אנחנו מדברות על דברים שונים.
יש כאן שני עניינים - עניין אחד הוא עד כמה אפשר לתת לו להחליט מתי הוא נכנס לכסא (וכאן באמת אפשר להעלות רעיונות מכל מיני כיוונים - גם מהכיוון של לצאת מהבית קודם ולאפשר לו לשחק, גם מהכיוון של להפוך את הכסא למקום יותר אטרקטיבי כדי שהוא ירצה לשבת בו, וכד'), והעניין האחר עוסק בשלב שבו מבחינתך השלב הקודם הסתיים (כבר מיצית את אפשרויות ההשהיה, ועכשיו צריך לנסוע) - וכאן אני אומרת להוציא את הכח מארגז הכלים שלך. את לא צריכה למצוא מה לומר לו - "שב בכסא, בבקשה" אלה בדיוק המילים. את אומרת שזה לא מספיק. אבל זה לא מספיק בגלל שאצלך, בתוכך, יש משהו שלא סגור. כי אם בדרך כלל מספיק שאת אומרת לו לעשות משהו כדי שהוא יעשה זאת, ודוקא בנושא כסא הבטיחות יש בעיה, הרי שאת משדרת משהו אחר בעניין הכסא. אגב, בדיוק השבוע דיברתי על הנושא הזה עם אבא שלי בהקשר של האחיינית שלי - הם לוקחים אותה מהגן אליהם פעם או פעמיים בשבוע, והוא מתלונן שלמרות שהיא משתפת פעולה באופן כללי בצורה נהדרת, יש תמיד בעיה של התיישבות בכסא, ואני אמרתי לו, שלדעתי לא סתם זו נקודה בעייתית - הרי אם הוא אומר לה "בואי נלך הביתה מגן השעשועים" והיא באה, אבל כשהוא אומר לה "שבי בבקשה בכסא שלך" היא מתנגדת, ברור שאחרי שהוא שלל בעיות עם הכסא, יש כאן משהו אחר, לא? אני לא יודעת לתת מתכון איך לגרום לזה לעבוד, אבל את צריכה להיות מאד שלמה עם עצמך בעניין הזה, מאד רגועה ואגבית ובטוחה שזה מה שצריך לעשות, ולא מרגישה שום צורך לפצות אותו או לרצות אותו או חשש שמא תהיה בעיה כלשהי - הבקשה הזו צריכה לבוא אצלך מאותו מקום שממנו את מבקשת ממנו דברים טריוויאליים לחלוטין, כמו, למשל, להביא לך את הכדור האדום.
יש כאן שני עניינים - עניין אחד הוא עד כמה אפשר לתת לו להחליט מתי הוא נכנס לכסא (וכאן באמת אפשר להעלות רעיונות מכל מיני כיוונים - גם מהכיוון של לצאת מהבית קודם ולאפשר לו לשחק, גם מהכיוון של להפוך את הכסא למקום יותר אטרקטיבי כדי שהוא ירצה לשבת בו, וכד'), והעניין האחר עוסק בשלב שבו מבחינתך השלב הקודם הסתיים (כבר מיצית את אפשרויות ההשהיה, ועכשיו צריך לנסוע) - וכאן אני אומרת להוציא את הכח מארגז הכלים שלך. את לא צריכה למצוא מה לומר לו - "שב בכסא, בבקשה" אלה בדיוק המילים. את אומרת שזה לא מספיק. אבל זה לא מספיק בגלל שאצלך, בתוכך, יש משהו שלא סגור. כי אם בדרך כלל מספיק שאת אומרת לו לעשות משהו כדי שהוא יעשה זאת, ודוקא בנושא כסא הבטיחות יש בעיה, הרי שאת משדרת משהו אחר בעניין הכסא. אגב, בדיוק השבוע דיברתי על הנושא הזה עם אבא שלי בהקשר של האחיינית שלי - הם לוקחים אותה מהגן אליהם פעם או פעמיים בשבוע, והוא מתלונן שלמרות שהיא משתפת פעולה באופן כללי בצורה נהדרת, יש תמיד בעיה של התיישבות בכסא, ואני אמרתי לו, שלדעתי לא סתם זו נקודה בעייתית - הרי אם הוא אומר לה "בואי נלך הביתה מגן השעשועים" והיא באה, אבל כשהוא אומר לה "שבי בבקשה בכסא שלך" היא מתנגדת, ברור שאחרי שהוא שלל בעיות עם הכסא, יש כאן משהו אחר, לא? אני לא יודעת לתת מתכון איך לגרום לזה לעבוד, אבל את צריכה להיות מאד שלמה עם עצמך בעניין הזה, מאד רגועה ואגבית ובטוחה שזה מה שצריך לעשות, ולא מרגישה שום צורך לפצות אותו או לרצות אותו או חשש שמא תהיה בעיה כלשהי - הבקשה הזו צריכה לבוא אצלך מאותו מקום שממנו את מבקשת ממנו דברים טריוויאליים לחלוטין, כמו, למשל, להביא לך את הכדור האדום.