חג האביב, חג החירות, חג הפסח

[mikilk]

../images/Emo155.gifחג האביב, חג החירות, חג הפסח../images/Emo162.gif

מהו מסמל עבורכם? האם אתם חשים שינויים? מבצעים או מתכננים שינויים פנימיים וחיצוניים בתקופה זו? האם מנצלים לניקיון פנימי? מה התקופה מסמלת עבורכם?

 

[nataly36]

קודם כל ניקיון חיצוני!

להרים ולנקות את כל הבית - זה בהחלט ממלא את כל הימים והלילות..... קשה לי לחשוב אפילו מרוב עייפות..... לרוב התחושות מגיעות אליי תוך כדי החג או אפילו אחריו. כאשר חוזרים לשגרה, כאשר נהנים מהבית הנקי.... בהחלט תקופה רבת משמעויות, חירות.... יציאה מעבדות (=הנקיון) לחירות.... האמת שלא כל כך אוהבת את החג הזה. יותר מדי מאמצים כרוכים בו לטעמי.

 

[mikilk]

תמיד ריחמתי... תמיד קינאתי ../images/Emo8.gif

באנשים הדתיים ערב פסח. כמה מאמץ - לי זה נראה בלתי אפשרי ובלתי נסבל. מצד שני.... ניקיון כזה לא קיים אצלי.... אז כל שנה אני משתכללת עוד קצת, השנה הספקתי לצבוע ולרענן קירות מלוכלכים (לא בכל הבית, רק בכניסה), לנקות ארנוות מטבח ולבקש מהעוזרת יום ניקיון נוסף. אז נקי ונעים, אבל לא מושלם

ניקיון פנימי קשה לי בתקופה לחוצה זאת, החלטתי על פסק שמן מתוכניות וחוגים - רוצה לנשום קצת.

 

[רעותריינבו]

לא, אני לא מתחברת לסממנים של החג

הם עבורי עבדות ועונש

. להשתעבד לטירוף הזה של הניקיון וההברקה, במקום לנקות את הנפש, אנחנו מנקים את עצמנו ואת סביבתנו למוות ומביאים את עצמנו לתשישות כרונית ועייפות גדולה במקום להתנקות באמת.

 

[nataly36]

חלק מהרעיון של נקיון פיזי קשה - זה כדי שנחוש

את העבדות! בפירוש! כלומר שלא נרגיש את עצמינו כאלה גבוהים גבוהים, אלא שכל אחד מאיתנו - נשים, גברים וטף - עובדים קשה בעבודת כפיים. עבודה שנחשבת נחותה. והאמת, כדי להתנקות נפשית - כדאי מאד להתחיל בנקיון הפיזי. זה פשוט עוזר. (לדעתי בכל אופן)

 

[רעותריינבו]

אני לא חושבת שזה הרעיון הנכון

אני חושבת שגם אני כאמא בחצי משרה וגם אחת שעובדת ונוסעת כל יום לעבודה מרחק לא מבוטל, גם ככה עובדת מספיק קשה. למה לי להתענות ולהביא את עצמי לחוסר תשישות? אני בחוסר תשישות נהיית חולה ולא לומדת שום דבר חדש על עצמי, זו דעתי בכל אופן. אני חושבת שניקיון האביב מטרתו לטהר, לא להשתעבד, לנקות, לאוורר לפנות את הישן, להכניס את החדש ולהביא את ההרמוניה.

 

[מקסימה1]

בשנה האחרונה אני בעבודה קשה יומיומית

על עצמי.. כל יום מבחינתי הוא יום כיפור, ראש השנה, פסח, חנוכה....

 

[גור הררי]

כדי שנחוש את העבדות? את באמת מאמינה בזה?

תזכירי לי, כמה קשה אנחנו עובדים בכל יום שישי כדי להכין את הבית לשבת? וכמה קשה אנחנו עובדים בתחזוקת הבית היום-יומית, אפילו יום חול? ומי שחושב שמלאכת הקודש הזו (ואני לא מתכוון במובן הדתי דווקא) היא "עבודה נחותה", אז גם פסח לא יציל אותו... ואם את בכל זאת רוצה לקשר בין הניקיונות של פסח לבין נושא העבדות, מה דעתך על המחשבה הבאה: הניקיונות של פסח אינן סמל לעבדות אלא סמל להיותנו בני-חורין. ולמה? משום שעבודתו של העבד נועדה לשרת את אדונו. אנחנו, לעומת זאת, עובדים כדי להפוך את מבצרנו למקום הראוי לחגוג בו את חג הפסח. זוהי אנטי-תזה של עבדות.

 

[nataly36]

אנטיתזה?! מקבלת בכיף ושמחה!

בהחלט זה שונה כי זה לנו. התכוונתי על המאמץ המקיף לא לשיעבוד למישהו אחר. אך גם אנטיתזה זה סבבה!!! רק על עצמי אני יכולה להעיד - כל שבוע אני עובדת קשה, אך בהחלט לא ברמות כאלה.

 

[גור הררי]

האם אי-פעם שאלת את עצמך: למה?

למה את עושה את זה? עד כמה שידוע לי, לא כתוב בשום מקום שזו מצווה להתיש את עצמנו כמעט-עד-מוות לקראת הפסח. הניקיונות זה חשוב, אבל צריך גם למצוא את האיזון שמתאים לך באופן אישי. אז אני מציע שתשאלי את עצמך: האם את באמת רוצה לעשות את הדברים כך? או שמדובר פשוט בכוחו של הרגל שהשתעבדת (!) לו מבלי לשים לב? כי אם את מרגישה כמו עבד, ייתכן שיש בתחושה הזו גרעין של אמת...

 

[nataly36]

התשובה לכך מורכבת.

אני מאד אוהבת את התחושה של הנקיון - הפיזי והפנימי גם יחד - של בית אחרי הניקוי היסודי. זו התחדשות שאני לא רואה איך היא יכולה להיות ללא ניקיון כזה יסודי. אני מכירה כמה בתים של אנשים בהחלט רגילים, לא מלוכלכים או משהו - אך שאינם "מרימים" את הבית לפסח - יש אצלם תחושה של אבק. גם פיזי.... אך גם אבק של הצטברות של חוסר ניקיון יסודי. הם שומרים הההההההההכל..... לכן אני שמחה מהתוצאה. התהליך קשה לי כי המצב הפיזי שלי לא טוב - וזה תישכול אישי שלי. זה גם עבודה על מידת החריצות - וזה גם משהו שאני אוהבת. לחוש שאני לא מתעצלת. מנקה גם אם אין חשק.... גם החיבור למסורת נחמדה לי. ככה אמא שלי ניקתה.... וכמה שכנערה קיטרתי על העבודה - זה חינך אותי למשהו מאד חשוב. עמוק באישיות. יש עוד נקודה חשובה אצלי - זה מאאאאאאאאאאד חשוב לבעלי. (הוא גם מנקה ונרתם למשימה ) ובאיזו שהיא נקודה זה אחד הדברים שאני עושה בשבילו. כדי לשמח אותו. זהו בגדול. שיעבוד? לא נראה לי. אך כמובן אני לא יכולה להעיד על עצמי.

 

[גור הררי]

נראה לי שזה גם וגם. מה דעתך?

מצד אחד יש את כל הדברים שכתבת. מצד שני, כל הדיון הזה התחיל מהאמירה שלך שהניקיונות מסמלים את העבדות בשבילך. אז אולי יש אמת בשני הדברים? מה את אומרת? ולגבי המשפט האחרון שלך, לא הבנתי - זה נאמר בציניות? אם את לא יכולה להעיד על עצמך, אז מי יכול? בוודאי שלא אני. אני יכול רק להביע את התחושות האישיות *שלי* בקשר למה שכתבת. בקיצור, אם את חושבת שאני בכלל לא בכיוון, אל תהססי לומר.

 

[nataly36]

אני לא מעידה על עצמי כי אני לא אובייקטיבית

כל המבט שלי סובייקטיבי. לא התכוונתי להשליך את ה"עדות" למישהו אחר. בדיוק עכשיו, רצוצה מעייפות, אני יושבת ליד המחשב כשכל הבית מתייבש מהשטיפה הענקית שעשינו.... ועם כל העייפות - יש לי תחושה טובה. כך שהרגשות ממש ממש מהולים.

 

[mikilk]

אני דווקא רואה קשר ישיר...

כשמנקים דברים, כשזורקים דברים לא נחוצים, כשתורמים לאחרים דרים שאנו לא זקוקים, כשמחדשים, מסדרים מייפים את הסביבה - הכל נראה ומרגיש טוב יותר. כמובן שאין להגיע ולהתיש עצמינו למוות - זה מוגזם ומיותר. תתחילי בקטן, לאט לאט - ותראי את הכיף שבניקיון אביב והתחדשות. חג שמח

 

[רעותריינבו]

בדיוק מה שאני חושבת../images/Emo13.gif

לא יכלתי להגיד יותר טוב ממך

 

[רצון100]

מסמל עצמאות והתפתחות

כשנצא משליטת הפרעה שבנו, הכלא האגואיסטי שמעביד אותנו ומייסר כל ימי חיינו. שנפסיק לבנות לו ערי מסכנות ונצא ממצריים כתינוק מתוך רחם אמו. שנכיר את העולם הטוב שמגלים בשינוי היחס למציאות. שנפסיק לנצל הכל לטובת עצמינו בלבד ומיד נצא מכל משבר. אמן!

 

[בן יומו ירח]

פסח

כשהאביב מגיע, שאני יוצא לחצר ומריח את פריחת ההדרים, כשהדשא ירוק יותר מאצל השכנים, כשעננים קטנים פזורים על שמים בהירים, כשהשמש מחממת ולא לוהטת.. כשבא אביב כולנו פורחים. פסח זה רק הטקס הזה שמנפח את הבטן. חג שמח

 

[גור הררי]

הפרדוקס של פסח

מצד אחד, זה אמור להיות חג שמסמל את המעבר מעבדות לחירות. מצד שני, אנשים רבים דווקא מרגישים כמו עבדים בפסח. עבדים של המוסכמות החברתיות, או של מסורות משפחתיות כאלה ואחרות. אני תוהה, כמה מאיתנו הולכים לבלות את ליל הסדר במקום שהם לא מרגישים בו בנוח, רק בגלל שהם הוזמנו ומרגישים "חובה" לבוא? וכמה מהמארחים באמת מרגישים חופשיים לצקת לחג את המשמעות האישית שלהם? רוב האנשים חוזרים על אותם ריטואלים שעברו אצלם במשפחה שנה אחרי שנה, מבלי לעצור ולחשוב לרגע אם זה באמת מה שהם רוצים לעשות. האין זו עבדות? ופתאום אני חושב - זה בטח לא מקרה. זה לא מקרה, שדווקא בחג החירות, הנטייה שלנו להיות עבדים מכה בנו כל-כך חזק. כי כדי להיות בן-חורין, צריך קודם כל להיות מודע לכך שכרגע איננו חופשיים כמו שהיינו רוצים לחשוב.

 

[mikilk]

אני חושבת שזה משתנה...

לפחות כך זה נראה בסביבתי הקרובה. אבל יש צדק רב במה שכתבת. אני, מצד שני - החלטתי לפני כמה שנים לפנות לכיוון מחשבתי אחר, וזה לא קלישאה! הבית שלי פתוח כל שנה לכל בן משפחה וחבר שרוצה לבוא לליל הסדר, וגם אם גיסתו היחידה של בעלי (אשת אחיו היחיד) מגיעה כל שנה - והיא היחידה שבאמת קשה לנו איתה כבן אדם - אנחנו מקבלים אותה בשמחה ואהבה ודואגים שאווירת החג תהיה נעימה וטובה לכולם. אני משתדלת להכין(0השנה לא הספקתי

אבל אני יכולה להפתיע

) הפתעה אישית לכל אחד (מגנט למקרר עם ברכה, סימניה אישית וכו') מה שמוסיף לתחושה הטובה. אני מאמינה שאם אני ומשפחתי הלחנו ללכד את כל המשפחה הנרחבת משני הצדדים - זה לא קסם - זה רק ענין של פשרות הדדיות, רצון טוב וקצת ויתורים - ואין בזה כל רע. חג שמיייח!!!