אלונית 2006
New member
../images/Emo15.gif טרה נה נה! מיי טרנ!
למחרת בבוקר היה זה שוב סופגי שהיה השעון המעורר השבטי. בצרחה רמה של "בו בו בו בוקר טוב!" הוא הקפיץ את כל חברי השכב"ג משקי השינה שלהם, גורר אחריו זריקת נעליים, כריות, תיקים ושמיכות שמעולם לא פגעו. "בוקר טוב למדריכים! ובוקר טוב לפעילים! בו בוקר טוב שכב"ג!" המשיך, ותוך דרות אחדות כולם (כולל אקירה, שנראה כאילו נפלה עליו פצצה) התנעו משקי השיניה שלהם ולקחו בידם את כלי הרחצה, מתקדמים לכיוון השוקת השבטית על מנת להתארגן מעט. 'בוקר טוב אניקה' חייך וואיה חיוך זורח כמו שמש, מגחך בליבו. איסומי יתחיל לקנא ממש בקרוב, ואז הוא סוף סוף יבין כמה נורא זה היה להיות מושווה לאיזה פרחח סיני בן 12. "בוקר טוב, וואיה-קון" ענתה אניקה בכתב מושקע עם שמש גדולה, צהובה ומחייכת ליד. איסומי, שהסתכל מאזור המדריכים, חש משהו בתוכו נמעך קצת כשראה כמה אניקה הייתה קרובה לוואיה, ופניו בערו ותוכו זעם כשהיא הדביקה נשיקה קטנה על הלחי שלו, והתעצבן עוד יותר כשוואיה החזיר לה אחת! "שוב מקנא?" לחשה שירו שהספיקה לצוץ משום מקום "בחיי, בנים אתם כל כך... אוהבים להכחיש. זה כמעט כתוב לך על הפנים בגואש! אתה אוהב אותו" "אני לא!" התנגד איסומי, אם כי בתוכו הוא כבר לא היה כל כך משוכנע "רואים עלייך שהיית מת להיות במקומה" אמרה שירו בטון שסגר עיניין "רוצה שאני אדבר איתה או משהו כזה? אם פעם לא הייתי קרובה אליה יותר מדי, אבל אני יכולה-" "לא" ענה איסומי בקדרות חותכת "זה יהיה אנוכי מצידי. אם וואיה... וואיה... " הוא גמגם מעט, מגלה שכואב לומר את המשפט הזה, ושעיניו מוצפות דמעות לפתע "אם וואיה באמת... אוהב... אותה, אז.. אני חייב לא להתערב" "אצילי ביותר, אבל מטופש" החוותה שירו את דעתה "אתה מתכוון לזרוק דבר שרואים שהוא יקר לך ככה?" "זה יעשה אותו מאושר. אני החבר הכי טוב שלו...וככה אני אמור להישאר" "בנים!" משכה שירו באפה "אני אומרת לך אתה תתפוצץ אם לא תעשה משהו!" בצד השני, וואיה הביט באיסומי דן בכזו רצינות עם הנערה הג'ינג'ית, ומשהו בתוכו אמר שלו, שמשהו לא טוב יצא מההתרחקות של שניהם.
למחרת בבוקר היה זה שוב סופגי שהיה השעון המעורר השבטי. בצרחה רמה של "בו בו בו בוקר טוב!" הוא הקפיץ את כל חברי השכב"ג משקי השינה שלהם, גורר אחריו זריקת נעליים, כריות, תיקים ושמיכות שמעולם לא פגעו. "בוקר טוב למדריכים! ובוקר טוב לפעילים! בו בוקר טוב שכב"ג!" המשיך, ותוך דרות אחדות כולם (כולל אקירה, שנראה כאילו נפלה עליו פצצה) התנעו משקי השיניה שלהם ולקחו בידם את כלי הרחצה, מתקדמים לכיוון השוקת השבטית על מנת להתארגן מעט. 'בוקר טוב אניקה' חייך וואיה חיוך זורח כמו שמש, מגחך בליבו. איסומי יתחיל לקנא ממש בקרוב, ואז הוא סוף סוף יבין כמה נורא זה היה להיות מושווה לאיזה פרחח סיני בן 12. "בוקר טוב, וואיה-קון" ענתה אניקה בכתב מושקע עם שמש גדולה, צהובה ומחייכת ליד. איסומי, שהסתכל מאזור המדריכים, חש משהו בתוכו נמעך קצת כשראה כמה אניקה הייתה קרובה לוואיה, ופניו בערו ותוכו זעם כשהיא הדביקה נשיקה קטנה על הלחי שלו, והתעצבן עוד יותר כשוואיה החזיר לה אחת! "שוב מקנא?" לחשה שירו שהספיקה לצוץ משום מקום "בחיי, בנים אתם כל כך... אוהבים להכחיש. זה כמעט כתוב לך על הפנים בגואש! אתה אוהב אותו" "אני לא!" התנגד איסומי, אם כי בתוכו הוא כבר לא היה כל כך משוכנע "רואים עלייך שהיית מת להיות במקומה" אמרה שירו בטון שסגר עיניין "רוצה שאני אדבר איתה או משהו כזה? אם פעם לא הייתי קרובה אליה יותר מדי, אבל אני יכולה-" "לא" ענה איסומי בקדרות חותכת "זה יהיה אנוכי מצידי. אם וואיה... וואיה... " הוא גמגם מעט, מגלה שכואב לומר את המשפט הזה, ושעיניו מוצפות דמעות לפתע "אם וואיה באמת... אוהב... אותה, אז.. אני חייב לא להתערב" "אצילי ביותר, אבל מטופש" החוותה שירו את דעתה "אתה מתכוון לזרוק דבר שרואים שהוא יקר לך ככה?" "זה יעשה אותו מאושר. אני החבר הכי טוב שלו...וככה אני אמור להישאר" "בנים!" משכה שירו באפה "אני אומרת לך אתה תתפוצץ אם לא תעשה משהו!" בצד השני, וואיה הביט באיסומי דן בכזו רצינות עם הנערה הג'ינג'ית, ומשהו בתוכו אמר שלו, שמשהו לא טוב יצא מההתרחקות של שניהם.