לאתמיד נשוי
New member
../images/Emo15.gif נזכרתי שמוסך זה דבר רומנטי..
לא משהו שלא פירסמתי בעבר..אבל אני אוהב תקטע הזה. אני מוסכניק פשוט יש לי מוסך..לא גדול ,לא קטן, בוס של עצמי. לא מטפל בכל טרנטלה, רק כאלה שנראות,יו נואו.. כאלה שמבינות את שפת הכביש. וככה באמצע היום,הכניסו לי אחת, נראתה מעוגלת מרחוק ,וחדה בפינות. צבע לא משהו, פחחות רגילה. רציתי לגמור את הטיפול,לתת קבלה, אבל.. נהימת המנוע החרישית, צחקה לי בלב, הקסימה את חושיי המקצועיים. נדבקתי לפלגים,חיטטתי בקרבורטור, ומשעה לשעה, היא טיפלה בי במקום אני בה. התידדנו. ואני..מתייזז עם מכוניות. בא,מפרק,מרכיב..לא נקשר. שלא תבינו,החלפת שמנים הכרחית בכל טיפול. מקצועי עד הסוף. ויש כאלה שבאו מבית טוב, וכאלה מבית עשיר. השנים מרחו אותי בגריז לא מתלהם. היגואר..נכנסים אליה..ריפוד יקר וקריר. המרצדס..נסעת בה..הנאה צרופה אבל רק למשך הנסיעה. אבל זאת.. הכנסתי לרוורס,כאילו קדימה נסעה. הידקתי חגורות, לא הרגשתי. פתחתי ברגים, השתחררו בנועם. מילאתי מים, כאילו שתתה. שופעת שמנים כאילו זה עתה גמרה הרצה. וכך, בתואנות שווא השארתי אותה במוסך, לתקופה בלתי מוגבלת. יודע שהיא שם ,מחייכת מהפינה. ולמרבה הפליאה כאילו גם היא יודעת שזה המוסך הנכון בשבילה. ומפעם לפעם, מטפל בה באהבה, ביד רכה, לא תמיד עם מברג. והבעלים? כאומר..תהנה מוסכניק תהנה. היא רשומה על שמי במשרד הרישוי. מה אגיד? אם יש טעם לחייו המיקצועיים של מוסכניק, זה שנופלת עליו מכונית כזו, פעם ב.. [מינהלת, לא לכעוס...קשור מאוד לנושא הפורום]
לא משהו שלא פירסמתי בעבר..אבל אני אוהב תקטע הזה. אני מוסכניק פשוט יש לי מוסך..לא גדול ,לא קטן, בוס של עצמי. לא מטפל בכל טרנטלה, רק כאלה שנראות,יו נואו.. כאלה שמבינות את שפת הכביש. וככה באמצע היום,הכניסו לי אחת, נראתה מעוגלת מרחוק ,וחדה בפינות. צבע לא משהו, פחחות רגילה. רציתי לגמור את הטיפול,לתת קבלה, אבל.. נהימת המנוע החרישית, צחקה לי בלב, הקסימה את חושיי המקצועיים. נדבקתי לפלגים,חיטטתי בקרבורטור, ומשעה לשעה, היא טיפלה בי במקום אני בה. התידדנו. ואני..מתייזז עם מכוניות. בא,מפרק,מרכיב..לא נקשר. שלא תבינו,החלפת שמנים הכרחית בכל טיפול. מקצועי עד הסוף. ויש כאלה שבאו מבית טוב, וכאלה מבית עשיר. השנים מרחו אותי בגריז לא מתלהם. היגואר..נכנסים אליה..ריפוד יקר וקריר. המרצדס..נסעת בה..הנאה צרופה אבל רק למשך הנסיעה. אבל זאת.. הכנסתי לרוורס,כאילו קדימה נסעה. הידקתי חגורות, לא הרגשתי. פתחתי ברגים, השתחררו בנועם. מילאתי מים, כאילו שתתה. שופעת שמנים כאילו זה עתה גמרה הרצה. וכך, בתואנות שווא השארתי אותה במוסך, לתקופה בלתי מוגבלת. יודע שהיא שם ,מחייכת מהפינה. ולמרבה הפליאה כאילו גם היא יודעת שזה המוסך הנכון בשבילה. ומפעם לפעם, מטפל בה באהבה, ביד רכה, לא תמיד עם מברג. והבעלים? כאומר..תהנה מוסכניק תהנה. היא רשומה על שמי במשרד הרישוי. מה אגיד? אם יש טעם לחייו המיקצועיים של מוסכניק, זה שנופלת עליו מכונית כזו, פעם ב.. [מינהלת, לא לכעוס...קשור מאוד לנושא הפורום]
