פיק חדש בהמשכים!

[אלונית 2006]

../images/Emo15.gif פיק חדש בהמשכים!

והפעם.... היקארו נו גו יוצאים לטייל באירלנד! הבה ננצל את מיטב הג'ינג'ים עם הכינורות התופים, הבחורות האנרגטיות שלובשות ירוק, הנופים המדהימים והכי חשוב- כמויות הענק של הוויסקי שיש שם בכול מקום.... הנה ההתחלה. "שלום לך, אירלנד, אנחנו פה!" הכריז היקארו ברגע שרגליו נגעו באדמה כשירדו ארבעת שחקני הגו מהמטוס "האוויר נפלא, לא כך?" "בהחלט מוצא חן בעיניי" ענה אקירה "חופשה מרגיעה בנוף כפרי וירוק... בדיוק מה שהייתי צריך אחרי הטורניר מורט העצבים הזה" "מי מרגיע?" צהל וואיה, טופח על כתפו של איסומי "בשבילינו זה מוסיקה אנרגטית וגלונים של וויסקי כל ערב!" "אני בעד הרעיון של אקירה" אמר איסומי "לפחות בהתחלהף בואו ננסה להנות מהשקט והשלווה לפני שנלך להתפרע, טוב?" "כן, אבא" נשף וואיה בנרגנות כלפי איסומי. "בואו, הבקתה ששכרנו קרובה לפה"

 

[hili האחת]

../images/Emo79.gif

"שלום, חבריי היקרים!" קרא היקארו כשנכנסו לדירה, פותח בדרך את כל החלונות, הדלתות, המגירות והארונות. "היקארו, אנחנו איתך כבר כמעט עשר שעות." העיר וואיה. "כן, אני יודע. התכוונתי לג'וקים!" קרא היקארו באושר בעוד עשרות מקקים פוזלים עם מחושים קטנים הציפו את הסלון. "איככככס!" קרא אקירה והתחבא מאחורי איסומי שיצא אל המסדרון מחוץ לדירה, מבועת. "צריך לחסל אותם." קבע וואיה נחרצות. "למה?!" שאל היקארו בבעתה. "כי הם מקקים מגעילים מהביוב." השיב וואיה וחיפש ספריי נגד תיקנים בתיקו של איסומי, שתמיד היה מוכן לכל דבר. "ששש!" היסה אותו היקארו, "אולי הם שומעים!" "מצאתי!" קרא וואיה והחל לרסס את כל הבית. לאחר שעה קלה הוא סיים והיקארו אסף אותם וערך להם טקס קבורה מזוויע, כך שאקירה ואיסומי הרשו לעצמם להכנס. "דווקא דירה נחמדה." חייך איסומי לאחר שהסתובב בה מעט. "אני רעב." אמר וואיה כתגובה. "אתה תמיד רעב." אמר איסומי. "המטרה הייתה שתכין לי אוכל." הסביר וואיה והתיישב ליד השולחן הקטן. "למה שלא תכין לעצמך?" שאל אקירה בעודו לוגם מכוס המים שמזג לעצמו. "בפעם האחרונה שנתנו לו להתקרב למטבח הוא שרף את שתי מחבתות, שלושה סירים, מים ואת הכלב שהיה להם." נידב איסומי פרטים. "איך שורפים מים?" תהה אקירה. "ידעת שאם מוסיפים בנזין למים הם נשרפים במגע עם אש?" צחקק וואיה כשנזכר בתקרית. "שלום! חזרתי מטקס הקבורה שאתם ברשעותכם לא באתם אליו! אה, כן, הוא נשאר חי, אז חשבתי לגדל אותו." נכנס היקארו והראה להם ג'וק אדיר ממדים שהתהלך על כתפו. מה שהתרחש בדירה לאחר מכן היה מחול שדים מוחלט; אקירה רעד וקפא במקומו, וואיה רדף אחרי היקארו בכל הבית בצרחות שכללו "ג'וק הוא לא חיית מחמד!" ו"תעיף את הדבר הזה מהדירה שלנו!" וכמובן "הוא ג'וק, היקארו, ג'וק! וכמו שאני רואה, השכל שלך בגודל שלו!", ואיסומי התיישב על הספה בסלון והעמיד פנים שהוא אינו מכיר אותם. אין ספק, זו הולכת להיות חופשה ארוכה מאוד.

 

[אלונית 2006]

../images/Emo15.gif אמא ;; טוב ניפטר מהזוועה

למלם הרב של כולם, הג'וק האימתני התפגר כמה דקות אחר כך, כנראה מהפחד. "למה העיניין עם הג'וקים בכול מקרה?" שאל אקירה בטון שרמז שעל פי דעתו על היקארו לצאת לרחצה קטנה בחומר חיטוי. "טוב, אומרים שאם בבית באירלנד יש הרבה מקקים, כנראה שיש בסביבה שדונים" ענה היקארו כאילו זה מובן מאליו "אתה יודע, בגובה כף יד, ג'ינג'ים, לובשים מעילים ירוקים וכובע משולש עם אבזם?" "קראת יותר מדי סיפורי אגדות, שינדו, תכף גם תגיד שיש להם זהב בקצה הקשת" אמר וואיה "זה נחמד עד גבול מסויים, אבל נדמה שלקחת את זה קצת קשה" "אני לא באמת מאמין שיש פה שדונים" נאנח היקארו "אבל תמיד מוטב להיזהר, כמו שאמר סוכן הנסיעות, אירלנד שונה מכל מקום אחר בעולם." "אני לא יודע מה איתכם, אני בעד לצאת לראות קצת את החורשה, וגם ראיתי שיש פה נחל" הציע איסומי, מחליף נושא לרווחת כולם "נוכל לקחת את ארוחת הצהריים איתנו ולאכול בחוץ"

 

[hili האחת]

חיחיחי, שדונים ../images/Emo79.gif

לאחר מספר הכנות חשובות הם יצאו אל החורשה. "ממש יפה כאן." אמר אקירה, בוהה בזוג סנאים שחלקו בלוט. "לא יודע מה איתכם, לי די משעמם." חלק עליו וואיה ושילב את ידיו כך שתמכו בראשו. "גם לי." הסכים איתו היקארו. "טוב, אני יודע מה לעשות. רואים את הגשר שם?" הצביע איסומי על גשר ישן שאיש מהם לא הבחין בו. "אם תסתמו לרגע, תוכלו לשמוע את המים. הנחל עובר מתחתיו. בואו נלך לשחות בו." "זה רעיון!" טפח וואיה על כתפו של איסומי. "אבל איך נשחה? אין לנו בגדי ים." צינן אקירה את ההתלהבות. "נו, באמת, כולנו גברים. נשחה עם תחתונים, אין מה להתבייש." חייך היקארו ולפני שהאחרים הספיקו לומר עוד מילה הוא כבר תלה את בגדיו על עץ קרוב וקפץ למים. "איך המים?" שאל וואיה, פושט את חולצתו. "אחלה מים, די קרים... רוצים להרגיש?" השפריץ עליהם נחשול ענק של מים. וואיה קפץ למים והחל להשיב לו אש, בעוד איסומי החל להכנס באיטיות למים ואקירה עדיין הרגיש לא בנוח עם בגדיו (או עם חוסרם של בגדיו).

 

[אלונית 2006]

../images/Emo15.gif הו! ספלצ'יז!~

אקירה ניסה להיכנס למים בזהירות, אבל מעד על שורש של עץ ערבה והחליק- ראשו קודם- היישר למימי הנחל, יוצר השפרצה מרשימה. "קר!" נמלטה זעקה חנוקה מפיו כשחש את עורו מתכווץ "בררר" "תשחה קצת ותתחמם" הציע איסומי, שניסה לנער מעליו את וואיה שניסכה להטביע אותו. "תראו הנה דג!" קרא היקארו, גורם לאקירה לקפוץ בצרחת בהלה קלה. "וואו, אתה באמת נורא לחותץ אקירה" הביט בו וואיה בהשתאות כששמע את הקול הגבוה שהפיק אקירה "זה או שהקול שלך משתנה, או שאתה היסטרי, או שניהם" "אני חושב שאני מעדיף לצאת לשבת על הגדה.... קר פה.." מלמל אקירה בבושה קלה, ויצא מהמים, מתייבש דקות מספר בשמש לפני שלבש את בגדיו חזרה, השתרע לעצמו בנוחות על הדשא והביט בשמיים. תוך זמן קצר נעצמו עיניו והוא נרדם.

 

[Mor L]

אוי איך הייתי רוצה לעשות שמות

על זה שהוא שוכב בשמש והיקארו בא אליו ומתחיל ללטף אותו באוזן........ אבל אני אשאיר את המשך הסיפור לרציניים יותר אז תתעלמו ממה משרשמתי ותמשיכו בעצמכם

 

[hili האחת]

למה?../images/Emo79.gif

את יכולה גם להמשיך! משעמם שכל הזמן אותם אנשים ממשיכים! אנשים, תמשיכו גם!

 

[Mor L]

מצטערת

אבל אני לא ממשיכה סיפורים של אחרים כי אצלי הכל תמיד נגמר אותו דבר וגם כי אני לא רוצה לשמוע רק את הצד שלי אלא לראות איך אחרים מסתכלים על הדברים.

 

[אלונית 2006]

../images/Emo15.gif אוקי, ייבשתן, תחזרו לפיק!

עד שכבר התחלנו לחיות טיפה... ;;

 

[hili האחת]

ממשיכה../images/Emo79.gif

"וואיה..! וואיה, תעזוב אותי!" ניסה היקארו להדוף את וואיה שניסה להטביעו. "וואיה, עזוב אותו." אמר איסומי לאחר שהבחין שפניו של היקארו מכחילות. "טוב, אבא." מלמל וואיה בבוז אך עזב אותו. היקארו עלה אל הגדה כדי להסדיר את נשימתו, ונתקל באקירה שישן. שיערו של אקירה התנופף מעט ברוח הקרירה, והוא השתלב כל כך טוב בדשא הרך והירוק, שהיקארו כמעט המין שהוא מלאך הטבע בכבודו ובעצמו... 'מה לעזאזל אני חושב?!' כעס על עצמו. אקירה התעורר. "היקארו? מה אתה עושה פה?" שאל את היקארו שנבהל, פסע לאחור ונפל לנחל. "א.. אני לא.. אני רק...כלומר, אני באתי ל..." אמר היקארו, אינו מבין בעצמו מה הוא אומר. "באת למה? " שאל אקירה. "וואיה הטביע אותי, אז באתי להסדיר את הנשימה." מלמל. "והנשימה שלך מהירה שוב, כפי שאני רואה." "כן." חייך היקארו. הוא התיישב לצדו של אקירה על הגדה.

 

[הפיה הקטנה 1]

תורי !

הם צפו בוואיה ואיסומי משתכשכים באגם. תכלת של ים ושמיים כנגד ירוק של דשא וכנגד לבן של קצף גלים. סוג של גן-עדן עליי אדמות. "נכון שזה המקום היפה ביותר שקיים ?" שאל היקארו בחולמנות. הטון שלו היה טון של מישהו מאוהב, מוקסם. "נכון" הסכים אקירה וחייך. "כל כך יפה, פשוט יש לי חשק להישאר פה לנצח." היה משהו אמיתי ומרגיע בשקט שעטף אותם. כל העייפות התנכזה מהם באחת והפכה לייבבות שלוות של רוח מלטפת. שום דבר לא היה שובר שלמות כזו מלבד הרצון של שניהם לשלב ידיים. "נירוונה" מלמל אקירה חרש, ספק לעצמו ספק להיקארו, והביט בקו האופק שהפך כסוף מפאת אור השמש. "מה זה ?" היקארו הפנה מבט לעבר אקירה. "נירוונה ... נירוונה זה ..." "מה ?" "תחושת אופוריה,שלווה." "משהו כמו מוות ?" "לא, משהו כמו להתחיל לגלות את עצמך."

 

[hili האחת]

הא../images/Emo79.gif

"כמו לשבת כאן, בנוף הזה, ולהבין מי אתה." מלמל היקארו. "כן, בדיוק." הסכים אקירה. "כמו לנשק בחורה ולגלות שאתה הומו." חייך היקארו בטיפשות מעוררת אהדה. "כן, כמו... לא! אתה באמת כזה טיפש או שאתה עושה את עצמך?" נאנח אקירה. "עושה את עצמי." צחקק היקארו. "כן, מה חשבתי לעצמי? אף אחד לא יכול להיות עד כדי כך טיפש." מלמל אקירה. "אתה יודע, זו הפעם הראשונה בטיול הזה שאתה לא נראה לחוץ לגמרי." אמר היקארו. "אני פשוט אוהב שקיעות." "אבל מים, ג'וקים ותחתונים לא ממש, הא?" שאל היקארו. "מן הסתם." אמר אקירה. היקארו שתק, מביט בשקיעה בדממה. "יש סיבה שאתה כל כך אוהב שקיעות?" שאל היקארו, מוקסם. "לפני שאבי הפך למקצוען, הוא היה מבלה איתי על הים בימים של שקיעות נהדרות כאלו. לפני שהתחלתי להתאמן ולשחק גו בצורה מקצועית. ואז הוא הפך למקצוען ולא היה לו זמן לזה, ועד עכשיו גם לי לא היה." סיפר אקירה. "לי אין אבא." אמר היקארו בטבעיות. "למה?" שאל אקירה. "הוא מת כשאמא הייתה בהריון. תאונת דרכים." הפטיר היקארו. "אני מתנצל. זה בטח היה קשה לאמך לגדל אותך לבד, ולך לגדול בלי אבא." הסב אקירה את מבטו בחזרה לשקיעה. "לא ממש... רק מעניין אותי איך זה כשיש לך אבא." הודה היקארו. "אני לא הכתובת. אני ואבא שלי לא בילינו מאז שהייתי בן שנתיים." "אז אני מניח שבמובן מסוים, לשנינו אין אבא, לא?" חייך היקארו. "יכול להיות שזה נכון." "היי!" קרא איסומי לעברם. רק אז הם הבחינו שהשמש כבר שקעה לגמרי ושוואיה ואיסומי כבר לבושים ונוטפי מים. "הולכים!" השלים וואיה את איסומי. "טוב!" קרא היקארו והם רצו לעברם. "על מה דיברתם שם?" שאל וואיה.

 

[הפיה הקטנה 1]

להיקארו יש אבא OO

 

[hili האחת]

לא ראו אותו בסדרה, אז וואטאבר../images/Emo79.gif

 

[Mor L]

אווווווווווווו

יפה בנות! יפה יפה! מתקדם בדיוק כמו שרציתי (הראש מתמלא במחשבות לא טהורות על אקירה......

) רק חבל על הקטע של האבא, כי הוא כן קיים, רק שהוא מתעלם מהיקארו בדיוק כמו שהאמא של אקירה מתעלמת ממנו. אני אנסה לחפש במאנגה את התמונה של אבא של היקארו כשיהיה לי זמן (ייתכן שזה ספוילר עכשיו) טוב לא בדיוק מתעלם, יותר נכון אדיש, כן אדיש להתפתחות של היקארו, כמו שאמא של אקירה בכלל לא מתערבת לו בחיים והקשר היחידי שלה איתו הוא כבר לא על תקן של אמא-בן, אלא אישה שמכבדת מקצוען, והיא אפילו קוראת לו אקירה סאן... עצוב...

 

[hili האחת]

אמ, מצטערת../images/Emo79.gif

הזיכרון שלי לטווח הרחוק לא כ"כ טוב והנחתי שזה פשוט יהיה קטע חמוד אם הם יחלקו משהו, ז"א חוץ מגו.

 

[Mor L]

../images/Emo140.gif

 

[אלונית 2006]

../images/Emo15.gif ממשיכה!

"על אבות ושקיעות, וגם ג'וקים ותחתונים!" הכריז היקארו בשמחה. "תחזור אליי כשהמוח שלך יחזור מהפסקת הקפה שלו" נאנח וואיה "מה נסגר איתך היום? אתה מתנהג כמו קוקו!" "וואיה, שינדו כמעט תמיד מתנהג קצת כמו קוקו" העיר איסומי בצחוק. "לא תמיד!" נשף היקארו "אקירה תגיד להם!" "לצערי אני חייב להסכים" נאנחי אקירה והניד ראשו בצער מדומה, חש קליל ונינוח "במיוחד אחרי היצאה הקטנה שלך קודם" "איזו יצאה?" התעניין וואיה. "הוא השווה את תחושת הגילוי העצמי" אקירה הוסיף הדגשה דרמטית "ללנשק בחורה ולגלות שאתה הומו" וואיה הרים גבה בצורה רבת משמעות. "אני לא מאמין שבאמת סיפרת להם את זה" אמר היקארו ברוגז "זה היה בצחוק!" "מה שלא יהיה, כבר מחשיך, עדיף שנחזור לבקתה הנחמדה ונטולת הג'וקים שלנו ונשיג משהו לאכול"

 

[hili האחת]

^^../images/Emo79.gif

עד מהרה מצאו שחקני הגו הצעירים את דרכם חזרה לביקתה. "נראה לי שנרגענו מספיק, לא?" שאל וואיה בפה מלא כאשר הוא והיקארו התנפלו על האוכל כאילו לא ראו כמותו מימיהם. "גם אני חושב." השיב היקארו אך אף אחד לא הבין מה אמר. "לא יודע. תלוי מה התוכניות שלך." אמר איסומי בחוכמה. "אולי נלך למעיינות החמים מחר?" הציע אקירה לפני שוואיה הספיק לפצות את פיו. "רעיון מעולה!" קפץ איסומי על ההזדמנות. "רעיון טוב." נידב היקארו את דעתו, הפעם לאחר שפיו התרוקן מאוכל (דבר נדיר למדי, יש לציין). "טוב." התיישב וואיה במקומו, מאוכזב. "אז קבענו- הולכים למעיינות החמים!" הכריז היקארו בשמחה ושב לאכול. "ובערב אפשר ללכת לבר!" הציע וואיה, או יותר נכון הכריז וואיה גם כן. "אני מניח ש..." "אפשר לתת לו להנות קצת." "יאמי, הריבה מעולה!" "..."

 

[the whole shebang]

חחח הא?../images/Emo6.gif