../images/Emo41.gifסיקור אישי שלי על רבות הדרכים../images/Emo41.gif
רבות הדרכים – סיקור אישי אהבה- להיט, אין יותר מידי מה להגיד על השיר. דניאל ללא ספק עלה פה על להיט עם לחן מצמרר+ טקסט שמדבר כמעט לכולם. רגיש, יוחד ובעיני נותן המון תקווה, כי למרות ש'היא תשרוף את כל מה שהיית' , עדיין אתה רוצה תמיד להמשיך לאהוב, ולהיות נאהב. רק בעיה אחת קטנה, או יותר נכון להגיד, הערה – חבל שדניאל פתח את האלבום עם השיר הנ"ל, כי בעיני השיר הוא ה"היי לייט" של האלבום, ולכן דניאל היה צריך להתעקש על הסדר ולשים את "אהבה" לקראת הסוף-אמצע, כי ברגע שאתה פותח בשיא, אין למאזין למה לצפות יותר. ספרי לי- בשבילי השיר הוא דיי תגלית, או ניסיון לנתח את האופי של דניאל. אבל לא דניאל סלומון הקלידן של אביב. דניאל סלומון הזמר. לפי דעתי דניאל מציג פה צד דיי תמים שלו. של אופי תמים. נאיבי. אופי של ילד. הוא כאילו מבקש ממנה שתספר לו הכל. המשפט "הולך יחף על חופייך", נותן הרגשה של תמימות. מתייחסת ללחן – שונה, יותר עוצמתי מכמה שירים אחרים באלבום הנ"ל, או אפילו באלבום הקודם. כניראה שמתחברים על דניאל סלומון, עולה ישר הקלידן של אביב, ואוטומטית מצפים לסולו מרגש על הפסנתר. אז ספרי לי ללא ספק, תגלית האלבום. [מציינת גם שזה השיר הכי ארוך בדיסק 05:21 דק'.] אין לך הגנה- שיר דיי סתמי בעיני. הטקסט נורא מזכיר שיר של אביב. משהו ששומר כעס אולי[?] כלפי האמא, שומעים בכמה שורות ניצוצות של מלנכוליה עדינה. שיר דיי סביר+לחן טוב. העיבוד לשיר פחות טוב בעיני. עשן בעיני- עד שהגעתי לשיר הזה עבר המון זמן. אני חייבת לציין שהשירים של דניאל נורא ארוכים, כלומר, עד שעוברים שיר לוקח המון זמן וקשה להישאר מרוכזים, וזה קצת מתחיל לשעמם את האוזן. "עשן בעיני" זה שיר מאוד מוזר, בייחוד הלחן, כבר בדקה הראשונה וה17 שניות[01:17] של השיר, יש איזשהי 'התפרצות' על הפסתנר, ולדעתי זה מוזר, אך מוסיף המון לשיר. הופך את הלחן למשהו שונה מהשירים האחרים והופך את השיר ליותר אקסקלוסיבי. רבות הדרכים- לחן טוב. מזכיר לי שיר של All Saints . לחן קליל. לא איזה מלודיה מסובכת. טקסט טוב. אופטימי בעיני, למרות הכאב שכביכול מתבטא בזה שאהבה שלהם מרחוק. בעיני השיר הנ"ל היה צריך לסיים את האלבום ואז היתה מן אירוניה שמשולת עם סיום טוב + ציפיה להמשך. "ובכל סיום יש התחלה של משהו חדש". חובה לציין לטובה את דנה עדיני ששרה טוב מאוד עם דניאל, ועושה את העבודה. מרגישים את החיבור בניהם. מציינת גם את העובדה שדניאל בחר זמרת אנונימית, ונתן לה בה. ומכל זה יצא שיר מקסים. מיתר קרוע- אני אישית לא מתחברת לטקסט, הלחן כבר מתחיל לשעמם שוב. השיר עצמו לחוד כשהוא עצמו, טוב לגמרי, אבל אחרי כמו שציינתי ממקודם, יותר מידי שירים עם לחן + טקסט דומים, וזה באיזהו שלב מתחיל לשעמם. חייבים גיוון. אין כמו האהבה שלך- השיר כבר נפתח טוב. שומעים קצת כלי נגינה אחרים משתתפים יותר. הגיטרה יותר דומיננטית. לחן נהדר. והביט[קצב] יחסית יציב. הטקסט נחמד מינוס, אבל ברגע שהכיוון של הלחן משתנה, המילים יכולות להיות רק "בסדר", והשיר כולל לחן, יכול לצאת נהדר-כמו במקרה הזה. ושוב, דגש על הלחן. פעם- השיר הזה נתן לי את מה שרציתי להגיד, אבל לא היה לי בסיס מוצק עד עכשיו. השם שם הדיסק היה צריך להיקרא "אהבה". דניאל עוסק המון באהבה, רוב הטקסטים על אהבה. ובכמו בכל דבר שיותר מידי, זה מתחיל לשעמם. אבל הלחן הפתיע אותי לטובה. ולמרות הכל אני חושבת שדניאל יכול להתחיל לכתוב על נושאים קצת אחרים. אחרת- אחרי שני שירים לפני זה, של לחן "רועש" הגיע תורו שוב, של הלחן השקט. תזמון טוב. שוב הלחן טוב. נורא דומה ללחנים אחרים הקודמים בשירים הרגועים. בעיני זה טקסט הכי טוב בדיסק. ממש התמלאו לי העיניים בדמעות. דניאל הצליח להעביר הרגשה של אמיתיות שממש מרגישים. מציינת שהלחן מוסיף להיות טוב אחרי שהפזמון, שדניאל משתף יותר כלי נגינה בשיר. מוסיף המון. מוסיף הרבה עוצמה. מה את נושאת- ההתחלה מזכירה לי את " אין מלאכים בגן עדן ". אולי זה אני, אולי זה האקוסטית. בעקרון אני מבינה את דניאל שהוא בחר לשים את השיר הזה לסיום הדיסק. שיר מרגיע. כמו אאוטרו outro. סיכום כללי : אם היו לוקחים כל שיר אחד אחד לחוד, השירים היו נהדרים ומעניינים. אבל בגלל שהרצף שלהם קרוב לשני, ובגלל שרובם מדברים על אותו נושא, וברובם הלחן דומה, אפשר לומר בעדינות רבה שזה קצת משעמם. בעקרון יש בדיסק המון שילובים של, טקסטים פחות טובים, עם לחן מעולה, וההפך – טקסטים מעולים עם לחן פחות טוב. לפי דעתי זה שילוב מעניין מאוד ונותן למאזין "בדיקה שניה" של השירים ולא פוסל אותם. חיסרון אחד – השירים יותר מידי ארוכים לטעמי. האלבום כמו שציינתי מלא אהבה, אולי שוב, יותר מידי. דניאל עוד בודק את הגבולות וזה עדיין בסדר לאלבום שני. בשורה התחתונה – אני ממליצה על האלבום, יש בו נגיעות של מלנכוליה. של תמימות. של עצב. רגש. לב שנשפך בפני כולם. והכי חשוב.. א-ה-ב-ה.
רבות הדרכים – סיקור אישי אהבה- להיט, אין יותר מידי מה להגיד על השיר. דניאל ללא ספק עלה פה על להיט עם לחן מצמרר+ טקסט שמדבר כמעט לכולם. רגיש, יוחד ובעיני נותן המון תקווה, כי למרות ש'היא תשרוף את כל מה שהיית' , עדיין אתה רוצה תמיד להמשיך לאהוב, ולהיות נאהב. רק בעיה אחת קטנה, או יותר נכון להגיד, הערה – חבל שדניאל פתח את האלבום עם השיר הנ"ל, כי בעיני השיר הוא ה"היי לייט" של האלבום, ולכן דניאל היה צריך להתעקש על הסדר ולשים את "אהבה" לקראת הסוף-אמצע, כי ברגע שאתה פותח בשיא, אין למאזין למה לצפות יותר. ספרי לי- בשבילי השיר הוא דיי תגלית, או ניסיון לנתח את האופי של דניאל. אבל לא דניאל סלומון הקלידן של אביב. דניאל סלומון הזמר. לפי דעתי דניאל מציג פה צד דיי תמים שלו. של אופי תמים. נאיבי. אופי של ילד. הוא כאילו מבקש ממנה שתספר לו הכל. המשפט "הולך יחף על חופייך", נותן הרגשה של תמימות. מתייחסת ללחן – שונה, יותר עוצמתי מכמה שירים אחרים באלבום הנ"ל, או אפילו באלבום הקודם. כניראה שמתחברים על דניאל סלומון, עולה ישר הקלידן של אביב, ואוטומטית מצפים לסולו מרגש על הפסנתר. אז ספרי לי ללא ספק, תגלית האלבום. [מציינת גם שזה השיר הכי ארוך בדיסק 05:21 דק'.] אין לך הגנה- שיר דיי סתמי בעיני. הטקסט נורא מזכיר שיר של אביב. משהו ששומר כעס אולי[?] כלפי האמא, שומעים בכמה שורות ניצוצות של מלנכוליה עדינה. שיר דיי סביר+לחן טוב. העיבוד לשיר פחות טוב בעיני. עשן בעיני- עד שהגעתי לשיר הזה עבר המון זמן. אני חייבת לציין שהשירים של דניאל נורא ארוכים, כלומר, עד שעוברים שיר לוקח המון זמן וקשה להישאר מרוכזים, וזה קצת מתחיל לשעמם את האוזן. "עשן בעיני" זה שיר מאוד מוזר, בייחוד הלחן, כבר בדקה הראשונה וה17 שניות[01:17] של השיר, יש איזשהי 'התפרצות' על הפסתנר, ולדעתי זה מוזר, אך מוסיף המון לשיר. הופך את הלחן למשהו שונה מהשירים האחרים והופך את השיר ליותר אקסקלוסיבי. רבות הדרכים- לחן טוב. מזכיר לי שיר של All Saints . לחן קליל. לא איזה מלודיה מסובכת. טקסט טוב. אופטימי בעיני, למרות הכאב שכביכול מתבטא בזה שאהבה שלהם מרחוק. בעיני השיר הנ"ל היה צריך לסיים את האלבום ואז היתה מן אירוניה שמשולת עם סיום טוב + ציפיה להמשך. "ובכל סיום יש התחלה של משהו חדש". חובה לציין לטובה את דנה עדיני ששרה טוב מאוד עם דניאל, ועושה את העבודה. מרגישים את החיבור בניהם. מציינת גם את העובדה שדניאל בחר זמרת אנונימית, ונתן לה בה. ומכל זה יצא שיר מקסים. מיתר קרוע- אני אישית לא מתחברת לטקסט, הלחן כבר מתחיל לשעמם שוב. השיר עצמו לחוד כשהוא עצמו, טוב לגמרי, אבל אחרי כמו שציינתי ממקודם, יותר מידי שירים עם לחן + טקסט דומים, וזה באיזהו שלב מתחיל לשעמם. חייבים גיוון. אין כמו האהבה שלך- השיר כבר נפתח טוב. שומעים קצת כלי נגינה אחרים משתתפים יותר. הגיטרה יותר דומיננטית. לחן נהדר. והביט[קצב] יחסית יציב. הטקסט נחמד מינוס, אבל ברגע שהכיוון של הלחן משתנה, המילים יכולות להיות רק "בסדר", והשיר כולל לחן, יכול לצאת נהדר-כמו במקרה הזה. ושוב, דגש על הלחן. פעם- השיר הזה נתן לי את מה שרציתי להגיד, אבל לא היה לי בסיס מוצק עד עכשיו. השם שם הדיסק היה צריך להיקרא "אהבה". דניאל עוסק המון באהבה, רוב הטקסטים על אהבה. ובכמו בכל דבר שיותר מידי, זה מתחיל לשעמם. אבל הלחן הפתיע אותי לטובה. ולמרות הכל אני חושבת שדניאל יכול להתחיל לכתוב על נושאים קצת אחרים. אחרת- אחרי שני שירים לפני זה, של לחן "רועש" הגיע תורו שוב, של הלחן השקט. תזמון טוב. שוב הלחן טוב. נורא דומה ללחנים אחרים הקודמים בשירים הרגועים. בעיני זה טקסט הכי טוב בדיסק. ממש התמלאו לי העיניים בדמעות. דניאל הצליח להעביר הרגשה של אמיתיות שממש מרגישים. מציינת שהלחן מוסיף להיות טוב אחרי שהפזמון, שדניאל משתף יותר כלי נגינה בשיר. מוסיף המון. מוסיף הרבה עוצמה. מה את נושאת- ההתחלה מזכירה לי את " אין מלאכים בגן עדן ". אולי זה אני, אולי זה האקוסטית. בעקרון אני מבינה את דניאל שהוא בחר לשים את השיר הזה לסיום הדיסק. שיר מרגיע. כמו אאוטרו outro. סיכום כללי : אם היו לוקחים כל שיר אחד אחד לחוד, השירים היו נהדרים ומעניינים. אבל בגלל שהרצף שלהם קרוב לשני, ובגלל שרובם מדברים על אותו נושא, וברובם הלחן דומה, אפשר לומר בעדינות רבה שזה קצת משעמם. בעקרון יש בדיסק המון שילובים של, טקסטים פחות טובים, עם לחן מעולה, וההפך – טקסטים מעולים עם לחן פחות טוב. לפי דעתי זה שילוב מעניין מאוד ונותן למאזין "בדיקה שניה" של השירים ולא פוסל אותם. חיסרון אחד – השירים יותר מידי ארוכים לטעמי. האלבום כמו שציינתי מלא אהבה, אולי שוב, יותר מידי. דניאל עוד בודק את הגבולות וזה עדיין בסדר לאלבום שני. בשורה התחתונה – אני ממליצה על האלבום, יש בו נגיעות של מלנכוליה. של תמימות. של עצב. רגש. לב שנשפך בפני כולם. והכי חשוב.. א-ה-ב-ה.