לא שפוי זמנית
New member
../images/Emo32.gifגילוי לב קטנטן
במקום אחר כתבתי כי מעולם לא הייתי איש של שירים, שמעתי אותם אבל לא הקשבתי למילים. הייתי איש של מוסיקה, אפית, דראמטית, מרגשת, קלאסית. לאחרונה חל שינוי, זה התחיל קצת לפני האדום שהוענק לי בפורום אחר ומתעצם מרגע לרגע. כעת אני מקשיב לשירים - כמו ב"ריץ רץ" מגלה עולמות חדשים. ודאי תצחקו, התגליות שלי דהיום, מוכרות לרבים מכם כבר מזמן, כי שלא כמוני, הקשבתם למילים והתענגתם עליהם ואני רק כעת מתחיל את המסע. זה התחיל בשיר "אהבה בת 20" של ג'ק ברל בתרגום של נעמי שמר ז"ל, וכעת אני נפעם שוב, הפעם ממילותיה המדהימות של רחל שפירא בשיר ששרה שיר ביטון ב"כוכב נולד 3" אמש. "רגע נצחון" (הביצוע המקורי של רבקה זוהר) אה, אני צוחקת ובוכה, אני נושמת לרווחה, והקרירות המלוחה, רומזת לי: הישארי לא כאורחת. אה, הבט, הבט בי אל תירא, זה החיבור, זו הבחירה, זה המקום, זו הזירה, אולי תפגוש אותי היום כמנצחת. ובחלון, אני רואה דמותי, כשהוידוי נמלט מפי, מתי מתי היה זה, כוחי ניטל, קולי נבהל, וליל ארוך ביום נמהל. הבט, הבט, ואל תסב ראשך, אני עולה מחשיכה, כל ניד עפעף מזכיר לי, אני פוקחת את עיני שנית. אה, האם אני המרגיעה, את החשש והיראה, אני עצמי כולי פליאה, מאחורי שנים מרות בהן נצרבתי. אה, האם אני זו הברוכה, שפתי שלי לא נשכחה, אני השבה מבריחה, חושי ערים אל הפנים שכה אהבתי. ובחלון, אני רואה דמותי, כשהוידוי נמלט מפי, מתי מתי היה זה, כוחי ניטל, קולי נבהל, וליל ארוך ביום נמהל. הבט, הבט, ואל תסב ראשך, אני עולה מחשיכה, כל ניד עפעף מזכיר לי, אני פוקחת את עיני שנית.
במקום אחר כתבתי כי מעולם לא הייתי איש של שירים, שמעתי אותם אבל לא הקשבתי למילים. הייתי איש של מוסיקה, אפית, דראמטית, מרגשת, קלאסית. לאחרונה חל שינוי, זה התחיל קצת לפני האדום שהוענק לי בפורום אחר ומתעצם מרגע לרגע. כעת אני מקשיב לשירים - כמו ב"ריץ רץ" מגלה עולמות חדשים. ודאי תצחקו, התגליות שלי דהיום, מוכרות לרבים מכם כבר מזמן, כי שלא כמוני, הקשבתם למילים והתענגתם עליהם ואני רק כעת מתחיל את המסע. זה התחיל בשיר "אהבה בת 20" של ג'ק ברל בתרגום של נעמי שמר ז"ל, וכעת אני נפעם שוב, הפעם ממילותיה המדהימות של רחל שפירא בשיר ששרה שיר ביטון ב"כוכב נולד 3" אמש. "רגע נצחון" (הביצוע המקורי של רבקה זוהר) אה, אני צוחקת ובוכה, אני נושמת לרווחה, והקרירות המלוחה, רומזת לי: הישארי לא כאורחת. אה, הבט, הבט בי אל תירא, זה החיבור, זו הבחירה, זה המקום, זו הזירה, אולי תפגוש אותי היום כמנצחת. ובחלון, אני רואה דמותי, כשהוידוי נמלט מפי, מתי מתי היה זה, כוחי ניטל, קולי נבהל, וליל ארוך ביום נמהל. הבט, הבט, ואל תסב ראשך, אני עולה מחשיכה, כל ניד עפעף מזכיר לי, אני פוקחת את עיני שנית. אה, האם אני המרגיעה, את החשש והיראה, אני עצמי כולי פליאה, מאחורי שנים מרות בהן נצרבתי. אה, האם אני זו הברוכה, שפתי שלי לא נשכחה, אני השבה מבריחה, חושי ערים אל הפנים שכה אהבתי. ובחלון, אני רואה דמותי, כשהוידוי נמלט מפי, מתי מתי היה זה, כוחי ניטל, קולי נבהל, וליל ארוך ביום נמהל. הבט, הבט, ואל תסב ראשך, אני עולה מחשיכה, כל ניד עפעף מזכיר לי, אני פוקחת את עיני שנית.
