כי עברו כבר חמישה ימים מאז שבעלי
טס, וצריכים לעבור רק עוד 4 וחצי ימים עד שאני טסה אליו לכל חג סוכות. קולולולולולו!!! כי השבוע הבנתי שלמרות כל הגעגועים, ההחלטה להשאר פה היא החלטה נכונה, בגלל שהימים בארץ עפים לי ואני עסוקה ולא בודדה ומשועממת כמו שהיה אילו הייתי נוסעת איתו. הרבה יותר בריא לשנינו שאני לא יושבת לו על העצבים. נראה אותי מדברת ככה אחרי סוכות - אז תתחיל תקופת המצור הקשה - חודש שלם לבדי. לכן, כל ההריוניות שלי, יש את ההורמונים שלכן, אבל לי יש את הורמון החרמנות וזה כידוע לכן, לא פחות מסוכן....