בוקר טוב

אחר צהריים (עוד מעט ערב) טובים

הייתי עם אלמוג בביקורת במרפאת שיניים בשניידר אחרי שבחודש שעבר עברה טיפולי שיניים בהרדמה מלאה. נסענו שעתיים בערך לכל כיוון רק כדי שהרופא יבדוק אותה 3 דקות. הפעם גם לא חיכינו יותר מ-3 דקות, אחרי שבבדיקה הראשונית לפני חודש וחצי, חיכינו שעה. בכל אופן, בסביבות 14:00 חזרנו הביתה, אלמוג ואני ומצאנו את דלת הכניסה לדירה פתוחה לרווחה
בבוקר יצאתי עם אלמוג ודקל בעשרים לשמונה. שמתי את דקל בגן וחיכינו לאוטובוס שיגיע. שחף ועדן היו אמורות לסיים להתארגן וללכת לבית הספר. אני הזכרתי להן לנעול את הדלת. כששחף חזרה הביתה היא טענה שעדן אמרה שהיא נועלת. כששאלתי את עדן מי יצאה אחרונה מהבית, מי סגרה את הדלת היא אמרה שהיא לא זוכרת. בינתיים לקחתי להן את המפתחות והודעתי להן שאם הן מגיעות הביתה ואין אף אחד שיחכו ליד הדלת או בלובי של הבנין. זאת כבר פעם שניה שזה קורה שאני משאירה אותן לבד בבית וכשהן יוצאות הן לא רק ששוכחות לנעול את הדלת אלא גם משאירות אותה פתוחה. פעם שעבר לפחות הדלת היתה פתוחה רק כדי רווח קטן. אני הייתי פשוט בהלם לראות את הדירה שלי פתוחה ככה לרווחה. השכנה מהדלת ממול שיש לה 3 ילדים בבית ספר עם הילדות שלי אמרה לי שהדלת היתה פתוחה ככה מהבוקר והיא פחדה אפילו להתקרב לראות אם הכל בסדר. מה עושים איתן? זה חוסר אחריות? חוסר תשומת לב? לא יודעת. אני פשוט המומה מהפשטות שהן פשוט הלכו בלי לסגור את הדלת. הן ידעו שחוץ מהן אין יותר אף אחד בבית אז למה השאירו את הדלת פתוחה?
 
בינתיים לקחתי להם את המפתחות

מה אני צריכה שהם יאבדו לי עוד מפתחות או ישאירו לי ככה דלת פתוחה. ככה אני יודעת שאין להם מפתח ואני אחראית לדלת.
 

mirisss

New member
אויי אמא ברבוע,../images/Emo178.gif מה שאני

הייתי עושה זה רושמת פתק גדול ושמה על המקרר עם מגנט לא לשכוח כשיוצאים מהבית לנעול ולפניי כן כמובן לסדר את החדר עם יש זמן, ולרשום את זה ממש בגדול מכיוון שאני בטוחה ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה, לילדים יש נטייה לשכוח מהר, ולהפיל את האחריות האחד על השני. שיהיה בהצלחה מירי אמא של ימית, מירב, דנה וארי.
 
יו, פתאום שמתי לב שיש שם עוד תמונה

התמונה התחתונה, זאת עם הפלקט תמונות - זה פרוייקט שעשינו ביחד אני והתאומות בית הספר הקודם שלהן, כשהיו בכיתה ב'. היו בבית הספר איזה 8 זוגות תאומים מכיתה ב' ועד ו'. שחף ועדן היו הכי קטנות. בבית הספר יש גלריה שבה התלמידים ומשפחותיהם מציגים תערוכות בנושאים שונים לאורך כל השנה. אני העליתי בפני המורה לאומנות שהוא גם מנהל הגלריה את הרעיון של תערוכה בנושא תאומים. בין התאומים בבית הספר היו גם התאומים של דפנה ארמוני, עדן ואלה. ילדים מקסימים. התערוכה נמשכה שלוש שבועות ונרשמה התלהבות בקרב התלמידים וההורים, המבצעים והמבקרים. היה מאוד נחמד לעבוד על ההכנות לתערוכה. מה שנשאר לי כמזכרת זה הפלקט הזה שהכנתי בעצמי. הבנות עבדו על פרוייקט אחר לתערוכה. הכנו גם סרטון וידאו קצר, מעין תצוגת תאומים, כאשר כל זוג תאומים פוסע לו במסדרון בית הספר, כל פעם בבגד אחר. חוץ מזה גם היו ראיונות קצרים עם ההורים על איך זה לגדל תאומים ועם התאומים על איך זה להיות תאומים. מאוד חמוד. הקלטת בינתיים אבדה לה בנבכי מסדרונות בית הספר ואנחנו עברנו דירה וכבר לא ניסיתי לאתר את הקלטת. כמה חבל.
 
למעלה