הרהורים ומחשבות

[פרפרי אהבה]

../images/Emo192.gif הרהורים ומחשבות

אחותי אמורה להגיע לארץ בקרוב ולמרות שהסיכוי שנתראה הרבה הוא די אפסי, לאור העובדה שאני די עמוסה בעבודה אבל עדיין זה מלחיץ ומפחיד אותי, ואני כבר עכשיו מתחילה להרגיש חסרת ביטחון וקטנה, הלוא היה הכל יודעת, שהכל מותר לה, שהכל מגיע לה, שיש לה הכל, היא ה-מושלמת בעיני כולם. הנה רק היום במקרה פגשתי מכרה של אמא שלי, וסיפרתי לה שסיימתי את התואר ומתחילה לעבוד בגן כגננת, ובמקום להתלהב או לומר משהו על זה, כי להיות בת 24 ולהיות גננת זה לא דבר שכל יום קורה והיא מכירה אותי מגיל צעיר, היא ישר שאלה על אחותי כי כרגיל זה הכי חשוב. אבל אין חדש תחת השמש

.

 

[אלמוגית 5]

פרפרית כנראה שאחותך חברותית יותר, פתוחה יותר

אנשים לבביים מצליחים לחדור ללבות אחרים. כך היה משחר ההיסטוריה. את יכולה להיות הכי מוכשרת בעולם הכי חכמה, הכי יפה, עם 5 תארים, אבל אם את אדם מסוגר, מופנם ולא משדרת סימפטיה לאחרים את לא תקבלי את זה מהם.

 

[פרפרי אהבה]

רואים שאת לא מכירה אותי ../images/Emo13.gif

אני הרבה יותר חברותית ופתוחה מאחותי, פשוט ההורים הפכו את אחותי לאיזו קדושה והיא האישיו המרכזי מבחינתם במיוחד שהיא גרה בחו"ל, אז תמיד מתייחסים אליה. זה קצת סיפור מסובך להסביר על רגל אחת...

 

[אלמוגית 5]

פרפר ברור שאני לא מכירה אותך. לא ציינתי עובדה

הבעתי מחשבות שצצות כשקוראים על הבדלים בין 2 אנשים. אומר לך מנסיוני כאם. אין יחס שווה לכל ילד ולא יכול להיות. כשם שאת מסווגת את חברותייך כך גם ההורים. כל ילד לפי אישיותו. יש ילדים שיותר "נדבקים" להורים, יש יותר עצמאיים. לפעמים הורים יתנו יותר יחס לילד החלש, החולני. לפעמים יתנו לזה ש"מתחנף" אליהם יותר. יש ילדים תלותיים יותר וזקוקים להורים. יש ילדים איגואיסטים (ויש לי אחת כזאת) שרואים רק את עצמם במערכת. יש מוסכמה שאוהבים את כל הילדים באותה מידה. זה לא נכון, אבל אף אחד לא יאמר זאת בקול רם. לכל ילד יש את האהבה שלו, ולדעתי אהבת הורים היא יותר אחריות ודאגה מאשר המובן המקובל של האהבה. בקיצור משפחה זה דבר מורכב כמו כל חברה, ההבדל הוא בקשר הדם והאחריות של אחד כלפי השני שהיא תמיד בדרגה ראשונה.