אני לא חושב שאני נאיבי, ההפך הוא הנכון
1) המדינה לא צריכה לדאוג לקצבאות זקנה למי שיש לו פנסיה כלשהי - נכון מאוד. אולם, בישראל אנשים רבים, שכתוצאה של מדיניות וחינוך לא נכונים, הגיעו לגיל מבוגר מבלי שיש להם חסכונות אלו. האם יש להזניחם ולהפקירם? לדידי, התשובה לכך היא לא באלף רבתי. לא מזמן חוקק החוק שמחייב מעסיקים להפריש כספים עבור עובדים לקרן פנסיה - כך לכל האנשים העובדים תהיה פנסיה שתתאים לכמה הם הרוויחו. כאשר האנשים האלה יגיעו לגיל הפרישה, לא תהיה שום סיבה לתת להם קיצבה - הם יחיו בעזרת הפנסיה. אבל עד אז, כדי שניתן את הקצבאות למי שצריך - ניתן לבצע חלוקת קצבאות זקנה לפי רמת ההכנסה - אם יש מישהו בן 80 שעובד (מכיר כמה כאלה...), או לחלופין מקבל פנסיה (או בעל חסכונות שיאפשרו לו קיום בכבוד) - אדם זה לא יקבל קצבת זקנה. אם יש מישהו בגיל זה שאין לו פנסיה - המדינה יכולה להשקיע את הכסף הדרוש בשביל לאפשר לו קיום בכבוד. עם הזמן, ציבור מחוסרי הפנסיה יקטן וייתכן שבעתיד ניתן יהיה לוותר על קצבאות אלו כליל. 2) קצבאות לתלמידי ישיבות לא צריכות להיות קיימות. אני לא חושב שאדם המסוגל לעבוד (אדם שאין לו מוגבלות רפואית כלשהי) צריך לקבל קצבה - שיצא לעבוד. אם הוא עצל מדי, הרעב יוציא אותו לעבוד. המצב המתקיים כיום, בו רבבות מובטלים מקבלים קצבה, אך באותה עת יש מחסור בעובדים בחקלאות ובבניין הוא בלתי הגיוני. מן הראוי שהמדינה תתנה את מתן קצבאות האבטלה בכך שאותם אנשים יעבדו בינתיים בעבודות אלו (קצבת האבטלה למעשה תהיה המשכורת). בעזרת הכסף שיחסך המדינה תוכל לממן את קצבאות הזקנה והנכות - הקצבאות שלפי דעתי הן המוצדקות ביותר נכון להיום. מדינת ישראל, לפי דעתי, סובלת מכך שאזרחיה הם ברובם חסרי השכלה פיננסית בסיסית - במערכת החינוך הממלכתית לא ילמדו אף תלמיד מה זה תזרים מזומנים. אם ישראל תתחיל להשקיע בחינוך פיננסי - אזרחיה יוכלו לדעת לנצל את הכסף שיש להם יותר טוב - אנשים יוכלו להמנע ביתר קלות מכניסה לחובות ויוכלו לחסוך כסף שישמש אותם בזקנתם. הרעיון של מתן קצבאות אינו רעיון רע מיסודו (כפי שחלק מאמינים), אופיו תלוי בשיטת הישום. כפי ששיטת הקצבאות מיושם כיום היא מכבידה על המשק, והתועלת החברתית שלה מוטלת בספק. אף על פי כן, אני חושב שאם יהיה פוליטקאי אמיץ דיו (עבודות ציבוריות הן לא רעיון פופלרי בקרב המובטלים), שיבצע רפורמה מקיפה באמת במערך הקצבאות, ניתן יהיה להפוך אותן לכלי מועיל שישפר את פני החברה, תוך פגיעה מועטה ככל האפשר במשלמי המיסים.
