האמת והשקר
נדמה לי שהנושא שבלט בפרק היום היה האמת והשקר. או, ליתר דיוק, מהי בדיוק האמת? החיבור שעשו כאן בין תימת המתח הקלאסית הזאת לבין נושא החטופים היא מעניינת. השאלה מהי האמת שזורה לכל אורך הפרק, ולא רק מסיפור המתח העיקרי (האם הם בגדו או לא ומה עומד מאחורי מספר הטלפון הם קיבלו שם בשבי). ההצגה שעושה דנה, ביתו של נמרוד, משכנעת אבל אז מתגלה שהיא בעצם מציגה והרגשות שלה היו שקר. אבל רגע, מאוחר יותר, מול הפסיכולוג, היא מנסה שוב ושם הסיפור שלה אולי אינו אמיתי אבל הרגש שנלווה אליו אמתי מאד. הבן של הפסיכולוג אומר, "אני שקרן פתולוגי", וזהו שקר כשלעצמו. אילן אינו רוצה להזמין את יעל אליו הביתה ומיד עולה השאלה, מהי האמת? מה הוא מסתיר? וזיאב הערביה אומרת לנמרוד שאמא שלה יודעת יותר מאשר היא מספרת. אז מה האמת שלה? מאיפה בא השקר? ואיפה באה השאלה מהי האמת? נמרוד אומר שאינו זוכר מה היו שאיפותיו לפני השבי, כאילו יש חיץ בין מי ומה שהיה אז לבין מי ומה שהוא עכשיו. הוא רוצה לאחות את החיץ הזה אבל נתקל בבוז (במשרד הפרסום). הוא מבקש לאחות את החיץ הזה גם באמצעות פתרון התעלומה - מהו המספר הזה שניתן לו ומדוע? והשקרים נכנסים לתוך הפיצול הזה, שם הם חיים ומתבססים. התרופה הנכונה לפיצול היא האמת, אבל נמרוד פוחד מהאיחוי של הפיצול ולכן הוא לא רוצה ללכת לקבוצת התמיכה, ודנה פוחדת מהאיחוי של הפיצול ולכן היא מנסה לתמרן את כל מי שרק אפשר למחוזות בהם ניתן יהיה לשמור על החיץ כפי שהוא, ויעל פוחדת מהאיחוי כי משמעותו לקבור את עמי ולהמשיך בחייה. אבל, ההרגשה היא שמשהו מתקרב לפתרון. טליה מגיעה לקבוצת התמיכה ומתחילה משהו על מנת להתמודד; דנה פוגשת מישהו בגילה שלה; יעל מחזקת את הקשר עם אילן ונכנסת לחייו - הסידרה מתכנסת לקראת סיום אופטימי יחסית.
