../images/Emo15.gif ממשיכה!
"בוקר טוב עולם!" קרא היקארו בשמחה מרובה, מנער את כולם משנתם הנעימה במיטות הנמוכות שהיו בבקתה. וואיה השמיע קול של חוסר שביעות רצון, הסתובב עם פניו לקיר וכבר עצמו בשמיכת הצמר. "אני מנסה לישון, שינדו..." נשמעה תלונה ממורמרת מכיוונו של אקירה "תשמור את האנרגייה לאחר כך..." "מסכים" מלמל איסומי בעייפות "בואו נחזור לישון" "אבל חבר'ה! השמש כבר זרחה! בוקר!" צהל היקארו ופתח בכוח את כל החלונות, מציף את הבקתה באור שמש בוקרי ובאוויר קר. מטח כריות הכה בהיקארו. "סגור ת'חלון המזורגג!" נבח וואיה, והשליך על היקארו גם נעל בית כתוספת. הם קמו כשלוש שעות מאוחר יותר. להיקארו עדיין היה סימן נעל על הפנים. "בוקר טוב!" נמתח אקירה, שיערו המסודר פרוע- מאחר ועדיין לה הסתרק. אבל השיער שלו נראה כמעט מושלם לעומת הכרבולת המרשימה של וואיה, שנראה כאילו הוא שכח כיצד נראה מסרק. איסומי כבר היה מסודר וערך את השולחן עם שלחות בהן חביתות עין כפולות עצומות וריחניות.
