולם משתתפים. העיניים, הידיים, הגוף. שילוב של פיסיות וחושניות ודמטיות. כמו היא אומרת: אני אראה לפרסים האלה איך צריך לבצע את השירים שלהם. אני אצית אותם באש שלי. שיגידו מה שיגידו על החילונית הטמאה הזו, אבל מוסיקה כמו מוסיקה פורצת גבולות – וגם האירנים למרות אחמדינג'אד ווהאייטולות והגרעין – יאהבו אותי. ראיתי את זה ממש בתגובות ובמיילים שקיבלתי מהקהל האירני. אז כן, אם היחסים עם אירן היו תלויים בריטה – מזמן היו מבטלים את תוכנית הגרעין. נכון, נכון. אני שומע את ריטה אחרי ההרצאה על מוסיקה פרסית, ואיך הכל התחיל מאז שכנסיית השכל נתנו לה השראה לעשות משהו אתני, וזה ברור כשמש: כל הבערה הטבעית שלה התנקזה לתבשיל הפופ-פרסי-צועני הזה עם הרכב מוסיקת עולם שנראה כמו הסלטים הפרסים שהוגשו בקומה הרביעית. הכל כאן צבעוני, חם, טמפרמנטי, תשוקתי, יצרי. כל מה שתגידו. אה השמחות שלה, שפורצות מתוכה. ריטה כינתה את המפגש עם המוסיקה של ארץ הולדתה – "התכתבות עם הרבדים הטקסטואלים המטפורות וכו". התכתבות - זוהי מילה קטנה על מה שתשמעו בדיסק ובמופע. ריטה לא רק מתכתבת. היא מגיעה לשם – למסיבות האירוסין, לחינות, לימי ההולדת והחתונות, כשאמא שלה היתה מתופפת על הטומבאק ושרה את שירי השמחות. עמי רייס ורן אלמליח, המפיקים המוסיקליים, עזרו לה להפוך את המפגש להרבה יותר מאשר "התכתבות". זה קורס מעשי באיך להפוך מוסיקה פרסית לפופ אתני שיכול להתכתב יותר עם גורן ברגוביץ', אמיר קוסטוריצה ובלקן ביט בוקס. חוץ מזה: פרק חדש בקריירה. פעם הליקון הייתה מחוברת לוריד שלה. היום אנשי אן.אם.סי אוכלים אורז פרסי ומקווים שמהתבשיל הזה הם ימכרו הרבה ריטה באריזה פרסית. לפחות על הנייר: המגמות איתם. רוח צוענית חזקה נושבת, והקהל נוטה להיסחף. האם גם ריטה תסחוף אותו? ורק בקשה לי אחת: אל תכניסו לכאן את המילה אחמדינג'אד. אני יודע על מה אני מדבר. http://www.yosmusic.com/article.asp?id=9173&xyz=100

 

[Shani Brenner 123]

סירטונים מתוך ההשקה של "השמחות שלי" מהיום.

מתוך מופע ההשקה של "השמחות שלי" היום. שאנה http://www.youtube.com/watch?v=8voZJmj0lOo גולה סאנגם http://www.youtube.com/watch?v=LWlvHLBT4_4 שאה דומאד http://www.youtube.com/watch?v=kPSMYMV72Jg סירטון מישראל היום http://www.youtube.com/watch?v=wm8Cyng-S-I

 

[Shani Brenner 123]

כתבות מתוך עיתונים

 

[Shani Brenner 123]

כתבה ראשונה

 

[Shani Brenner 123]

כתבה שניה

 

[Shani Brenner 123]

כתבה שלישית

 

[תנינה המקורית]

לא מפסיקה לשמוע אותו באוטווווווו !

ולא מפסיקה לרקוד בין הפקקים !!!!!

אז אם ראיתם אותי רוקדת בין לבין בפקקים, אז זאת אני !

איך אפשר שלא לקנות את הדיסק הנפלא הזה תגידו לי????!!!! שווה כל שקל !!!!!!!!

אני קניתי בצומת ספרים ושילמתי 59 שקלים.