אירוח בפורום-טיפול וסיוע לנפגעי טראומה

Shampile

New member
../images/Emo41.gifאירוח בפורום-טיפול וסיוע לנפגעי טראומה../images/Emo41.gif

קו הסיוע של נט"ל הוא הקו הטיפולי היחידי מסוגו בארץ, העומד באופן בלעדי לרשות נפגעי טראומה על רקע לאומי. הקו מציע עזרה נפשית טלפונית, לטווח הקצר ולטווח הארוך - בהתאם לצורך. מטרתו לספק סיוע אישי ורגיש לכל אותם ישראלים שחוו אירועים קשים כתוצאה מטרור או מלחמה. 1-800-3630363 בחיוג חינם סיגל חיימוב, מנהלת קו הסיוע בנט"ל תתארח מחר בפורום, בין השעות 8.00-12.00 ותשיב לשאלות בכל הקשור לתמיכה וסיוע נפשי- גם התמודדות אישית של ההורים וגם בהתיחסותם לילדיהם. אתם מוזמנים לשרשר בהודעה זו שאלות בנושא. ערב שקט ורגוע
 

Shampile

New member
מה לספר לילדה בת 5.5../images/Emo35.gif

אנחנו בהתלבטות מתמדת מול כמה מידע לחשוף לילדה שלנו. מצד אחד - היא במסגרת גן ושומעת ילדים מדברים. ומצד שני, אני מנסה לאחז בכל דרך אפשרית בשמירת התמימות. כרגע אנחנו מעבירים לה את מינימום המידע - הנחיות על הימצאות במרחב מוגן ומה לעשות בכל מצב בעת שמיעת "צבע אדום". ללא הסברים נוספים על קאסמים, הרס, נפגעים - בקיצור נמרץ, תמונה חלקית בלבד.
 
תשובה בענייני מידע לילדים

שאלתך מעסיקה הורים רבים, ואכן עלינו למצוא את שביל הזהב בין העברת מידע לילדים מחד אך לא להעמיס עליהם או להפחיד אותם מאידך. חשוב לזכור שילדים זקוקים למידע על המתרחש סביבם בכדי לבנות תמונה ברורה יותר ובכך להגביר את תחושת השליטה העצמית. מטרת המידע המועבר לילדים צריכה להיות לעזור לילדים להגדיר, להבין ולהתמודד עם המצב המלחיץ. האינפורמציה שאת מעבירה נשמעת הולמת ומתאימה לגילה של ביתך. חשוב לזכור שלילדים בגילאי 3-6 יש לספק מידע מינימלי, פשוט וקונקרטי. מלבד זאת חשוב להעביר להם מסר מרגיע: " אמא ואבא ישמרו עליכם".
 

lital_helmer

New member
ילד בן 2.5

איך הכי טוב להסביר לו שבשעת האזעקה הוא צריך לעזוב את הכל ולרוץ למרחב מוגן? ובכלל האם כדאי לנסות להסביר את המצב? הוא ילד פיקח ויש לי הרגשה שמבין הרבה מאוד ממה שאנו משוחחים על הנושא בבית.
 
תשובה ילד בן 2.5

בד"כ אנחנו מתחילים עם הסברים לילדים מגיל 3 ומעלה, ומתאימים את ההסבר לגיל הילד. אם נראה לך כי הבן שלך זקוק להסבר ומסוגל להעזר בו בסיטואציה הזו - אז ספק לו מידע מינימלי וקונקרטי. ילדים חווים את המצב הרבה פעמים בהתאמה לאופן בו מגיבים הוריהם - הורים לחוצים מלחיצים את ילדיהם. לכן, חשוב שהורים יעבירו מסרים מרגיעים לילדיהם, וישתדלו להמנע מלחשוף אותם לשיחות מבוגרים בנושא. יש לזכור כי ילדים צעירים מוגבלים ביכולתם הקוגנטיבית ולכן מתקשים להבין ולפרש מצבי משבר ומגיעים לעיתים למסקנות קטסטרופליות כתוצאה מהבנה לקויה של שיחות מבוגרים.
 

Big Sister

New member
איך מרגיעים ילדים בוכים והיסטריים

כשאתה בעצמך במצב של חרדה. אשמח לקבל טיפים להרגעת ילדים בממ"ד. יצא לי כבר כמה פעמים להיות בסיטואציה בו ילדים בכו והיה קשה להרגיע אותם. תודה מראש על הנכונות לעזור
 
הרגעה של ילדים

המצב הבטחוני מלחיץ את כולנו, וקשה מאד להרגיע את ילדיך כשאתה בעצמך במצב של חרדה. למרות זאת, כשאנחנו בתפקיד (ואין חשוב מתפקיד ההורה), הרי שהדבר מסייע לנו לגייס כוחות רבים מתוך דאגה לחלשים מאיתנו. הרגעת ילדים בממ"ד - הכניסה לממ"ד נעשית בד"כ כשיש אזעקה וזוהי סיטואציה מלחיצה. ילדים עלולים לקשר את הממ"ד עצמו כמקום מלחיץ בגלל תחושת הלחץ והבהלה הסובבים את הכניסה אליו. לכן, חשוב לתרגל עם הילדים כניסה לממ"ד גם בשעות ובימים בהם אין אזעקה, בכדי לנטרל את הפחד מהכניסה לממ"ד. פטנטים שכדאי להעזר בהם: בכדי לסייע בהרגעה חשוב לעבוד עם ילדים על נשימות. דרך כייפית ומהנה היא לשיר או לנפח בלונים - שניהם עובדים על נשימות עמוקות המסייעות בהפחתת לחץ, ונחווים ע"י הילדים כמשחק מהנה המסייע גם הוא בהרגעה. בהצלחה.
 

מאיו

New member
אני בלחץ

אני מנסה לא להעביר את התחושות שלי לילדים ובכל זאת, אני פחות סבלנית, יותר קשובה למה שקורה סביבי. כדי להכין את הילדים, תרגלנו איתם מס' פעמים הגעה לממ"ד מחלקים שונים של הבית. אני מרגישה צורך להזכיר להם מידי פעם. למשל- כשהבן נכנס להתקלח, אני מזכירה לו שבמקרה הצורך ניפגש במסדרון. אם הוא יוצא להאכיל את הכלב אני מזכירה להיכנס בזריזות הביתה אם יהיה צורך. האם התזכורות האלה (שמרגיעות אותי) מלחיצות את הילדים וכדאי להימנע מהם?
 
הורים לחוצים

אנחנו רק בני אדם, ובמצבי סכנה אנחנו חווים חרדה - זהו מנגנון השרדותי אשר נועד לסייע לנו לצאת בחיים מסיטואציות מסוכנות. לכן, אך טבעי שאת בלחץ וברור שילדייך יחוו בצורה עקיפה את הלחץ שלך. למרות זאת, חשוב להיות מודעים לכך ולנסות ככל האפשר לא להלחיץ את הילדים ולא לגרום להם לדאוג גם לאמא בנוסף לדאגה מהמצב הבטחוני. התזכורות שלך לילדייך הן הדרך שלך לנסות לחוש שליטה במצב בו את חסרת אונים. אם מדובר בתזכורות בודדות הן יכולות לסייע לילדים לזכור את מה שעליהם לעשות. אם התזכורות הן תכופות מאד, הרי שהן עלולות להלחיץ את הילדים וגם לגרום להם להפסיק להקשיב להנחיות שתתפסנה על ידם כנידנוד. על אף הקושי, נסי למצוא את האיזון, ובעיקר עבדי עם עצמך על הרגעה והרפיה כך שתוכלי להיות שם בשביל ילדייך.
 

kudZu

New member
כאשר הילד מרחם על האיוב...

בני בן 9. לצערי הוא ראה אצל חבר חדשות אתמול ורואה מה עובר על אחינו בעזה. מאז הוא נכנס לבכי וכאב לב. הוא מרחם עליהם מאוד. איך אני מסבירה לו את הדברים? איך אני מנחמת אותו?
 
טרם הופיעה תשובה מוסמכת יותר,

אנסה לעזור כמיטב יכולתי... נסי להסביר לו שכולנו, כולל טייסינו, מפקדיהם, עם ישראל, אתכם ואותו, כואבים את הקורבנות גם בצד השני, אלא שלצערנו הרב, חרף כל מאמצינו שלא לפגוע באוכלוסיה האזרחית, פגיעה זאת מתרחשת כי לא ניתן למנוע אותה כיוון שאנו חייבים להגן על אזרחינו התמימים באותה מידה, ואין פצצה שתבדיל בין ילד למחבל בהימצא הילד ליד המחבל. נסי להסביר לו שהפצצות אלו אינן אשמתו אלא אשמת החמאס שכפה על מדינתינו מלחמה בה לא חפצנו, ושכל עוד מפגיזים אתכם, המדינה תיאלץ להמשיך להחזיר מלחמה על מנת להבטיח לאזרחיה חיים ללא איום קטלני של פגיעות ישירות של הקסאמים, ותבטיחי לו שברגע שיפסיק הצד השני להפגיז אנו נפסיק להפציץ.הראי הזדהות עם צערו ותני לו להבין שקורבנות אלה אין לו או לכם אחריות עליהם, שצר לכולנו עד מאוד, שזה נפלא שאכפת לו למרות שישנה סכנה גם לחייו אבל שזה המצב, ומצב בו לא אנו בחרנו, שאנחנו רוצים להפסיק אך אין לנו אפשרות כי ההפגזות ממשיכות. לדעתי, ואולי אני טועה ותקנו אותי אם כן, במצב כזה שהילד רואה את הדברים, מבין את הדברים ובוכה על הדברים אין ברירה אלא לדבר איתו כאילו היה מבוגר ולהגיד לו את האמת - כי ילד זה כבר כואב כמו מבוגר את כאבם של אחרים ולכן בלי שום ספק מבין כמו מבוגר, ואסור שיפתח רגשות אשם במקרה הזה בו אין עליו אשמה על המתרחש כי רגשות אשם זה עסק הרסני. אוהבת את כולכם ומעריצה את הילד, בגיל כה צעיר אכפתיות כל כך בוגרת! צריך לדעתי לתת לו כלים של בוגר להתמודד עם הסוגייה הזאת.
 

Shampile

New member
תודה בשמי ובשם כל המשתתפים ../images/Emo24.gif

התת לנו עצות מועילות ועוזרות. לימים של שקט
 

ברוריהה

New member
מצטרפת לתודה

למרות שלא הצלחתי לנסח שאלה (ובאמת ניסיתי) עדיין העצות עוזרות גם אם לא בדיוק ספציפית לבעיה שלי.
 
למעלה