פרק נפלא, נהדר, משובח ואה...
נהדר. ומעולה, כבר אמרתי? אחד הדברים המיוחדים לפרק היא העובדה שכתב אותו אחד הבמאים הקבועים של הסדרה, Richard J. Lewis, ולא אחד הכותבים הרגילים. RJL היה גם זה שביים את הפרק. אחת הסצינות שנחתכו מהתסריט, בקטע בו גריסום מוצא עצמו מחוץ לתחנת האחיות בזמן שאדם מאיים לשסף את גרונה של שרה, הראתה את גריסום מאבד שליטה, וזורק כסא על קיר הזכוכית כדי לשבור אותו ולהכנס פנימה. בסופו של דבר החליטו התסריטאים להראות אותו חסר אונים לחלוטין מבחוץ, תמונה חזקה הרבה יותר, לטעמי, ומתאימה גם יותר, מכיוון שזריקת כסא על החלון כשחולה פסיכוטי לחלוטין בלתי צפוי חמוש במכשיר חד ומאיים לחתוך את גרונה של שרה הוא מעשה מטורף וחסר אחריות. זהו אחד הפרקים הטובים ביותר של העונה (ובכלל), המשך של ה-arch story של שרה, שכלל מספר פרקים בעונה 5 (ונקווה שיחזרו אליו בהקדם האפשרי), ומתאפיין כתמיד במשחק משובח של פיטרסן, ובעיקר של ג'ורג'ה פוקס. ** פינה הטריביה - שימו לב בסצינה בה שרה מתשאלת את אדם, כשגריסום נמצא גם הוא בחדר, המצלמה מתמקדת בציפורן האצבע שלה, שצבועה בזהב... זוהי בדיחה פרטית של הצוות, כהוקרה לאחת הכותבות היותר מוכשרות של הסדרה, Sara Goldfinger, ולכן לשרה יש אצבע זהובה, כלומר - Gold Finger... (כן, אין להם מה לעשות שם על הסט...)