רגע עכשיו,אפילו אני קראתי עד הסוף
מקוצר י.צריכים זהירות וזריזות יתרה להיות כל הזמן מכוסים שלא יתגלה מגופם שום איבר מחוץ למכסה. י. טוב בזה לא הצלחנו. אנחנו אף פעם לא מצליחים. י"א. הנקב הוא צר ודחוק מאוד וגם טורח גדולה באה לחתן מזה וגם אין האיבר נכנס כל כך בנקל על כן שאם כבר מונח קצה האיבר בפי אותו מקום, צריך לדחוק עם האיבר לאט לאט ובכוח רב עד שיכנס האיבר לשער, שאם דוחקים בפעם אחת אז קרוב לוודאי שישמט האיבר מפי אותו מקום לעדיין לא יכנס, אז צריך לבקשה בתקיפות יתרה עוד פעם שתוביל את האיבר לאותו מקום. יא.טוב גם פה אנחנו לא עונים להגדרות.גם מבחינת המפרט הטכני וגם מבחינת אופן ההפעלה של הכלה.איך להגיד את זה בעדינות? אני דבר בטוח. י"ב. כדי שהאיבר יכנס בנקל, טוב שהכלה תמשך אותו מקום מבפנים באיזה שמן והחתן ימשך האיבר בזהירות באיזה סמרטוט. י"ב. למה באיזה סמרטוט? האיבר הוא נידה לחתן? צריך לבקש קורס חוזר אצל הרבנית האינטיליגנטית ברבנות. י"ג.באותו מקום יש עור דק הנקרא עור הבתולין, והחתן צריך לקרוע העור עם האיבר וע"י זה יוצא דם הבתולין. לפעמים כואב לה קצת וצריך לפייסה ולדבר על ליבה שזה כואב רק בפעם הראשונה ג´ פעמים כי דעתה סרה בעת המעשה עד שתבין וכך הוא סדר העולם. ושזו מצווה חשובה כמצוות תפילין. י"ג. באותו מקום חיפשנו את העור הדק שעות, אבל לא מצאנו כל זכר ל נ"ל הדק,דקיק ככל שיהיה.אולי זה קשור לעובדה שכשהרבי בחופה כינה אותי "הבתולה המהוללה" כל הקהל נשפך מצחוק? י"ד.אם כבר נכנס האיבר וזרע לא יצא עדיין, אז צריך בזהירות באופן שלא ישמוט האיבר להוליך ולהביא את האיבר בפנים המקום שיצא הזרע. אם יצא הזרע לפני שנכנס האיבר למקום על החתן להתריע בתקיפות לכלה שתנהג כדרך הטבע כדי להצליח בידי החתן לקיים המצווה. ואחרי יציאת הזרע צריך להמתין עד שמוט האיבר ושירגיש שכבר אין יוצאים טיפות זרע. ואז כמעט יצא האיבר מעצמו ואין צורך להוציאו. אחרי יציאת האיבר צריך לקנחו בסמרטוט שני ואז צריך החתן לצאת מיד מהמיטה שלה ואז דינה נידה גמורה. י"ד. איך הכלה יודעת מה זה דרך הטבע? טבע בשבילי זה ביוטופ בביולוגיה. אולי הם מתכוונים לאוננות ????חרמנא לצלן??? ט"ו.לרחוץ האיבר בבד רטוב או במים ולהחליף הכותונת ולרחוץ הידים ג´ פעמים ולשפוך מים צלולים לפני הכלה ולצוות עליה להביא התבשיל שישיב את רוחו לספר בשיבחו של החתן בפניו. ט"ו. מיד קפצתי ממקומי וציויתי עליו להביא כבר את הקפה .לא בטוחה אבל חושבת ששפכתי לו קצת על הראש.להגנתי יאמר כי גם אני הספקתי לשתות בחתונה איזה כוס או שתיים או עשר של טקילה. ואני משתכרת רק מהריח של בירה שחורה. את עוגת החתונה הקיצ´ית להחריד, העפנו על כל החדר. בבוקר קמנו, וכשראינו מה עשינו, היה באמת צריך להשיב את רוחנו. ואם אני אגיד לו פעם את שיבחו בפניו, הוא ידע באותו רגע שאני בוגדת בו. מכל מקום, אולי לא דיקדקנו בדיקדוקי עניות, ולא קיימנו את המצווה כלשונה, אבל במקום זה ספרנו צ´קים! אה וכן, וציוויתי עליו באון, להבא, לא להביא לי פירסומים אידיוטיים מהאלף הקודם,שמעלים לי ת´סעיף. הערת הכותבת: עקב האמוציות שהקטע הזה עורר ברחבי האינטרנט, אני מבקשת להדגיש כי מדובר בחומר הומוריסטי בלבד וכך יש להתיחס איליו. כמו כן- אני מודעת לויכוח הנמשך כבר שנים, אודות אמיתות המקור. בכתיבתי, התיחסתי לטקסט כטקסט. אין בנמצא מחקר שיוכיח את אמינות החומר או אי אמינותו, מלבד העובדה שצוטט באכסניות מכובדות . תודה טלי תקומי