אמנם כבר הפסקתי להגיב
להצהרות מסוג "העונה הרביעית היא יצירה שמיימית" מפאת מיצוי החומר, אבל מכיוון שלשם שינוי ההצהרה גם מגובה בטיעונים קונקרטיים, מצאתי לנכון להתייחס אליה. העונה הרביעית אכן לא כללה סיפורים גרנדיוזיים בקנה מידה מגוחך. הדרמות נשמרו קטנות ואנושיות לרוב (להוציא את עלילת הסמים הבאמת מטופשת של אנדי, או את עלילת החשש מהיריון של ג'ואי שהיתה נדושה ברמות שאם מיצמצת לרגע, יכלת לחשוב שראית את שאנון דוהרטי על המסך), אך חייבים לתהות, מה נשתנה העונה הזו מכל העונות? הרי כבר בעונה הראשונה הסיפורים התנהלו בצניעות מופלגת, הקלאסטורופוביה חגגה, והאינטימיות הועלתה לדרגת אומנות. העונה הראשונה היא האנטי תזה המופתית ליכולת להפיק דרמה עוצמתית ללא סיפורים עצומים. גם שאר העונות שמרו על פרופורציות ראויות בדרמה, גם אם לא הצליחו לייצר דרמה המשתווה בעוצמתה לעונה הראשונה. אמנם בעונה השנייה, אפשר למנות מספר חריגות, כגון היציאה מהארון של ג'ק, המוות של אבי או פרק סיום העונה האובר דרמטי, אבל גם נבחן אותם לעומק נגלה שהיציאה מהארון היתה יותר צעד עלילתי מתבקש וראוי מאשר מהלך ציני זול לקידום רייטינג. המוות של אבי היה בחלקו אילוץ, ופרק סיום העונה השנייה אולי הגזים באמצעים הדרמטיים, אבל אלו רק הגבירו את הדרמה שממילא היתה, ולא יצרו אותה. אז נכון, זוהי נקודת זכות לעונה הרביעית, אבל זוהי נקודה שנוגעת לכלל הסדרה שהשכילה להבדיל את עצמה מסדרות אחרות במינמליסטיות שלה ובשמירה על אמינות מסויימת (בעלילה לפחות) כדי לתת קצת קרדיט לצופה. דווקא דרך אותה נקודת זכות אפשר להדגים את נפילתה של העונה הרביעית. באחד מפרקיה, אנדי מציינת שבטח בסוף כולם ילמדו באותו הקולג' שבמקרה נמצא קרוב. בתיאוריה, ההערה הזו מגוללת בתוכה את דוסון קריק הישנה. לא לוקחת את עצמה ברצינות, מלאה מודעות עצמית, אך גם לא מזלזלת בצופה שמודע לטמטום שברעיון הזה ולכן נהנה מהעקיצה הזו וגם נרגע לדעת שסדרתו לא תצלול למעמקים כאלו. ובפועל? כולם מצאו את עצמם בבוסטון, ככה במקרה. הסדרה פשוט עברה לא לקחת את צופיה ברצינות. הכל נשאר בעונה הזו, המינימליזים העלילתי, המשלב הלשוני והמודעות העצמית, לכאורה דבר לא השתנה. אך ללא הדבק, ללא דרמה אמיתית, סיפורים שפשוטים רק לכאורה אך סבוכים במבט מעמיק, ומרגשים בכל מבט, אלו סתם כלים שלא משרתים שום מטרה, נזרקים לחלל האוויר מתוך תקווה שאם זה ישמע כמו דוסון קריק האמיתית, ויריח כמו דוסון קריק אז אולי בסופו של דבר משהו מאותה יצירת מופת גם יידבק, או שלפחות אולי כמה צופים ותיקים יחשבו כך...