../images/Emo182.gifעל מות מתוך../images/Emo63.gifהמתים הטיבטי
לקט קצר מאד על "מוות" מתוך
" המתים והחיים הטיבטי" בהוצאת גל. להנאת כולנו.
"למרות כל הישגיה הטכנולוגיים אין בחברה המערבית כל הבנה אמיתית בנוגע למוות או בנוגע למה שקורה בזמן המוות ואחריו. גיליתי שאנשים בימינו לומדים להתכחש למוות, וסבורים שאינו אלא כיליון ואובדן. משמעות הדבר היא שרוב העולם חי בהכחשת מוות או ירא ממנו. אפילו הדיבור על נושא זה נחשב חולני וקודר, ואנשים רבים מאמינים שאפילו הזכרת המילה היא סיכון, כאילו איחלנו זאת לעצמנו."
"... לעיתים קרובות לוקים האנשים בקלות דעת בנוגע למוות, וחושבים: נו, הרי כולם מתים בסוף, זה לא עניין גדול, זה טבעי. אני אהיה בסדר. וזוהי תיאוריה יפה עד שמגיעה שעתו של האדם עצמו למות."
"... כל המסורות הרוחניות הגדולות בעולם, ובכללן הנצרות והיהדות, אומרות במפורש שהמוות אינו הסוף. כולן גורסות, בדרך זו או אחרת, שיש חיים שלאחר המוות והם יוצקים משמעות קדושה לתוך חיינו הנוכחיים. אך למרות כל התורות האלו החברה המודרנית היא מדבר רוחני ברובה, ורובם הגדול של האנשים עדיין סבורים שהחיים האלה הם כל מה שיש. ללא אמונה אמיתית ובסיסית בעולם הבא, חיים רוב האנשים את חייהם, כשהם חסרי משמעות עמוקה ומקיפה."
"... בין אם נפחד מהמוות ונסרב להתמודד איתו ובין אם נקשור לו הילה רומנטית, עדיין אין היחס אליו רציני במידה מספקת. גם הייאוש והאופוריה מסביב לנושא הזה הם התחמקות. המוות אינו מדכא ואינו מלהיב. הוא פשוט עובדה."....
"... הבנת טבעה של התודעה, שאותו ניתן לכנות גם תמצית המהות הכמוסה, האמת שכולנו תרים אחריה, היא המפתח להבנת החיים והמוות. זאת מכיוון שמה שקורה ברגע המוות הוא שהתודעה הרגילה על כל אשליותיה מתה, ובחלל שנוצר נחשף טבעה האינסופי כמו השמים של תודעתנו. תמצית מהותה של תודעתנו היא הרקע שעליו מופיעים החיים והמוות בכללותם, כמו השמים, המקפלים בתוכם את כל היקום. "
"... תורת הבודהיזם מבהירה שאם כל מה שהיכרנו הוא אותו צד של תודעתנו אשר מתפוגג כאשר אנו מתים, הרי אנו עלולים להיוותר ללא מושג למה שיבוא בהמשך, ללא שום מידע על המימדים החדשים של המציאות העמוקה ביותר של הטבע של התודעה. לכן חיוני לכולנו להכיר את טבעה של התודעה כל עוד אנו חיים. רק כך נהייה מוכנים, כאשר הוא יתגלה לפנינו באופן טבעי ורב עוצמה ברגע מותנו, ונהיה מסוגלים להבחין בו "בטבעיות כמו ילד הרץ לקראת זרועות אימו", ובהישארנו במצב זה, נוכל לבסוף להשתחרר".
"... אם נסרב לקבל את המוות כעת, כל עוד אנו חיים, נשלם על כך ביוקר כל חיינו, ברגע המוות ואף אחריו. תוצאותיו של סירוב זה יחוללו שמות בחיים אלה ובעתידיים לבוא. לא נוכל לחיות חיים מלאים, אלא נישאר כלואים בתוך אותו היבט שלנו שאמור למות"
"... ככל שנדחה את ההתמודדות עם המוות ונתעלם ממנו, כן יתערער ביטחוננו ופחדנו יגדל וירדוף אותנו. ככל שננסה יותר לברוח מהפחד כן יהפוך הוא מפחיד יותר".
האם גם את חושבת (או מישהו פה..) שבטרם הפרידה, אנו יודעים על המוות הקרוב? כאילו.. מי שהולך לעולמו, האם הוא יודע את זה קודם? בהנחה שאנו מדברים על מוות שמאפשר לנו זמן כזה, ולא משהו מפתיע כמו תאונה או פיגוע חו"ח. ואולי... אולי גם באלה.. מי יודע? אוהבתותך
