../images/Emo13.gif
בית ראשון: שתי השורות הראשונות מייצגות סתירה. אני אישית מפרשת את הסתירה הזאת כניסיון של הכותב (
) לשכנע את עצמו בכך שבאמת לא אכפת לו מה "היא" מנסה לומר. למרות שהוא יודע שבעצם אכפת לו, ויותר מזה. "מאוחר כל כך עכשיו"- לא נראה לי שהוא מתכוון דווקא למאוחר as in לילה, אלא שמאוחר מידי בשביל מה שקרה לאהבה שלהם, עכשיו הם זרים זה לזה ואין דרך לתקן את זה. בית שני: אין הרבה להסביר בבית הזה, הוא די ברור. מין רקע לסיפור. מה שחשוב הוא שהצעת האהבה (
) באה כשהיא הייתה שתויה - ז"א, לא ממקום אמיתי וכנה. עוד דבר, מודגש בשיר שהיא התחילה איתו ולא הוא איתה. יכול להיות שזה מראה ניסיון להפיל את זה עליה? לא החלטתי. "האורות עמומים" - בא להראות שהוא לא ממש ראה אותה באמת, לא לגמרי הבין מי היא, ולכן חשב שהם הולכים להסתדר ביחד ולאהוב. התכונה היחידה שלה שמוזכרת היא היופי, זה הדבר היחיד שהוא ראה בה באותו רגע. האהבה הייתה שטוחה, מבוססת על דברים לא אמיתיים ולכן היא לא הצליחה. בית שלישי: (אני מתייחסת להכל כ"בתים", כי אין ממש פזמון חוזר
) תיאור הדרך שלהם מהמסיבה אל הבית (שלו או שלה בסוף?
). הוא מקווה שהיא האחת שהוא חיפש, שאחרי שהלילה יעבור הוא יגלה שהבחירה הייתה נכונה והוא זכה סוף סוף לאהבה אמיתית. שוב מדובר על "נגיעה" - לא מוזכר שהם דיברו או משהו בסגנון, מפני שזה לא מה שהיה חשוב. כמו בבית השני, רואים שהאהבה הייתה שטוחה ומבוססת על גורמים חיצוניים יותר. בית רביעי: סוג של השלמה עם מה שקרה. האהבה הייתה רדודה, לכן היא לא הצליחה. המשיכה ההדדית היא זו שגרמה לה לקרות, האש שבערה בבסיס האהבה הזו הייתה אש חלשה, שכאשר היא בוערת - היא בוערת חזק. אבל היא לא בוערת לאורך זמן. הוא מנסה לשכנע את עצמו שהפרידה לא הייתה נוראה כל כך, למרות שברור שהוא חווה אכזבה קשה לאחר כל התקווה שהייתה לו. הוא מנסה לחשוב שבעצם מה שהיה לא היה נורא כל כך, אין צורך לכאוב ואין צורך לבכות. בית חמישי: הכותב מתייחס לתהליך הכללי שהוא עובר כל פעם מחדש. כל פעם הוא נכנס למעגל הזה, "רוקד ריקוד" (אגב, דימוי מדהים לדעתי
) אחד עם בת אחת ובזה זה מסתיים. נראה שהוא לא מדבר על עצמו דווקא - "בן לוקח בת", אולי בגלל שהוא מרגיש מרוחק מצורת האהבה הזו, הוא מרגיש לא מחובר לזה, הוא מחפש אהבה אמיתית. השורות האחרונות - הוא מרגיש שהוא כל פעם חוזר לנקודת ההתחלה, האהבות הקצרות האלה לא משפיעות עליו, לא מקדמות אותו. יש בו חשש מהול בתקווה לגבי הפעם הבאה שיתחיל אצלו משהו. מה יקרה כשהוא יכנס שוב לדלת הזו של האהבה, האם סוף סוף הוא ימצא מאחוריה את מה שחיפש?
.