אחרי שנים של התחבטות
בשאלה הזאת, מעבר בין כן או לא, זוהי תשובתי. היום, לא. בשום אופן. יצאתי מהארון, אני אצא בפני מי שיהייה צורך לאורך החיים שלי, וטוב לי. יש לי אהבה גדולה, יש לי חברים סטרייטים שאני יכול לדבר איתן על ה-כ-ל, בארץ אכלתי ארוחות שבת עם המשפחה של החבר, והוא ביקר את ההורים שלי כשהיה בארץ ואני הייתי צריך להשאר. בקיצור, מה ההבדל בין המיניות שלי לבין סטרייט? כלום. אם היה אפשר לתת לתינוקות "כדור מניעה" לפני השלב שבו מתפתחת המיניות, אז כן. כי זה היה חוסך את כל הקשיים שעברתי עד שהגעתי לשלב הזה שטוב לי. ועוד הערה קטנה. את אלה שבוחרים לחיות בהדחקה, קשה לי להבין. אני לא מדבר על אלה שבארון, אני מדבר על אלה שממש מדחיקים, שעוצרים את עצמם, שבאים בהגדרות של "לא יוצא למועדונים/פאבים של גייז". של לא הולך להכיר, של אני אתחתן אביא ילדים וכלב, ויסבלו מינית ונפשית, כשהאושר כל יום מוקדם בבוקר מחכה להם בפינה. לא מבין. לא נקלט. זהו...