../images/Emo41.gif
כבר שנים שלא השתמשתי בכוכב כנושא. היום הייתה האזכרה. כלומר אתמול האזכרה, היום עלינו לבית העלמין. השנה ה14 למותו ומשום מה היא קשה לי כמו הראשונה. דודות שלי דיברו על זה שהיום בדיוק זה יוצא אפילו באותו יום שהוא נהרג. גם אז הוא נהרג בערב פסח, וגם אז פסח היה במוצ"ש. ובנוסף שני האחים שלי, עם נשותיהן, שבשנים האחרונות היוו לי את עיקר התמיכה בהליכה לתוך בית העלמין במסע אל קברו, לא היו. שני הזוגות נשויים טריים ואצלנו נהוג שזוג שלא נשוי שנה לא נכנס לבית העלמין. אז היינו רק אני ואחי הקטן. כלומר, מהאחים. והכל ביחד התערבב והיה כל כך קשה. קשה שהייתי צריכה לעשות סלט ולחתוך בצל כדי שאוכל לבכות בלי לצער אף אחד. אסור לבכות. מישהו בוכה וכולם נשברים. ואז אמא שלי תישבר, ומי יודע אם יהיה אפשר להחזיר הכל חזרה. הקירבה הזו לפסח מבורכת ושנואה כאחת. החג הזה מקולל כל כך בעניי, תנו להתאבל, לנשום קצת מוות. ומבורך כי הוא מאפשר להמשיך לחיות, כי אם נתקע באבל - מי ייצא משם? 14 שנה זה ים זמן. אפשר לחשוב שהזמן מרפא פצעים. אז זהו, שלא.
כבר שנים שלא השתמשתי בכוכב כנושא. היום הייתה האזכרה. כלומר אתמול האזכרה, היום עלינו לבית העלמין. השנה ה14 למותו ומשום מה היא קשה לי כמו הראשונה. דודות שלי דיברו על זה שהיום בדיוק זה יוצא אפילו באותו יום שהוא נהרג. גם אז הוא נהרג בערב פסח, וגם אז פסח היה במוצ"ש. ובנוסף שני האחים שלי, עם נשותיהן, שבשנים האחרונות היוו לי את עיקר התמיכה בהליכה לתוך בית העלמין במסע אל קברו, לא היו. שני הזוגות נשויים טריים ואצלנו נהוג שזוג שלא נשוי שנה לא נכנס לבית העלמין. אז היינו רק אני ואחי הקטן. כלומר, מהאחים. והכל ביחד התערבב והיה כל כך קשה. קשה שהייתי צריכה לעשות סלט ולחתוך בצל כדי שאוכל לבכות בלי לצער אף אחד. אסור לבכות. מישהו בוכה וכולם נשברים. ואז אמא שלי תישבר, ומי יודע אם יהיה אפשר להחזיר הכל חזרה. הקירבה הזו לפסח מבורכת ושנואה כאחת. החג הזה מקולל כל כך בעניי, תנו להתאבל, לנשום קצת מוות. ומבורך כי הוא מאפשר להמשיך לחיות, כי אם נתקע באבל - מי ייצא משם? 14 שנה זה ים זמן. אפשר לחשוב שהזמן מרפא פצעים. אז זהו, שלא.