אנשים גאה להציג
- פותח הנושא תפוז אנשים מודיע
- פורסם בתאריך
Digi Lista
New member
../images/Emo51.gif על הבעת האמון והתמיכה../images/Emo24.gif
לגביי השאלות שלכם,בטח יצא ארוך,זה גם סיכום בשבילי.. בגדול לפני שנתיים עשיתי בבית ספר הזה את השנה השנייה של השירות לאומי,בגדול לא הייתי בכלל צריכה להישאר שם אלא רק ללוות הסעה הלוך וחזור אלא שדיי מהר התאהבתי במקום(אם כי לא פספסתי את כול מה שצף בין אנשי הצוות עוד הרבה לפניי המריבות,התככים והבלאגנים היו ובעוצמה,אולי זה קשור אבל המקום נשלט כמעט לחלוטין בבנות<ועד שהגיע המנהל שנה שעברה רק השרת היה בן,עכשיו הם 3 בנים קבועים והשאר בנות>,חלקן באופן טבעי לא הטופ שבבני האדם ולא מדובר רק על רמת השכלה...),כאמור התאהבתי במקום-זה מקום של מלאכים(הילדים,הם לא ילדים רגילים אלא באמת מלאכים) שלימד אותי הרבה על פרופורציות ורוב המקום התאהב בי,המנהלת אז הייתה מדהימה ומאוד תמכה ועזרה לי,היא נלחמה עליי במשבר הראשון אם "המורה" ההיא(התחלתי אצלה בכיתה ואחרי פחות מחודש וחצי כולל חגים היה ברור שאנחנו לא מתאימות-אני לוקחת לה את השואו בלי מאמץ וגם קולטת את כול מה שהיא מטאטאת ואיך שהיא מזלזלת וכותשת אנשים,זה התפוצץ וגם אז היא לכלה עליי וניסתה להעיף אותי),הוכיחה שאיכפת לה ואמרה את המשפט הכי מדהים "אני לוקחת את זה ככישלון אישי שלי אם את עוזבת",היא הכניסה אותי לכיתה עם המחנכת הכי מדהימה(מאז כול פעם שאני נתקלת במנהלת אני אומרת לה תודה) ויחד עם הסייעת ושאר הצוות בכיתה הייתה לנו שנה מעבר למדהימה,הם הרימו אותי למעלה ואני תרמתי להן,תמיד טענתי שיש איזה חיבור מיסטי בינינו (מעבר לזה שאת המחנכת אני בטוחה שפגשתי בגלגול קודם,היא הייתה מוכרת לי מהרגע שנתקלתי בה וגם אחרי דיבורים עדיין לא מצאנו מקום משותף ששתינו היינו בו בגלגול הזה)כי שנה קודמת גם לסייעת וגם למחנכת שלא עבדו ביחד הייתה שנה סוערת מבחינת צוות וכול אחת בנפרד ביקשה שינוי חזק ואחרי השנת שירות הראשונה שלי גם לי היו משאלות דומות ויצא שהכול פשוט התיישב בצורה הטובה ביותר....,לקראת סוף שנת השירות הבנו שיצרנו משהו חיובי שחייב להמשיך בעיקר עבור התלמידים ושאני לא יכולה לעזוב,אחרי שגם הורים של תלמידים מכמה כיתות יחד עם הצוות ביקשו ממני להישאר היה ברור לי שמצאתי את ה
שלי והחלטתי לבקש ללוות את ההסעה כמלוות עירייה ולא שירות לאומי(מה לעשות שאפשר רק שנתיים שירות?)העיקר להישאר בקרבת המקום... מאז אני נמצאת שם שנתיים,המשכורת שלי מורכבת מ4 שעות של הסעה(2 בוקר ו2 צהריים) והשאר-כלומר העשייה במקום עצמו היא התנדבות,אהבה שלי למקום והידיעה שלא אהיה מיליונרית באף עבודה בינתיים אבל לפחות אהנה ואקום עם חיוך כול יום הייתה מבחינתי הפרס הכי גדול שיכולתי לקבל,אבל תמיד טענתי שכשלא יהיה לי טוב אקום ואלך... בשנתיים האלה המנהלת שאהבתי והערכתי יצאה לפנסייה(וגם הסגנית שלה,גם את הסגנית אהבתי) ונכנס מנהל(הוא התחיל רשמית בערך בינואר שנה שעברה,הציגו לנו אותו בנובמבר 2007 ובמשך חודשיים הם עשו חפיפה) שלא הכיר קודם את המקום,אני לא יכולה להגיד שאהבתי אותו כמו שאהבתי את המנהלת אבל הסתדרנו בסדר גמור...לזכותו יאמר שהיו פעמים שנשארו לו כספים של כול מיני קייטנות והוא נתן לי אותם(מדובר ב60 שקל,לא מרגישים את זה במשכורת אבל זו התחלה),זה מרגיש קצת כמו נדבה אבל הוא עשה את זה מיוזמתו ובלי שביקשתי או אמרתי משהו,הוא טען שזו חלק מהערכה שלו ולזה אני דווקא מאמינה,בכול זאת קשה להתעלם מזה שאני קורעת את התחת עבור הילדים ויש תוצאות חד משמעיות לכול העשייה(יותר מלהרבה שמרוויחים משכורת...,אולי זה בין השאר כי הרבה פעמים עשיתי להם את העבודה-למשל הכנת לוחות תקשורת שזה תפקיד הקלינאיות תקשורת וכמובן שיחות בעזרת הלוחות עם הילדים ועוד הרבה הגדלת ראש), לפני חודש וחצי אפילו דיברנו על איך הוא ינסה לעזור לי כספית(הסדרת השעות מעבר להסעה,ההסעה לא בתחום אחריותו בכול מקרה) לקראת שנה הבאה וגם על פרוייקטים עתידיים,עוד לפני שהחלטתי היה ברור מדבריו שהוא בונה עליי לשנה הבאה...בסוף מסתבר שהוא מכר אותי בקלות יחסית... עד כאן עניין המשכורת...אגב,אמרו לי הרבה שאני פראיירית עם כול העבודה הזאת בחינם,בכנות עם כמה שחשבתי שבעתיד יגיע לי יותר כסף לא הרגשתי פראיירית רוב הזמן והאמת שדווקא התאים לי לא להיות כפופה לאף אחד(מלבד בעניין ההסעה),אחרי הכול ברגע שאדם מעסיק אותי ומשלם לי שכר על העבודה אני כפופה אליו ולחוקיו,ברגע שאני לא כפופה לאיש יש לי חופש פעולה רחב שזה מבחינתי יתרון עצום. האמת שהבנתי בזכות ההורים של הילדה היא כמה למנהל לא באמת איכפת ממני,היחידה שבאמת לוחמת עליי זאת המחנכת(כבר בשנה הראשונה היא הייתה עודפת כול מי שאמר משהו רע נגדי,לאתגר אותי בעוד משימות ולפרגן לי בכול הזדמנות ומול כול מי שנקלע לדרכה,היא גם מהבודדות שמכירות אותי לעומק וגם כשהיא מודעת לחסרונות שלי<כמו שאני מודעת אליהם> היא עדיין בעדי,אני חייבת לה המון וכואב לי מאוד שניפרד,אם כי היא בכול זאת מנסה להמשיך להילחם עליי ולהגיד שהיא לוקחת אותי תחת חסותה מבחינתה ושנה הבאה התכנון היה שגם בכיתה אחרת שתינו עובדות ביחד,היא האדם היחיד בבית ספר שבאמת מוגדר אצלי כ"בוס"),המנהל לעומתה סובב אותי לגמרי,הוא אומר שהוא לחם עליי מול המפקחת וכו',היה נראה שהוא מתכוון לזה כי אחרי הכול הוא כן רואה את המעלות שלי(חשוב לזכור שאני אומנם מתפקדת כ"סייעת" אבל אני מכוונת ללמעלה עם כול הלימודים,זה לא משהו שיש לו הרבה...),יצאתי מהשיחה איתו במין תקווה קטנה ומשונה,רק שפספסתי את העובדה שהלחימה עליי כפי שתיאר אותה בפניי לא הייתה בשבילי יותר מאשר בשבילו,אם נחבר רווחים והפסדים לכול צד הרי שאם הייתי עוזבת בשבועיים שעד סוף השנה הוא היה צריך לדאוג לכוח אדם נוסף בתשלום-מה שלא היה לו קודם וזה כבר במילא סוף שנה אז מורכב למצוא מישהו וגם תקציבים עבורו,מהצד שלי יש כמובן את אהבת הילדים והצוות ולא שום כסף ואיכשהו הבית ספר יוצא המפסיד העיקרי כשאני עוזבת כי עדיין צריך עזרה בכיתה ואין מי שיסתום פינות... לגביי הילדה-היא אמורה שנה הבאה לעלות לבית ספר(היא בגנים,הם נמצאים ליד הבית ספר אבל יש להם הנהלה אחרת והם נפרדים מהבית ספר,לא שברור לי ההיגיון בזה),השאיפה והמאמצים של ההורים שלה זה שתיפתח כיתה מיוחדת לילדי סי.פי בבית ספר רגיל בישוב סמוך(חברה טובה שלי עשתה שם שנתיים שירות לאומי בגרסה הקודמת של הכיתה הזאת),זאת כיתה שמתאימה לילדה כזאת כי היא כרגע נמצאת יומיים בשבוע בגן רגיל עקב רמה שכלית גבוהה אלא שאין מספיק תלמידים ויש בעיה של תקן אז עוד לא יודעים אם הכיתה תיפתח שנה הבאה,במידה והיא תיפתח אני אוכל לעבוד בכיתה שם(אם לא ימצא תקציב ההורים של הילדה מוכנים לשלם עליי)-זאת עבודה דומה רק שבה יש לי כנראה סיכוי להרוויח כסף(משכורת מינימום מין הסתם אבל זה יותר ממה שיש לי עכשיו),במידה ולא תיפתח הכיתה הילדה תיאלץ לעלות לבית ספר איפה שאני נמצאת,אחד השיקולים של האמא אם לעלות אותה לבית ספר שלנו זה בגללי(היא אמרה לי את זה מפורשות),היא אומנם פחדה לבנות עליי הרים וגבעות לילדה(כי בכול זאת אני צעירה ולא בטוחה כמה זמן אשאר)אבל מבחינתה הקשר הטוב עם הילדה צריך להימשך,הם גם לוחמים בשבילי עם המנהל(זה כמובן לא משנה הרבה בשבילי).... שוב
לכם,זה ממש לא מובן מאליו
לגביי השאלות שלכם,בטח יצא ארוך,זה גם סיכום בשבילי.. בגדול לפני שנתיים עשיתי בבית ספר הזה את השנה השנייה של השירות לאומי,בגדול לא הייתי בכלל צריכה להישאר שם אלא רק ללוות הסעה הלוך וחזור אלא שדיי מהר התאהבתי במקום(אם כי לא פספסתי את כול מה שצף בין אנשי הצוות עוד הרבה לפניי המריבות,התככים והבלאגנים היו ובעוצמה,אולי זה קשור אבל המקום נשלט כמעט לחלוטין בבנות<ועד שהגיע המנהל שנה שעברה רק השרת היה בן,עכשיו הם 3 בנים קבועים והשאר בנות>,חלקן באופן טבעי לא הטופ שבבני האדם ולא מדובר רק על רמת השכלה...),כאמור התאהבתי במקום-זה מקום של מלאכים(הילדים,הם לא ילדים רגילים אלא באמת מלאכים) שלימד אותי הרבה על פרופורציות ורוב המקום התאהב בי,המנהלת אז הייתה מדהימה ומאוד תמכה ועזרה לי,היא נלחמה עליי במשבר הראשון אם "המורה" ההיא(התחלתי אצלה בכיתה ואחרי פחות מחודש וחצי כולל חגים היה ברור שאנחנו לא מתאימות-אני לוקחת לה את השואו בלי מאמץ וגם קולטת את כול מה שהיא מטאטאת ואיך שהיא מזלזלת וכותשת אנשים,זה התפוצץ וגם אז היא לכלה עליי וניסתה להעיף אותי),הוכיחה שאיכפת לה ואמרה את המשפט הכי מדהים "אני לוקחת את זה ככישלון אישי שלי אם את עוזבת",היא הכניסה אותי לכיתה עם המחנכת הכי מדהימה(מאז כול פעם שאני נתקלת במנהלת אני אומרת לה תודה) ויחד עם הסייעת ושאר הצוות בכיתה הייתה לנו שנה מעבר למדהימה,הם הרימו אותי למעלה ואני תרמתי להן,תמיד טענתי שיש איזה חיבור מיסטי בינינו (מעבר לזה שאת המחנכת אני בטוחה שפגשתי בגלגול קודם,היא הייתה מוכרת לי מהרגע שנתקלתי בה וגם אחרי דיבורים עדיין לא מצאנו מקום משותף ששתינו היינו בו בגלגול הזה)כי שנה קודמת גם לסייעת וגם למחנכת שלא עבדו ביחד הייתה שנה סוערת מבחינת צוות וכול אחת בנפרד ביקשה שינוי חזק ואחרי השנת שירות הראשונה שלי גם לי היו משאלות דומות ויצא שהכול פשוט התיישב בצורה הטובה ביותר....,לקראת סוף שנת השירות הבנו שיצרנו משהו חיובי שחייב להמשיך בעיקר עבור התלמידים ושאני לא יכולה לעזוב,אחרי שגם הורים של תלמידים מכמה כיתות יחד עם הצוות ביקשו ממני להישאר היה ברור לי שמצאתי את ה
../images/Emo24.gif
וואי,ממש ריגשת אותי בסיפור הזה....כלכך עצוב שזה נגמר ככה.בהתחלה זה נראה באמת כמו חיבור מיסטי,ושבאמת מצאת שם את הבית שלך.אני גם חושבת שהסיפוק במקרים כאלה יותר חשוב מהכסף,כי יש דברים שכל הכסף שבעולם לא יכול לקנות.המחנכת נשמעת לי ממש מקסימה,והמנהל יצא ממש מאכזב בסוף.... כל הכבוד להורים האלה!אני באמת מקוה שזה יסתדר ושתוכלי לעבוד שם שנה הבאה. אני חושבת שפשוט היה לך מזל רע עם בית הספר הזה.זה גם לא קשור למגדר של העובדים....בכל צוות,גם של גברים,גם של נשים,וגם מעורב יש חילוקי דעות,מריבות,תככים וניסיונות השתלטות אבל לא עד כדי כך.זה נשמע לי ממש חריג.ברוב בתי הספר זה ממש לא ככה.מקווה שבמקום העבודה הבא יהיה לך יותר טוב.
,כולנו תמיד כאן בשבילך.
וואי,ממש ריגשת אותי בסיפור הזה....כלכך עצוב שזה נגמר ככה.בהתחלה זה נראה באמת כמו חיבור מיסטי,ושבאמת מצאת שם את הבית שלך.אני גם חושבת שהסיפוק במקרים כאלה יותר חשוב מהכסף,כי יש דברים שכל הכסף שבעולם לא יכול לקנות.המחנכת נשמעת לי ממש מקסימה,והמנהל יצא ממש מאכזב בסוף.... כל הכבוד להורים האלה!אני באמת מקוה שזה יסתדר ושתוכלי לעבוד שם שנה הבאה. אני חושבת שפשוט היה לך מזל רע עם בית הספר הזה.זה גם לא קשור למגדר של העובדים....בכל צוות,גם של גברים,גם של נשים,וגם מעורב יש חילוקי דעות,מריבות,תככים וניסיונות השתלטות אבל לא עד כדי כך.זה נשמע לי ממש חריג.ברוב בתי הספר זה ממש לא ככה.מקווה שבמקום העבודה הבא יהיה לך יותר טוב.
Digi Lista
New member
../images/Emo51.gif../images/Emo201.gif
זה פשוט אבסורד... עם כמה שהבנתי שאני מפסידה(כרגע...אצלי נצחונות באים מאוחר יותר ובהפתעה...) החלטתי להמשיך להילחם,לא על הישארות בבית ספר-אחרי שמכרו אותי ככה אני בכלל לא בטוחה שאני צריכה להישאר בקרבת הטינופת האנושית ששולטת שם(בעיקר מאז שהמנהלת עזבה והגיע המנהל והמינו של הסגנית),אבל לחימה צריכה להיות,לפחות בקטע של הגנה על שמי הטוב אחרי כול מה שהשקעתי. אחרי מאמצים השגתי את הפרטים הנכונים של המפקחת(ולא רק שלה)...שלחתי לה אתמול הודעות אס.אמ.אס מסתוריות ובהן ביקשתי את האימייל שלה(אותו לא הצלחתי להשיג לבד),היא שאלה "מי זה" והמשכתי לשחק אותה מסתורית ולענות "מישהו שיש לו משהו חשוב להגיד לך כמפקחת אחרי שרמסו אותו",היא ניסתה לצלצל אליי וניתקתי את השיחה,ככה במשך 10 דקות החלפנו אס.אמ.אסים בהם היא מנסה לדעת מי אני ואני מבטיחה שהכול יוסבר במייל בתור התחלה,לשמחתי היא נכנעה וכתבה לי את המייל שלה... חזרתי מהלימודים באו"פ והתיישבתי לכתוב לה מייל ארוך-בתחילת המייל ערכתי לה הכרות איתי שכללה תזכורות לפרטים בסיסיים כמו שאני בדרך לתואר,בעלת תעודות הסמכה לתחומים טיפוליים שונים,אחת עם 7 המלצות עליה מגורמים שונים כולל שני אגפי חינוך פה באיזור הצפון,מישהי שהתעקשה לשרת שנתיים שירות לאומי והייתה מועמדת לתעודת הצטיינות,מדריכה ב'בית הגלגלים' ואחת שנמצאת שישה ימים בשבוע בבית ספר ללא תשלום ובכול זאת עושה הרבה הרבה יותר מלא מעט אנשי צוות....כלומר עם כול הנתונים האלה והצעות העבודה הכספיות שיש לי(כולל אחת עם 40 ש"ח לשעה,שויתרתי עליה בעבר) אני לא באמת צריכה את הבית ספר ובטח לא אם לא משלמים לי ובכול זאת אני שם... ההמשך היה כמה נפגעו זכויות אדם בסיסיות שלי ע"י עובדת משרד החינוך,כמפקחת אני לא מצפה ממנה להגן עליי כשאני לא שייכת למשרד החינוך והיא בכלל לא מכירה אותי אבל כבנאדם שהוציאו עליו דיבה,הרסו את שמו הטוב,העלילו עלילות שטובי התסריטאים יתקשו לייצר,לא נתנו לו להשמיע את הצד שלו על אף שהוא מגובה בעדים(שגם להם סותמים את הפה,כמה נוח!),גרמו לו לעוגמת נפש ולמתח נפשי שיצר ויתור על ארוחות,שינה וכו' כדאי שתשמע אותי ואני מוכנה לדבר איתה בכול הזדמנות פנים אל פנים וטלפונית וגם להיבדק בפוליגרף ולהוכיח את חפותי. ואז המשכתי לפרט לה כמה עבדתי בשנים האחרונות וציינתי שהחזקתי ימים שלמים כיתות לבד ואם היה קורה משהו על מי הייתה האחריות?הכנת לוחות תקשורת(במקום הקלינאיות,אבל את הערה הזאת לא כתבתי לה-שתבין לבד)ועוד אינספור דברים...ואז עברתי לכמה אותה "מורה"(באימייל כתבתי רק 'עובדת משרד החינוך' ורשמתי למפקחת שאני לא אכתוב 'מורה' למישהי שלא ראויה בכלל לעסוק במקצוע מקודש כמו חינוך) חיפשה אותי כבר שלוש שנים,מה היא עשתה בחודש מרץ עם הקללות במסדרון ולכלוכים לאמא של ילד שלא איתה בכיתה כבר 4 שנים(ילד שאני משקיעה בו את הנשמה ומעבר לכך!,קוראים לי "אמא חורגת" שלו מרוב שאנחנו קשורים,אני תמיד לוחמת בשבילו כשמורידים מרמתו או מונעים ממנו משהו שלדעתי שווה לנסות איתו,הוא בתמורה משגע כשאני לא נמצאת/במצב רוח/לא מתייחסת אליו מספיק וכו',זה אחד הילדים הכי הכי מושקעים בכול הבית ספר ויש תוצאות שמראות כמה הוא התקדם בזכות הקשר בינינו) ומה באמת קרה בחמישי שבוע שעבר ואיך כול העדים ואלה שהיא פגעה בהם לאורך זמן מושתקים ושלטון הטרור הדיקטטורי מתחזק... לסיום אמרתי לה שוב שלא איכפת לי לא להישאר מעבר להסעה כי מי שנפגע יותר זה הבית ספר שמאבד כוח אדם אהוד במיוחד,חרוץ,מסור,אינטיליגנטי וזול,אני בכול מקרה מרוויחה את הכסף על ההסעה בלבד אז זה באמת לא משנה לי אם לבזבז את זמני בעבודה בבית ספר או לבזבז אותו בדברים אחרים(היום למשל נסעתי לסבתא),אף אחד לא עושה לי טובה ובעולם מתוקן הראשונה שהיו משלמים לה זו אני והדגשתי שוב שגם אם ברור לי שמתוקף תפקידה היא לא תגן עליי חשוב לי שתדע את האמת לפני שאני ממשיכה הלאה(יש לי עוד רעיונות,זה לא נעצר כאן...). כול המכתב יצא בערך 1,800 מילים,קשה לפספס מייל כזה ארוך ואפילו ריווחתי לפסקאות כדי להקל על הקריאה. עכשיו ראיתי שהיא ענתה לי שכשהיא באה לבית ספר הראו לה אותי והיא התרשמה ממני מאוד לטובה רק מזווית העין ושהיא תבקש מהמנהל לקבוע פגישה בינינו ולשמוע מה שיש לי להגיד...,מה שלא יהיה ובכנות כבר לא בטוח מבחינתי שאפילו אם ישלמו לי כפול ויתנצלו בפניי אני אבחר להישאר במקום הזה עדיין חשוב לי שהיא תשמע את הצד שלי ותיתן לי צ'אנס לטהר את שמי(אולי יצא לנו לעבוד שוב יחד בעתיד כי הרי היא מפקחת של כול החינוך המיוחד באיזור ואני לא רוצה לשרוף גשרים לגמרי),זו הנחמה היחידה שלי... באותו ההקשר היום באתי לבית ספר מוקדם,כבר בתחילת השבוע דיי ניחשתי שלא תהיה היום סייעת עירייה-כי זאת שתמיד בכיתה בימי חמישי נסעה לאילת(היא הודיעה כבר לפני שבועיים),הסייעות המחליפות הוזמנו לכיתות אחרות,סייעות שביום חופשי(כמו סייעת הכיתה הקבועה) כבר קבעו להיום תוכניות,בקיצור ניחשתי שעוד פעם יצא מצב שינצלו את המצפון שלי שלא לנטוש את התלמידים ויגרמו לי לתפקד לבד בכיתה יום שלם,אחרי כול מה שקרה ממש לא מתאים לי להיקרע פיזית בין כול הילדים והפעילויות וללא שום הערכה,אז שמתי את הילד(הילדה מהגן לא מגיעה בחמישי ושישי בגלל שהיא משתלבת בגן רגיל) בכיתה אחרת(ביקשתי מהסייעות שם שיתנו לו לשתות וידאגו לו עד שתגיע המחנכת) ועפתי החוצה במהירות ולפני שמישהו בכלל יקלוט שהפעם לא ינצלו את הנאמנות שלי לתלמידים ולמחנכת(אפילו אותה לא עדכנתי,בכלל לא ראיתי אותה בבוקר,הגענו מוקדם...),מצידי שהקירות יתפקדו,רק ככה כשיאלצו להוציא לא ברור מאיפה מישהי בתשלום שתתפקד בכיתה הם ילמדו...הרגשתי טוב עם העניין...נסעתי לחנות של סבתא שלי בחיפה(אומנם זה לקח שלושה אוטובוסים במשך שעה ו40 דקות בערך מאיזור הבית ספר עד אליה),היה כיף...חזרתי להסעת צהריים בדיוק כדי לשמוע את אחת המורות(עוד אוכלת חינם,תמיד טענתי את זה) שואלת את הסגנית מה קורה איתי והסגנית המפגרת(באופן כללי,היא גם סופר צבועה ועיוורת כשנוח) ענתה "היא גמרה בבית ספר" וכשהמורה שאלה מה הסיבה התשובה הייתה "כי היא עבדה בהתנדבות"...מה שבולט הוא שלמרות הכול אני עדיין זוכה לתמיכה וחלק גדול מהאנשים יודעים שנעשה לי עוול ושבעצם לא לי עושים טובה אם אני נשארת או לא...ברור שגם בשבוע הבא כשהסייעת הקבועה לא נמצאת(הגיעה תורה לאילת...) ויש מחליפות וימים מיוחדים שמצריכים צוות לקראת סוף השנה אני אדאג להיעלם,נרמסתי מספיק לאחרונה ועם כול האהבה אני מוותרת...
זה פשוט אבסורד... עם כמה שהבנתי שאני מפסידה(כרגע...אצלי נצחונות באים מאוחר יותר ובהפתעה...) החלטתי להמשיך להילחם,לא על הישארות בבית ספר-אחרי שמכרו אותי ככה אני בכלל לא בטוחה שאני צריכה להישאר בקרבת הטינופת האנושית ששולטת שם(בעיקר מאז שהמנהלת עזבה והגיע המנהל והמינו של הסגנית),אבל לחימה צריכה להיות,לפחות בקטע של הגנה על שמי הטוב אחרי כול מה שהשקעתי. אחרי מאמצים השגתי את הפרטים הנכונים של המפקחת(ולא רק שלה)...שלחתי לה אתמול הודעות אס.אמ.אס מסתוריות ובהן ביקשתי את האימייל שלה(אותו לא הצלחתי להשיג לבד),היא שאלה "מי זה" והמשכתי לשחק אותה מסתורית ולענות "מישהו שיש לו משהו חשוב להגיד לך כמפקחת אחרי שרמסו אותו",היא ניסתה לצלצל אליי וניתקתי את השיחה,ככה במשך 10 דקות החלפנו אס.אמ.אסים בהם היא מנסה לדעת מי אני ואני מבטיחה שהכול יוסבר במייל בתור התחלה,לשמחתי היא נכנעה וכתבה לי את המייל שלה... חזרתי מהלימודים באו"פ והתיישבתי לכתוב לה מייל ארוך-בתחילת המייל ערכתי לה הכרות איתי שכללה תזכורות לפרטים בסיסיים כמו שאני בדרך לתואר,בעלת תעודות הסמכה לתחומים טיפוליים שונים,אחת עם 7 המלצות עליה מגורמים שונים כולל שני אגפי חינוך פה באיזור הצפון,מישהי שהתעקשה לשרת שנתיים שירות לאומי והייתה מועמדת לתעודת הצטיינות,מדריכה ב'בית הגלגלים' ואחת שנמצאת שישה ימים בשבוע בבית ספר ללא תשלום ובכול זאת עושה הרבה הרבה יותר מלא מעט אנשי צוות....כלומר עם כול הנתונים האלה והצעות העבודה הכספיות שיש לי(כולל אחת עם 40 ש"ח לשעה,שויתרתי עליה בעבר) אני לא באמת צריכה את הבית ספר ובטח לא אם לא משלמים לי ובכול זאת אני שם... ההמשך היה כמה נפגעו זכויות אדם בסיסיות שלי ע"י עובדת משרד החינוך,כמפקחת אני לא מצפה ממנה להגן עליי כשאני לא שייכת למשרד החינוך והיא בכלל לא מכירה אותי אבל כבנאדם שהוציאו עליו דיבה,הרסו את שמו הטוב,העלילו עלילות שטובי התסריטאים יתקשו לייצר,לא נתנו לו להשמיע את הצד שלו על אף שהוא מגובה בעדים(שגם להם סותמים את הפה,כמה נוח!),גרמו לו לעוגמת נפש ולמתח נפשי שיצר ויתור על ארוחות,שינה וכו' כדאי שתשמע אותי ואני מוכנה לדבר איתה בכול הזדמנות פנים אל פנים וטלפונית וגם להיבדק בפוליגרף ולהוכיח את חפותי. ואז המשכתי לפרט לה כמה עבדתי בשנים האחרונות וציינתי שהחזקתי ימים שלמים כיתות לבד ואם היה קורה משהו על מי הייתה האחריות?הכנת לוחות תקשורת(במקום הקלינאיות,אבל את הערה הזאת לא כתבתי לה-שתבין לבד)ועוד אינספור דברים...ואז עברתי לכמה אותה "מורה"(באימייל כתבתי רק 'עובדת משרד החינוך' ורשמתי למפקחת שאני לא אכתוב 'מורה' למישהי שלא ראויה בכלל לעסוק במקצוע מקודש כמו חינוך) חיפשה אותי כבר שלוש שנים,מה היא עשתה בחודש מרץ עם הקללות במסדרון ולכלוכים לאמא של ילד שלא איתה בכיתה כבר 4 שנים(ילד שאני משקיעה בו את הנשמה ומעבר לכך!,קוראים לי "אמא חורגת" שלו מרוב שאנחנו קשורים,אני תמיד לוחמת בשבילו כשמורידים מרמתו או מונעים ממנו משהו שלדעתי שווה לנסות איתו,הוא בתמורה משגע כשאני לא נמצאת/במצב רוח/לא מתייחסת אליו מספיק וכו',זה אחד הילדים הכי הכי מושקעים בכול הבית ספר ויש תוצאות שמראות כמה הוא התקדם בזכות הקשר בינינו) ומה באמת קרה בחמישי שבוע שעבר ואיך כול העדים ואלה שהיא פגעה בהם לאורך זמן מושתקים ושלטון הטרור הדיקטטורי מתחזק... לסיום אמרתי לה שוב שלא איכפת לי לא להישאר מעבר להסעה כי מי שנפגע יותר זה הבית ספר שמאבד כוח אדם אהוד במיוחד,חרוץ,מסור,אינטיליגנטי וזול,אני בכול מקרה מרוויחה את הכסף על ההסעה בלבד אז זה באמת לא משנה לי אם לבזבז את זמני בעבודה בבית ספר או לבזבז אותו בדברים אחרים(היום למשל נסעתי לסבתא),אף אחד לא עושה לי טובה ובעולם מתוקן הראשונה שהיו משלמים לה זו אני והדגשתי שוב שגם אם ברור לי שמתוקף תפקידה היא לא תגן עליי חשוב לי שתדע את האמת לפני שאני ממשיכה הלאה(יש לי עוד רעיונות,זה לא נעצר כאן...). כול המכתב יצא בערך 1,800 מילים,קשה לפספס מייל כזה ארוך ואפילו ריווחתי לפסקאות כדי להקל על הקריאה. עכשיו ראיתי שהיא ענתה לי שכשהיא באה לבית ספר הראו לה אותי והיא התרשמה ממני מאוד לטובה רק מזווית העין ושהיא תבקש מהמנהל לקבוע פגישה בינינו ולשמוע מה שיש לי להגיד...,מה שלא יהיה ובכנות כבר לא בטוח מבחינתי שאפילו אם ישלמו לי כפול ויתנצלו בפניי אני אבחר להישאר במקום הזה עדיין חשוב לי שהיא תשמע את הצד שלי ותיתן לי צ'אנס לטהר את שמי(אולי יצא לנו לעבוד שוב יחד בעתיד כי הרי היא מפקחת של כול החינוך המיוחד באיזור ואני לא רוצה לשרוף גשרים לגמרי),זו הנחמה היחידה שלי... באותו ההקשר היום באתי לבית ספר מוקדם,כבר בתחילת השבוע דיי ניחשתי שלא תהיה היום סייעת עירייה-כי זאת שתמיד בכיתה בימי חמישי נסעה לאילת(היא הודיעה כבר לפני שבועיים),הסייעות המחליפות הוזמנו לכיתות אחרות,סייעות שביום חופשי(כמו סייעת הכיתה הקבועה) כבר קבעו להיום תוכניות,בקיצור ניחשתי שעוד פעם יצא מצב שינצלו את המצפון שלי שלא לנטוש את התלמידים ויגרמו לי לתפקד לבד בכיתה יום שלם,אחרי כול מה שקרה ממש לא מתאים לי להיקרע פיזית בין כול הילדים והפעילויות וללא שום הערכה,אז שמתי את הילד(הילדה מהגן לא מגיעה בחמישי ושישי בגלל שהיא משתלבת בגן רגיל) בכיתה אחרת(ביקשתי מהסייעות שם שיתנו לו לשתות וידאגו לו עד שתגיע המחנכת) ועפתי החוצה במהירות ולפני שמישהו בכלל יקלוט שהפעם לא ינצלו את הנאמנות שלי לתלמידים ולמחנכת(אפילו אותה לא עדכנתי,בכלל לא ראיתי אותה בבוקר,הגענו מוקדם...),מצידי שהקירות יתפקדו,רק ככה כשיאלצו להוציא לא ברור מאיפה מישהי בתשלום שתתפקד בכיתה הם ילמדו...הרגשתי טוב עם העניין...נסעתי לחנות של סבתא שלי בחיפה(אומנם זה לקח שלושה אוטובוסים במשך שעה ו40 דקות בערך מאיזור הבית ספר עד אליה),היה כיף...חזרתי להסעת צהריים בדיוק כדי לשמוע את אחת המורות(עוד אוכלת חינם,תמיד טענתי את זה) שואלת את הסגנית מה קורה איתי והסגנית המפגרת(באופן כללי,היא גם סופר צבועה ועיוורת כשנוח) ענתה "היא גמרה בבית ספר" וכשהמורה שאלה מה הסיבה התשובה הייתה "כי היא עבדה בהתנדבות"...מה שבולט הוא שלמרות הכול אני עדיין זוכה לתמיכה וחלק גדול מהאנשים יודעים שנעשה לי עוול ושבעצם לא לי עושים טובה אם אני נשארת או לא...ברור שגם בשבוע הבא כשהסייעת הקבועה לא נמצאת(הגיעה תורה לאילת...) ויש מחליפות וימים מיוחדים שמצריכים צוות לקראת סוף השנה אני אדאג להיעלם,נרמסתי מספיק לאחרונה ועם כול האהבה אני מוותרת...
star_female
New member
וואו...
אמרתי את זה כבר ואת מוכיחה את זה כל פעם מחדש - את פשוט בן אדם מדהים. אני לא יודעת אם יש עוד אנשים שהיו עושים אותם דברים שעשית בשנים האחרונות. קשה לי להבין איך לא מעריכים אותך על זה מספיק כדי להילחם על זה שתישארי בבית ספר. עם התנאים האלה, ובמיוחד עם מה שעשו לך עכשיו זה נשמע כאילו לא מגיע להם שתעבדי שם. וזה ממש חבל, אחרי שהשתלבת שם כל כך (לפחות מבחינת הילדים). אני חושבת שרוב האנשים היו מוותרים הרבה יותר מוקדם ממך, אם את לא מרגישה בנוח ללכת לעבוד שם ואת מרגישה שמנצלים אותך (ככה זה נשמע לי, למרות שאמרת שלא הרגשת ככה בעבר) אז פשוט אל תלכי לעבוד שם. את לא חייבת להם שום דבר. להיפך, הם פגעו בך למרות שלא עשית שום דבר לא בסדר. אני מקווה שזה יסתדר לך עם העבודה החדשה ושתמצאי שם בית כמו בבית ספר הזה. את עושה עבודת קודש עם הילדים ואני מקווה שתמצאי מקום שידע להעריך את זה כמו שצריך.
אמרתי את זה כבר ואת מוכיחה את זה כל פעם מחדש - את פשוט בן אדם מדהים. אני לא יודעת אם יש עוד אנשים שהיו עושים אותם דברים שעשית בשנים האחרונות. קשה לי להבין איך לא מעריכים אותך על זה מספיק כדי להילחם על זה שתישארי בבית ספר. עם התנאים האלה, ובמיוחד עם מה שעשו לך עכשיו זה נשמע כאילו לא מגיע להם שתעבדי שם. וזה ממש חבל, אחרי שהשתלבת שם כל כך (לפחות מבחינת הילדים). אני חושבת שרוב האנשים היו מוותרים הרבה יותר מוקדם ממך, אם את לא מרגישה בנוח ללכת לעבוד שם ואת מרגישה שמנצלים אותך (ככה זה נשמע לי, למרות שאמרת שלא הרגשת ככה בעבר) אז פשוט אל תלכי לעבוד שם. את לא חייבת להם שום דבר. להיפך, הם פגעו בך למרות שלא עשית שום דבר לא בסדר. אני מקווה שזה יסתדר לך עם העבודה החדשה ושתמצאי שם בית כמו בבית ספר הזה. את עושה עבודת קודש עם הילדים ואני מקווה שתמצאי מקום שידע להעריך את זה כמו שצריך.
Digi Lista
New member
../images/Emo51.gif../images/Emo13.gif
את צודקת לחלוטין...איפשהו בתת מודע זכרתי תמיד שלא משלמים לי ושיש לי זכות לקום וללכת בשנייה שלא מתאים לי,מתוקף זה שלא משלמים לי אני לא חייבת לעשות שום דבר וגם לא לקבל הוראות ממי שלא מתאים לי(האמת שגם אם היו משלמים לי כפול אני לא חושבת שמורה מחליפה יכולה תוך 20 שניות לשנות סדרים קבועים,זה לא הגיוני באף צורה),אבל איכשהו עם כמה שידעתי את הדברים אף פעם לא ניצלתי את העניין והעמדתי אנשים במקום,כשהיו דברים שלא אהבתי עדיין נשארתי ואת רובם שרדתי בכבוד,סייעות עירייה לא הסכימו להישאר ימים שלמים לבד בכיתה/להכין לוחות תקשורות במקום הקלינאיות/להפעיל סדנאות וכו' אבל עשיתי את כול הדברים האלה ואני לא אשקר-רוב הזמן מאוד נהניתי כי אני אוהבת לעבוד ומעדיפה עשייה על בטלה...רק שפתאום כשהציגו לי את זה כאילו נלחמו עליי שלא אעוף לפחות עד ה30.6 קלטתי(עם עזרה) שמשהו פה לא הגיוני,לי לא עושים טובה שאני נשארת או לא,הכסף הוא אותו כסף בכול מקרה,לא משלמים לי פיצויים על העזיבה ולא נותנים לי מכתב פיטורין בגלל שאני לא עובדת במקום אלא מתנדבת גם אם בפועל אני עושה פי כמה מהרבה אנשים שמשלמים להם,בטח שיהיה קל לוותר עליי מאשר לוותר על מורה,הרי אם הייתי עובדת במקום הכול היה הרבה יותר קל,ניצלו את העמדה שלי,הם רק שכחו שאני לא פראיירית כשפוגעים בי ככה אחרי כול ההשקעה... ברגע שהבנתי את העניין החלטתי לפעול...הם לא חושבים מה מצפה להם...עם המפקחת כבר דיברתי והיא רוצה לדבר איתי(ברגע שהיא תפגוש אותי היא תמשיך להבין שאני לא בחסד בבית ספר אלא לגמרי עושה לבית ספר טובה שאני שם!)...,במקביל אתמול הכנתי את השלב השני-אם הכוח שלי נובע מהתלמידים הגיע הזמן להעזר באהבה ובתמיכה שלהם ושל ההורים,זה אולי נשמע קצת תככני מצידי אבל תמיד טענתי שאני שם בשביל הילדים,נכון? וגם הילדים ידעו את זה-קשה לפספס את מה שבולט ואת הבדלי הגישה ביני לבין שאר האנשים ביחס לילדים(אני משקיעה גם על חשבון הפסקות שלי ויוצא בעצם שאין לי הפסקות כי גם "הפסקה" מהכיתה היא עזרה בכיתה אחרת מבחינתי,נלחמת על הילדים ולא מרשה שיוותרו עליהם),בגלל שזה ככה הגיע הזמן להשתמש בכוח הזה,הרי הבית ספר נועד לרווחת התלמידים,לא?...בתיאוריה גם כול עובד היה אמור לדאוג לרווחתם ולא לאגו שלו...התקשרתי אתמול בבוקר לאחד התלמידים שתמיד שולחים אותו להיפגש ולהרשים את כול מי שצריך(ראש עיר,מנהלי אגף חינוך וכו'...),התלמיד הזה תמיד היה קרוב אליי-אפילו באתי לבקר אותו בבית לפני חודש בערך(כתבתי את זה פה בפורום...),הודעתי לו שאני היום בבית ספר(לא עבדתי,סתם הסתובבתי,שירגישו מה זה,מחר ובשאר השבוע אני לא אהיה בשטח בכלל כדי שילמדו קצת להעריך,פשוט יום שישי זה יום קצר אז עדיף להסתובב בין קירות מאשר לחפש תעסוקה במגבלת זמן) וביקשתי שיעלה בהפסקה שלו ויחפש אותי כי הוא הולך לעזור לי...מדובר בתלמיד בן 18,אינטיליגנט במיוחד שיודע לעמוד על זכויותיו,לדבר,לכתוב ולהילחם כשמשהו מפריע לו והכי טוב שהוא קשור אליי מאוד גם כשמעולם לא עבדתי אצלו בכיתה(בחנוכה יצאנו למכירה והוא לא רצה לבוא ואז כשאמרו לו שאני באה הוא הסכים והיה לנו מעולה באותה יום,מדובר גם במכירה הכי רווחית לשנה הזאת),הוא עלה למעלה וישר לקחתי אותו לכיתה ריקה,דיברנו במשך חצי שעה,הוא לקח את הפרטים של המפקחת והוא הולך לארגן מרד תלמידים שלא היה כמותו,הוא אמר לי כמה וכמה פעמים שהוא לא מוכן שיוותרו עליי ושכול יום שאני נמצאת זה עוד שמחה לילדים ושהוא מתכוון להגיד למפקחת ולמי שצריך כמה אוהבים וקשורים אליי פה ועוד אינספור דברים,הוא גם התעקש להזכיר לי לחייך ולחשוב בשביל מי אני פה בבית ספר ולא לתת לאנשים להרוס לי את כול מה שהוכחתי שיש לי,הוא אמר שאחרי שתמיד נלחמתי ודאגתי לתלמידים הגיע הזמן שהם יחזירו לי ולעצמם...אין ספק שהשיחה איתו תרמה לי,הוא לא סתם דיבר וכבר התחיל לפעול-קרא לתלמידים נוספים והסביר להם כול מיני דברים לגביי הפעולה שלהם...במקביל דיברתי עם אמא של ילדה שתמיד צמודה אליי גם כשאני לא איתה בכיתה כי היא שמעה מהילדה חלקי דברים ורצתה להבין לעומק מה הולך,מסתבר שגם לה יש הרבה תלונות על הבית ספר בלי קשר אליי אז במילא מתאים לה גם לדבר עם המפקחת בעצמה ועל הדרך היא תפרגן לי בעקבות זה שהילדה לקחה מאוד קשה את העניין איתי...סיפרתי לכם על החושים של הילדים אצלי בכיתה-אתמול אחד מהם בכה במשך קרוב לשעה ושום דבר לא הרגיע אותו,הוא רצה לדבר איתי(זה ילד שלא מדבר ממשית,רק עונה "כן" ו"לא" בעזרת העיניים) ,הביאו אותו לאיפה שהייתי(ביום רגיל הייתי בכיתה,אתמול כאמור הסתובבתי איך שמתאים לי) ודיברתי איתו קרוב ל15 דקות,תמיד טענתי שאם היו פותחים לילדים האלה את הפה לכמה שעות הם היו אומרים בדיוק את האמת על כולם.... עם כמה שלא בא לי בכלל להישאר אחרי שמכרו אותי ככה בזול הלחימה והתמיכה שהולכות ומתחזקות מצליחות לגרום לי לשמחה ולתחושה משונה של ניצחון כולשהו...נחיה ונראה איך זה יתפתח...
את צודקת לחלוטין...איפשהו בתת מודע זכרתי תמיד שלא משלמים לי ושיש לי זכות לקום וללכת בשנייה שלא מתאים לי,מתוקף זה שלא משלמים לי אני לא חייבת לעשות שום דבר וגם לא לקבל הוראות ממי שלא מתאים לי(האמת שגם אם היו משלמים לי כפול אני לא חושבת שמורה מחליפה יכולה תוך 20 שניות לשנות סדרים קבועים,זה לא הגיוני באף צורה),אבל איכשהו עם כמה שידעתי את הדברים אף פעם לא ניצלתי את העניין והעמדתי אנשים במקום,כשהיו דברים שלא אהבתי עדיין נשארתי ואת רובם שרדתי בכבוד,סייעות עירייה לא הסכימו להישאר ימים שלמים לבד בכיתה/להכין לוחות תקשורות במקום הקלינאיות/להפעיל סדנאות וכו' אבל עשיתי את כול הדברים האלה ואני לא אשקר-רוב הזמן מאוד נהניתי כי אני אוהבת לעבוד ומעדיפה עשייה על בטלה...רק שפתאום כשהציגו לי את זה כאילו נלחמו עליי שלא אעוף לפחות עד ה30.6 קלטתי(עם עזרה) שמשהו פה לא הגיוני,לי לא עושים טובה שאני נשארת או לא,הכסף הוא אותו כסף בכול מקרה,לא משלמים לי פיצויים על העזיבה ולא נותנים לי מכתב פיטורין בגלל שאני לא עובדת במקום אלא מתנדבת גם אם בפועל אני עושה פי כמה מהרבה אנשים שמשלמים להם,בטח שיהיה קל לוותר עליי מאשר לוותר על מורה,הרי אם הייתי עובדת במקום הכול היה הרבה יותר קל,ניצלו את העמדה שלי,הם רק שכחו שאני לא פראיירית כשפוגעים בי ככה אחרי כול ההשקעה... ברגע שהבנתי את העניין החלטתי לפעול...הם לא חושבים מה מצפה להם...עם המפקחת כבר דיברתי והיא רוצה לדבר איתי(ברגע שהיא תפגוש אותי היא תמשיך להבין שאני לא בחסד בבית ספר אלא לגמרי עושה לבית ספר טובה שאני שם!)...,במקביל אתמול הכנתי את השלב השני-אם הכוח שלי נובע מהתלמידים הגיע הזמן להעזר באהבה ובתמיכה שלהם ושל ההורים,זה אולי נשמע קצת תככני מצידי אבל תמיד טענתי שאני שם בשביל הילדים,נכון? וגם הילדים ידעו את זה-קשה לפספס את מה שבולט ואת הבדלי הגישה ביני לבין שאר האנשים ביחס לילדים(אני משקיעה גם על חשבון הפסקות שלי ויוצא בעצם שאין לי הפסקות כי גם "הפסקה" מהכיתה היא עזרה בכיתה אחרת מבחינתי,נלחמת על הילדים ולא מרשה שיוותרו עליהם),בגלל שזה ככה הגיע הזמן להשתמש בכוח הזה,הרי הבית ספר נועד לרווחת התלמידים,לא?...בתיאוריה גם כול עובד היה אמור לדאוג לרווחתם ולא לאגו שלו...התקשרתי אתמול בבוקר לאחד התלמידים שתמיד שולחים אותו להיפגש ולהרשים את כול מי שצריך(ראש עיר,מנהלי אגף חינוך וכו'...),התלמיד הזה תמיד היה קרוב אליי-אפילו באתי לבקר אותו בבית לפני חודש בערך(כתבתי את זה פה בפורום...),הודעתי לו שאני היום בבית ספר(לא עבדתי,סתם הסתובבתי,שירגישו מה זה,מחר ובשאר השבוע אני לא אהיה בשטח בכלל כדי שילמדו קצת להעריך,פשוט יום שישי זה יום קצר אז עדיף להסתובב בין קירות מאשר לחפש תעסוקה במגבלת זמן) וביקשתי שיעלה בהפסקה שלו ויחפש אותי כי הוא הולך לעזור לי...מדובר בתלמיד בן 18,אינטיליגנט במיוחד שיודע לעמוד על זכויותיו,לדבר,לכתוב ולהילחם כשמשהו מפריע לו והכי טוב שהוא קשור אליי מאוד גם כשמעולם לא עבדתי אצלו בכיתה(בחנוכה יצאנו למכירה והוא לא רצה לבוא ואז כשאמרו לו שאני באה הוא הסכים והיה לנו מעולה באותה יום,מדובר גם במכירה הכי רווחית לשנה הזאת),הוא עלה למעלה וישר לקחתי אותו לכיתה ריקה,דיברנו במשך חצי שעה,הוא לקח את הפרטים של המפקחת והוא הולך לארגן מרד תלמידים שלא היה כמותו,הוא אמר לי כמה וכמה פעמים שהוא לא מוכן שיוותרו עליי ושכול יום שאני נמצאת זה עוד שמחה לילדים ושהוא מתכוון להגיד למפקחת ולמי שצריך כמה אוהבים וקשורים אליי פה ועוד אינספור דברים,הוא גם התעקש להזכיר לי לחייך ולחשוב בשביל מי אני פה בבית ספר ולא לתת לאנשים להרוס לי את כול מה שהוכחתי שיש לי,הוא אמר שאחרי שתמיד נלחמתי ודאגתי לתלמידים הגיע הזמן שהם יחזירו לי ולעצמם...אין ספק שהשיחה איתו תרמה לי,הוא לא סתם דיבר וכבר התחיל לפעול-קרא לתלמידים נוספים והסביר להם כול מיני דברים לגביי הפעולה שלהם...במקביל דיברתי עם אמא של ילדה שתמיד צמודה אליי גם כשאני לא איתה בכיתה כי היא שמעה מהילדה חלקי דברים ורצתה להבין לעומק מה הולך,מסתבר שגם לה יש הרבה תלונות על הבית ספר בלי קשר אליי אז במילא מתאים לה גם לדבר עם המפקחת בעצמה ועל הדרך היא תפרגן לי בעקבות זה שהילדה לקחה מאוד קשה את העניין איתי...סיפרתי לכם על החושים של הילדים אצלי בכיתה-אתמול אחד מהם בכה במשך קרוב לשעה ושום דבר לא הרגיע אותו,הוא רצה לדבר איתי(זה ילד שלא מדבר ממשית,רק עונה "כן" ו"לא" בעזרת העיניים) ,הביאו אותו לאיפה שהייתי(ביום רגיל הייתי בכיתה,אתמול כאמור הסתובבתי איך שמתאים לי) ודיברתי איתו קרוב ל15 דקות,תמיד טענתי שאם היו פותחים לילדים האלה את הפה לכמה שעות הם היו אומרים בדיוק את האמת על כולם.... עם כמה שלא בא לי בכלל להישאר אחרי שמכרו אותי ככה בזול הלחימה והתמיכה שהולכות ומתחזקות מצליחות לגרום לי לשמחה ולתחושה משונה של ניצחון כולשהו...נחיה ונראה איך זה יתפתח...
Digi Lista
New member
מאמינה שלא...
חשבתי על זה הרבה וגם התלמיד ההוא שאל אותי כמה פעמים "אם אני אלחם את תישארי?שלא תגידי אחרי כול המאמצים שאת עוזבת...",עניתי לו בכנות שאני לא בטוחה שיש לי סיבה להישאר ואם לא הייתי מתפכחת מהאשליה שנלחמו עליי הייתי חוזרת לתכנונים הקודמים עם המנהל(שכבר דוברו לפני חודש וחצי בערך) ונשארת לשנה נוספת תוך הבטחה שהוא ינסה לדאוג לי להשלמת השעות(בפועל מדובר בעיקר בדיבורים ריקים ממעשים),דיי רמסו אותי ואת הטוב לב שלי(גם כשהסכמתי להרבה מהדברים,לא חייבים לנצל עד כדי כך כשמישהו נותן מעצמו,גם אם נתתי מתוך טיפשות,אני לא הייתי מנצלת במצב הפוך וכול מי שהיה משקיע היה זוכה ממני למעבר להערכה מילולית...) ברמות שאפילו הגבולות שלי נפרצו,זה היה קורה בכול מקרה מתישהו... הליחמה עכשיו היא ממקום אחר,כתבתי את זה גם למפקחת,בכול מקרה אני מפסידה מהסיפור הזה ועבודה אני אמצא כי מעבר לנתונים היבשים(7 המלצות,חצי דרך לתואר,תעודות הסמכה וכו'...) יש לי הרבה מה להציע לעולם ורוב מקומות העבודה יהנו מאוד ממני כעובדת(שעות נוספות,השקעה עד הפרטים הכי קטנים,חוסר פחד לעבוד קשה בשביל התוצאות ועוד אינספור תכונות) אבל אני כן נלחמת על השם שלי ועל הכבוד שנרמס...
חשבתי על זה הרבה וגם התלמיד ההוא שאל אותי כמה פעמים "אם אני אלחם את תישארי?שלא תגידי אחרי כול המאמצים שאת עוזבת...",עניתי לו בכנות שאני לא בטוחה שיש לי סיבה להישאר ואם לא הייתי מתפכחת מהאשליה שנלחמו עליי הייתי חוזרת לתכנונים הקודמים עם המנהל(שכבר דוברו לפני חודש וחצי בערך) ונשארת לשנה נוספת תוך הבטחה שהוא ינסה לדאוג לי להשלמת השעות(בפועל מדובר בעיקר בדיבורים ריקים ממעשים),דיי רמסו אותי ואת הטוב לב שלי(גם כשהסכמתי להרבה מהדברים,לא חייבים לנצל עד כדי כך כשמישהו נותן מעצמו,גם אם נתתי מתוך טיפשות,אני לא הייתי מנצלת במצב הפוך וכול מי שהיה משקיע היה זוכה ממני למעבר להערכה מילולית...) ברמות שאפילו הגבולות שלי נפרצו,זה היה קורה בכול מקרה מתישהו... הליחמה עכשיו היא ממקום אחר,כתבתי את זה גם למפקחת,בכול מקרה אני מפסידה מהסיפור הזה ועבודה אני אמצא כי מעבר לנתונים היבשים(7 המלצות,חצי דרך לתואר,תעודות הסמכה וכו'...) יש לי הרבה מה להציע לעולם ורוב מקומות העבודה יהנו מאוד ממני כעובדת(שעות נוספות,השקעה עד הפרטים הכי קטנים,חוסר פחד לעבוד קשה בשביל התוצאות ועוד אינספור תכונות) אבל אני כן נלחמת על השם שלי ועל הכבוד שנרמס...
Digi Lista
New member
אם עד עכשיו חשבתי שזה מרגיש כמו סרט אימה הזוי
עכשיו זו ההוכחה! אתמול בלילה כשיצאתי עם הכלבה לטיול בדקתי דואר אחרי כמה ימים שלא בדקנו ולתדהמתי ראיתי הזמנה רשמית לחקירה משטרתית שאמורה להתקיים היום בבוקר! זה כבר שיא חדש,לפי החוק אגב אני רשאית לדבר עם עורך דין ולדחות את הזימון,החלטתי לא לדחות ובגלל שאין לי שום עורך דין(ושום סיבה כרגע לפנות לאחד כזה,גם החוקרת אמרה והיא הייתה לטובתי<בהמשך פרטים> גם ככה,שתינו קלטנו שזה לגמרי חולני) גם לא התייעצתי ומרוב הלם אפילו להורים שלי לא סיפרתי(כלומר אבא שלי היה שבוע בחו"ל,איך בדיוק אני אגיד לו "אבא!טוב שחזרת ודרך אגב אני מוזמנת לחקירה במשטרה..."?...),החלטתי להתמודד ישירות עם העניין-מעבר לזה שהאמת לצידי ויש לי עדים(בעקבות הדברים שלי זימנו את העדה הראשית ומחר היא תיתן עדות שתומכת לגמרי בגרסה שלי) הגיע הזמן שמישהו יתן לי לדבר וישים סוף לטירוף הזה! נתחיל מהבשורות הטובות-מראש החוקרת אמרה לי-לא יפתחו לי תיק פלילי,סביר שהתיק חקירה יסגר תוך פחות משבוע וכול הסיפור יהיה מאחוריי ללא כול זכר(חכו בעניין הזה,תשמעו מה החוקרת יעצה לי...),זה היה נראה כול כך פסיכי שאני שם בתלונה על "תקיפה" כשל"נתקפת" אין סימן באף מקום בגוף,העדים לטובתי וחוץ מיזה שקשה לפספס שאני ילדה טובה-לא שותה,לא מעשנת,לא עוברת ברמזור אדום,לא עובר נתיב בלי לאותת,אין לי אפילו מדבקת-קעקוע(וכמובן שלא קעקוע אמיתי),אין לי שום עבר פלילי,יש המון המלצות עליי(במקרה שלפתי אותן מהתיק...) ולא יעזור כמה יתאמצו אני לא נראית רעה(לא שיש דרך מוגדרת להיראות רעים אבל גם לפי החוקרת רואים שאני פשוט ילדה טובה שנקלעה לסיטואציה מוזרה)... קצת הפחיד אותי להיכנס לתחנת משטרה,אף פעם לא ביקרתי בתחנת משטרה אז פתאום להיות מוזמנת לחקירה?!...נתתי את הזימון ואת התעודת זהות שלי ומצאתי את החדר של החוקרת שאליה ביקשו שאגיע. הדבר הראשון שאמרתי לה אחרי הבוקר טוב זה ש"דיי משונה שאני כאן בגלל משהו שלא עשיתי",היא התחילה להציג בפניי את הזכויות במהלך החקירה והבהרתי לה דיי מהר שאני לא אשמור על זכות השתיקה ולא צריכה עורך דין,היא הסכימה איתי שבאמת לא נראה שאני אזדקק ליעוץ משפטי כולשהו,היא גם קלטה כמה אני בהלם מוחלט מעצם העובדה שאני שם והרגיעה אותי שאני לא איזו עבריינית וגם למשטרה ברור שאני לא באמת אשמה במשהו אבל הוגשה תלונה רשמית ומתפקידם לבדוק...ואז התחלתי לדבר תוך שהיא מזהירה אותי שהכול ישמש כראיות,עניתי לה שאני מאושרת שנותנים לי לדבר ואני לא מפחדת משום ראיות שכביכול יאספו מהדברים שלי-הכול אמת,היא הסכימה איתי. החוקרת הייתה צעירה,נחמדה ומבינת עניין לפי מה שהתרשמתי. כול הזמן פחדתי שהיא נחמדה כדי לחלץ ממני מידע(על בסיס "השוטר הרע והשוטר הטוב"),אחרי הכול כעיתונאית זו אחת הטקטיקות הידועות(אם כי גם את השאלות הקשות אפשר לשאול בנחמדות,זה יותר מפיל אנשים...),אבל לא נראה שהייתה לי ממש סיבה לפחד ממנה,שיתפתי פעולה עם כול מה שרצתה לדעת(הוספתי לה גם את מה שלא ביקשה לדעת כדי שתקבל תמונה מלאה),כול החקירה לקחה 40 דקות כשבסופן דאגתי להביא לה את ההמלצות עליי ואת האימיילים עם המנהל על מעללי "המורה" עוד ממרץ ובטח שמהזמן האחרון(הם היו לי בתיק כי התכוונתי להציג אותם למפקחת שבוע שעבר ומאז החלטתי שעדיף שישארו בהישג יד,צדקתי...),היא אמרה לי מפורשות שאני יכולה מיד כשיסגר תיק החקירה באופן רשמי להגיש תביעה אזרחית כנגד "המורה" ההיא על הוצאת דיבה,פגיעה בשם טוב וכו' ואז היא אמרה את אחד הדברים שפשוט חתמו את מה שהרגשתי-היא הסבירה לי שהנוכחות שלי איימה על "המורה" כי מבחינתה באה אחת צעירה ובלי לימודים וניסיון וגם בלי תשלום והוכיחה בקלות שיש לה המון מה להציע בלי להיות "מורה" ורגשות הקנאה שלה פשוט הטריפו אותה,החוקרת ממש הסבירה לי את הנושא הזה,אומנם ידעתי את זה אבל ברגע שהיא הסבירה את זה קלטתי שאני במצב טוב ולא סביר שיקרה לי משהו... היא כתבה כול מה שאמרתי ונתנה לי לקרוא ולחתום בכמה מקומות שזה אכן מה שאמרתי,תוך כדי היא אמרה לי לתקן לה שגיאות כתיב והקלדה(היא רוסייה אז אולי בגלל זה) והיה דיי מצחיק לתקן אותה...היא שאלה אותי אם מתאים לי לבקש הרחקה מאותה "המורה" ואמרתי לה שבמילא אני לא נמצאת כרגע בבית ספר(גם היום היה להם בעייתי למצוא פתרונות מרגע שקלטו שהברזתי,זה יקרה שוב מחר ובעיקר ביום חמישי שיש פעילות בית ספרית מיוחדת וממש חסר כוח אדם...),היא אמרה שמבחינתה שאעשה רק הסעה ואם "המורה" הזאת מנסה להתקרב לרדיוס שלי אני ישר יכולה להבהיר לה שאסור לה מתוקף החלטת המשטרה(זה דיי דומה ל'צו הרחקה',לא?...אבל זה לא צו ולא בדיוק הבנתי מה זה),בכול מקרה אנחנו לא נתקרב אחת לשנייה כול עוד זה תלוי בי ובינתיים אני לא בבית ספר ככה שזה מצמצם את האפשרויות... אחר כך הייתי צריכה לתת טביעות אצבעות,טביעות כפות ידיים ולהצטלם,לא בגלל שאני עבריינית כמו שאמרה החוקרת אלא כי זה הליך סטנדרטי,היא הלכה איתי אל החדר איפה שעושים את כול הדברים האלה,היא מראש הודיעה להם שיהיו נחמדים במיוחד כי מדובר ב"ילדה טובה שנקלעה לסיטואציה מוזרה"(לדעתי גם בלי להודיע הם היו נחמדים אליי,למשל השוטר ששמר בכניסה היה מקסים מהרגע שבאתי להיכנס וגם אחרי שיצאתי מהתחנה הוא דיבר איתי עם חיוך ומבט מבין בעיניים) ואמרה שהיא הולכת כי יש לה עוד דברים לעשות...,אחד מהשוטרים שם שאפילו לא לבש מדים שאל אם אני לא אברח והחוקרת ענתה לו בחיוך "קודם כול אתה יותר מהיר ממנה אבל לא נראה לי שהיא תברח כי היא דווקא שמחה שמישהו מוכן להקשיב לה",חייכתי והבטחתי בצחוק לא לברוח,כאילו שזה עלה בדעתי בכלל,הייתי דיי מבועתת מכול הסרט הרע הזה...גם השוטרים שם צחקו עליי שאני ילדה טובה כשביקשו לצלם קעקוע וגם את זה אין לי...מה שכן יש שם תוכנות מגניבות,כול המכשירים שם מרתקים ומסקרנים,כמעט התחשק לי לעבוד שם... החקירה והאיסוף טביעות וצילומים ערכו ביחד בסביבות השעה... כמו שאמרתי לא אמור להיות שום דבר,מחר העדה הראשית שלי תעיד ובזה העסק אמור להסתיים...ברגע שהתיק חקירה נסגר(כאמור תוך שבוע לכול היותר לפי מה שהסבירה החוקרת,היא אמרה לי שמבחינתה אין בכלל עילה למשהו מעבר והדגישה בפניי שוב ושוב שאני לא עבריינית) אני מתחילה בתגובת נגד,לא בטוח שמה שהחוקרת אמרה לגביי תביעה אזרחית אבל יש גבולות לפסיכיות של אנשים ועם כמה שזה ילדותי אני רוצה לעשות משהו אחרי כול מה שספגתי,בעיקר המתח הנפשי,הוצאת הדיבה ועוגמת הנפש העצומה. נראה לי שנפלתי למציאות חלופית או משהו אחרת אין לי הסבר לימים המטורפים שעוברים עליי...תזכירו לי להיזהר במשאלות שלי-רציתי עניין בחיים וקיבלתי (הפוך ובקיצוניות) חיים מעניינים,אני מוותרת להבא על משאלות מסוג זה... יהיה לי חומר כתיבה לפרוייקטים העתידיים שלי
עכשיו זו ההוכחה! אתמול בלילה כשיצאתי עם הכלבה לטיול בדקתי דואר אחרי כמה ימים שלא בדקנו ולתדהמתי ראיתי הזמנה רשמית לחקירה משטרתית שאמורה להתקיים היום בבוקר! זה כבר שיא חדש,לפי החוק אגב אני רשאית לדבר עם עורך דין ולדחות את הזימון,החלטתי לא לדחות ובגלל שאין לי שום עורך דין(ושום סיבה כרגע לפנות לאחד כזה,גם החוקרת אמרה והיא הייתה לטובתי<בהמשך פרטים> גם ככה,שתינו קלטנו שזה לגמרי חולני) גם לא התייעצתי ומרוב הלם אפילו להורים שלי לא סיפרתי(כלומר אבא שלי היה שבוע בחו"ל,איך בדיוק אני אגיד לו "אבא!טוב שחזרת ודרך אגב אני מוזמנת לחקירה במשטרה..."?...),החלטתי להתמודד ישירות עם העניין-מעבר לזה שהאמת לצידי ויש לי עדים(בעקבות הדברים שלי זימנו את העדה הראשית ומחר היא תיתן עדות שתומכת לגמרי בגרסה שלי) הגיע הזמן שמישהו יתן לי לדבר וישים סוף לטירוף הזה! נתחיל מהבשורות הטובות-מראש החוקרת אמרה לי-לא יפתחו לי תיק פלילי,סביר שהתיק חקירה יסגר תוך פחות משבוע וכול הסיפור יהיה מאחוריי ללא כול זכר(חכו בעניין הזה,תשמעו מה החוקרת יעצה לי...),זה היה נראה כול כך פסיכי שאני שם בתלונה על "תקיפה" כשל"נתקפת" אין סימן באף מקום בגוף,העדים לטובתי וחוץ מיזה שקשה לפספס שאני ילדה טובה-לא שותה,לא מעשנת,לא עוברת ברמזור אדום,לא עובר נתיב בלי לאותת,אין לי אפילו מדבקת-קעקוע(וכמובן שלא קעקוע אמיתי),אין לי שום עבר פלילי,יש המון המלצות עליי(במקרה שלפתי אותן מהתיק...) ולא יעזור כמה יתאמצו אני לא נראית רעה(לא שיש דרך מוגדרת להיראות רעים אבל גם לפי החוקרת רואים שאני פשוט ילדה טובה שנקלעה לסיטואציה מוזרה)... קצת הפחיד אותי להיכנס לתחנת משטרה,אף פעם לא ביקרתי בתחנת משטרה אז פתאום להיות מוזמנת לחקירה?!...נתתי את הזימון ואת התעודת זהות שלי ומצאתי את החדר של החוקרת שאליה ביקשו שאגיע. הדבר הראשון שאמרתי לה אחרי הבוקר טוב זה ש"דיי משונה שאני כאן בגלל משהו שלא עשיתי",היא התחילה להציג בפניי את הזכויות במהלך החקירה והבהרתי לה דיי מהר שאני לא אשמור על זכות השתיקה ולא צריכה עורך דין,היא הסכימה איתי שבאמת לא נראה שאני אזדקק ליעוץ משפטי כולשהו,היא גם קלטה כמה אני בהלם מוחלט מעצם העובדה שאני שם והרגיעה אותי שאני לא איזו עבריינית וגם למשטרה ברור שאני לא באמת אשמה במשהו אבל הוגשה תלונה רשמית ומתפקידם לבדוק...ואז התחלתי לדבר תוך שהיא מזהירה אותי שהכול ישמש כראיות,עניתי לה שאני מאושרת שנותנים לי לדבר ואני לא מפחדת משום ראיות שכביכול יאספו מהדברים שלי-הכול אמת,היא הסכימה איתי. החוקרת הייתה צעירה,נחמדה ומבינת עניין לפי מה שהתרשמתי. כול הזמן פחדתי שהיא נחמדה כדי לחלץ ממני מידע(על בסיס "השוטר הרע והשוטר הטוב"),אחרי הכול כעיתונאית זו אחת הטקטיקות הידועות(אם כי גם את השאלות הקשות אפשר לשאול בנחמדות,זה יותר מפיל אנשים...),אבל לא נראה שהייתה לי ממש סיבה לפחד ממנה,שיתפתי פעולה עם כול מה שרצתה לדעת(הוספתי לה גם את מה שלא ביקשה לדעת כדי שתקבל תמונה מלאה),כול החקירה לקחה 40 דקות כשבסופן דאגתי להביא לה את ההמלצות עליי ואת האימיילים עם המנהל על מעללי "המורה" עוד ממרץ ובטח שמהזמן האחרון(הם היו לי בתיק כי התכוונתי להציג אותם למפקחת שבוע שעבר ומאז החלטתי שעדיף שישארו בהישג יד,צדקתי...),היא אמרה לי מפורשות שאני יכולה מיד כשיסגר תיק החקירה באופן רשמי להגיש תביעה אזרחית כנגד "המורה" ההיא על הוצאת דיבה,פגיעה בשם טוב וכו' ואז היא אמרה את אחד הדברים שפשוט חתמו את מה שהרגשתי-היא הסבירה לי שהנוכחות שלי איימה על "המורה" כי מבחינתה באה אחת צעירה ובלי לימודים וניסיון וגם בלי תשלום והוכיחה בקלות שיש לה המון מה להציע בלי להיות "מורה" ורגשות הקנאה שלה פשוט הטריפו אותה,החוקרת ממש הסבירה לי את הנושא הזה,אומנם ידעתי את זה אבל ברגע שהיא הסבירה את זה קלטתי שאני במצב טוב ולא סביר שיקרה לי משהו... היא כתבה כול מה שאמרתי ונתנה לי לקרוא ולחתום בכמה מקומות שזה אכן מה שאמרתי,תוך כדי היא אמרה לי לתקן לה שגיאות כתיב והקלדה(היא רוסייה אז אולי בגלל זה) והיה דיי מצחיק לתקן אותה...היא שאלה אותי אם מתאים לי לבקש הרחקה מאותה "המורה" ואמרתי לה שבמילא אני לא נמצאת כרגע בבית ספר(גם היום היה להם בעייתי למצוא פתרונות מרגע שקלטו שהברזתי,זה יקרה שוב מחר ובעיקר ביום חמישי שיש פעילות בית ספרית מיוחדת וממש חסר כוח אדם...),היא אמרה שמבחינתה שאעשה רק הסעה ואם "המורה" הזאת מנסה להתקרב לרדיוס שלי אני ישר יכולה להבהיר לה שאסור לה מתוקף החלטת המשטרה(זה דיי דומה ל'צו הרחקה',לא?...אבל זה לא צו ולא בדיוק הבנתי מה זה),בכול מקרה אנחנו לא נתקרב אחת לשנייה כול עוד זה תלוי בי ובינתיים אני לא בבית ספר ככה שזה מצמצם את האפשרויות... אחר כך הייתי צריכה לתת טביעות אצבעות,טביעות כפות ידיים ולהצטלם,לא בגלל שאני עבריינית כמו שאמרה החוקרת אלא כי זה הליך סטנדרטי,היא הלכה איתי אל החדר איפה שעושים את כול הדברים האלה,היא מראש הודיעה להם שיהיו נחמדים במיוחד כי מדובר ב"ילדה טובה שנקלעה לסיטואציה מוזרה"(לדעתי גם בלי להודיע הם היו נחמדים אליי,למשל השוטר ששמר בכניסה היה מקסים מהרגע שבאתי להיכנס וגם אחרי שיצאתי מהתחנה הוא דיבר איתי עם חיוך ומבט מבין בעיניים) ואמרה שהיא הולכת כי יש לה עוד דברים לעשות...,אחד מהשוטרים שם שאפילו לא לבש מדים שאל אם אני לא אברח והחוקרת ענתה לו בחיוך "קודם כול אתה יותר מהיר ממנה אבל לא נראה לי שהיא תברח כי היא דווקא שמחה שמישהו מוכן להקשיב לה",חייכתי והבטחתי בצחוק לא לברוח,כאילו שזה עלה בדעתי בכלל,הייתי דיי מבועתת מכול הסרט הרע הזה...גם השוטרים שם צחקו עליי שאני ילדה טובה כשביקשו לצלם קעקוע וגם את זה אין לי...מה שכן יש שם תוכנות מגניבות,כול המכשירים שם מרתקים ומסקרנים,כמעט התחשק לי לעבוד שם... החקירה והאיסוף טביעות וצילומים ערכו ביחד בסביבות השעה... כמו שאמרתי לא אמור להיות שום דבר,מחר העדה הראשית שלי תעיד ובזה העסק אמור להסתיים...ברגע שהתיק חקירה נסגר(כאמור תוך שבוע לכול היותר לפי מה שהסבירה החוקרת,היא אמרה לי שמבחינתה אין בכלל עילה למשהו מעבר והדגישה בפניי שוב ושוב שאני לא עבריינית) אני מתחילה בתגובת נגד,לא בטוח שמה שהחוקרת אמרה לגביי תביעה אזרחית אבל יש גבולות לפסיכיות של אנשים ועם כמה שזה ילדותי אני רוצה לעשות משהו אחרי כול מה שספגתי,בעיקר המתח הנפשי,הוצאת הדיבה ועוגמת הנפש העצומה. נראה לי שנפלתי למציאות חלופית או משהו אחרת אין לי הסבר לימים המטורפים שעוברים עליי...תזכירו לי להיזהר במשאלות שלי-רציתי עניין בחיים וקיבלתי (הפוך ובקיצוניות) חיים מעניינים,אני מוותרת להבא על משאלות מסוג זה... יהיה לי חומר כתיבה לפרוייקטים העתידיים שלי
וואו,אני בהלם!
אני לא מאמינה שהיא אשכרה הגישה נגדך תלונה במטרה.היא ממש עברה כל גבול.אני שמחה שלפחות היו נחמדים אלייך שם והבינו לבד שאת ילדה טובה שלא עשתה כלום,ושמה שמניע את "המורה" ההיא זו קנאה. לדעתי זה לא ילדותי מצידך.הם צריכים להבין שזה שאת ילדה צעירה וטובה לא אומר שהם יכולים לנצל אותך ככה ולהעליל עלייך עלילות תוך מחשבה שלא תעשי כלום בתגובה.להיפך,את חייבת להראות להם שאת לא פראיירית. חח אכן ימים מסעירים עוברים עלייך לאחרונה....טוב,נו,לפחות באמת צברת מזה חומר כתיבה.תמשיכי לעדכן.מעניין איך העניינים יתפתחו מכאן.
אני לא מאמינה שהיא אשכרה הגישה נגדך תלונה במטרה.היא ממש עברה כל גבול.אני שמחה שלפחות היו נחמדים אלייך שם והבינו לבד שאת ילדה טובה שלא עשתה כלום,ושמה שמניע את "המורה" ההיא זו קנאה. לדעתי זה לא ילדותי מצידך.הם צריכים להבין שזה שאת ילדה צעירה וטובה לא אומר שהם יכולים לנצל אותך ככה ולהעליל עלייך עלילות תוך מחשבה שלא תעשי כלום בתגובה.להיפך,את חייבת להראות להם שאת לא פראיירית. חח אכן ימים מסעירים עוברים עלייך לאחרונה....טוב,נו,לפחות באמת צברת מזה חומר כתיבה.תמשיכי לעדכן.מעניין איך העניינים יתפתחו מכאן.
star_female
New member
וואו, זה ממש מוגזם...
אני בשוק שהיא עשתה את זה. זה ממש נשמע שיש איתה משהו לא בסדר (מעבר לקנאה במקום העבודה... גם אם מקנאים לא הולכים לכאלו אמצעים קיצוניים!). טוב לשמוע לפחות שבמשטרה היו נחמדים אלייך ושסוף סוף מישהו מקשיב למה שיש לך לומר. כל העניין הזה נראה לי לגמרי יצא מפרופורצייה. אמנם לא הייתי שם ואני לא יודעת מה בדיוק קרה אבל אין סיכוי שזה עד כדי כך רציני שצריך משטרה...
אני בשוק שהיא עשתה את זה. זה ממש נשמע שיש איתה משהו לא בסדר (מעבר לקנאה במקום העבודה... גם אם מקנאים לא הולכים לכאלו אמצעים קיצוניים!). טוב לשמוע לפחות שבמשטרה היו נחמדים אלייך ושסוף סוף מישהו מקשיב למה שיש לך לומר. כל העניין הזה נראה לי לגמרי יצא מפרופורצייה. אמנם לא הייתי שם ואני לא יודעת מה בדיוק קרה אבל אין סיכוי שזה עד כדי כך רציני שצריך משטרה...
Digi Lista
New member
לי בכלל כבר אזלו המילים.
הלם זאת מילה עדינה,לא ברור לי בכלל מה הולך,יציאה מפרופורציות זאת הגדרה עדינה וקנאה או כול סיבה אחרת שגורמת לאנשים להתנהג ככה-להעליל עלילות,לרמוס אדם וכו' ולהטריף אותם ברמה כזאת פשוט לא נתפס אצלי. מה שבטוח שאני לא אוותר על לחימה לטיהור שמי ולהחזרת הכבוד הרמוס שלי כאדם. חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאת יועצת בית הספר/עובדות סוציאליות לא חייבו לדבר איתי(נתקלתי בהן היום כשבאתי להוציא את הילד להסעה,אני בשביתה השבוע ולא מוכנה להימצא בשטח בית הספר מעבר להכנסת הילדים והוצאתם להסעה,רואים שזה עושה ברז רציני,זה דווקא משמח אותי ומזלם שזה כבר בסוף שנה כי אם זה היה אפילו חודש קודם המצב היה רע יותר,אבל האמת שאם זה היה קורה לפחות חודש קודם זה היה מקדם אותי...),גם הן מוזנות משמועות שאותן מפיצה אותה "המורה" והשאר מוסיפים פלפל ומלח כמו בכול שמועה,לא מגיע לי הקשבה אובייקטיבית ומקצועית?...המנהל עשה השנה מפגשים עם היועצת אחת לכמה זמן לכול צוות כיתה,צוות מבחינת תפקיד(סייעות לחוד,מחנכות לחוד,שירות לאומי...) ומה חכם לעשות ישיבות כשהכול טוב?...איפה הם היו כבר במרץ כשאותה "המורה" קיללה אותי במסדרון לעיניי הנהגים,מלווים,צוות ותלמידים ולכלכה עליי להורים של ילד שלא אצלה בכיתה כבר 4 שנים?...כלומר אם במקרים כאלה לא מדברים אז כול הרעיון הוא כיסוי תחת... יש לי רעיון כולשהו-הילד ההוא שמנסה להגן עליי כנראה אמור לנאום במסיבת סיום שבוע הבא(אני מבריזה,מראש רציתי להבריז אבל עכשיו יש לי סיבות טובות),אם כבר סרט אימה שאני מככבת בו גם לכוכבים יש רגעי חסד בטרם שורפים את גופתם אחרי שמסמרו אותה ותלו בכיכר העיר ללא משפט(הדרמטיות בכוונה)...הרעיון שלי והוא אכן נשמע חלק מסרט הוא לבקש מאותו התלמיד לדחוף משהו חיובי עליי ועל הסיפור החולני הזה תוך כדי הנאום,אחרי הכול במסיבה ינכחו מעבר לצוות ולתלמידים גם ההורים,אנשי חינוך אחרים(אולי כמו שנה שעברה-מפקחים למיניהם,מנהלי מחלקות חינוך,תקשורת וכו'...) אז אם כבר רוצים שואו ו"המורה" ההיא מכורה למרכז הבמה(לדעתי מכאן נובעת הקנאה,היא מתאמצת להרשים ולהיות במרכז כולל ליקוקים ודריכה על אחרים ואצלי זה בא באופן טבעי כשאני בכלל מעדיפה להיות בשוליים),היא התחילה בהצגה התמוהה שבמקום אחר הייתה מביאה לשאלה איפה הפסיכיאטר שיתן לה תרופות נגד הזיות ואני יכולה לשחק במשחק שלה ולהחזיר לה כבומרנג... עוד לא דיברתי עם הילד הזה ולא בטוח שהוא יסכים או שהוא באמת נואם במסיבה(נראה לי שכן,כאמור הוא אחד מאלה שתמיד רוצים שייצגו את הבית ספר) אבל נראה לי שלדחוף משפט לטובתי(כאילו בלי קשר ל"מורה",לא ללכלך עליה בפומבי<למרות שממש מגיע לה!> אלא פשוט להיות בעדי) מול כולם ובהפתעה יכול לסובב קצת את הגלגל בשלב ראשון... יש כמובן כמה פגמים בתוכנית הזו(למשל היא נשמעת כמו חלק מטלנובלה) אבל אולי שווה לנסות אותה,גם אם החלטתי לעזוב זה עדיין לא אומר שאני אלך עם הראש מורכן... רק יסגר תיק החקירה המיותר הזה ואני אראה מה אני עושה,תביעה אזרחית כמו שהציעה החוקרת לדעתי פחות רלוונטית-אני לא בטוחה בכלל שאני יכולה לעמוד בהוצאות לעורך דין(למרות שזו תביעה אזרחית,בטח יש גורם של כסף איפשהו...),אבל אני יודעת שאני לא רוצה לשתוק,אני אנסה לדבר גם עם ראש המועצה שלי הוא אומנם לא קשור לנושא אבל אולי הוא יסכים לעזור לי,לתת לי גב ופרטים של כמה מהמקושרים אליו בדרגות חשיבות משמעותיות לעניין... אם יש רעיונות נוספים אשמח לשמוע,גם ככה מבחינתי המציאות איכזבה אז למה שלא אלחם על הפיכתה לנוחה יותר עבורי?...
על התמיכה,תאמינו לי שלולא התמיכה שלכם כאן ושל אחרים מבחוץ(כולל הרבה שקשורים לבית ספר) ההתמוטטות הייתה קשה עוד יותר,מזל שכרגע אתם ואחרים מחזיקים אותי בכול המצב המשונה הזה
הלם זאת מילה עדינה,לא ברור לי בכלל מה הולך,יציאה מפרופורציות זאת הגדרה עדינה וקנאה או כול סיבה אחרת שגורמת לאנשים להתנהג ככה-להעליל עלילות,לרמוס אדם וכו' ולהטריף אותם ברמה כזאת פשוט לא נתפס אצלי. מה שבטוח שאני לא אוותר על לחימה לטיהור שמי ולהחזרת הכבוד הרמוס שלי כאדם. חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאת יועצת בית הספר/עובדות סוציאליות לא חייבו לדבר איתי(נתקלתי בהן היום כשבאתי להוציא את הילד להסעה,אני בשביתה השבוע ולא מוכנה להימצא בשטח בית הספר מעבר להכנסת הילדים והוצאתם להסעה,רואים שזה עושה ברז רציני,זה דווקא משמח אותי ומזלם שזה כבר בסוף שנה כי אם זה היה אפילו חודש קודם המצב היה רע יותר,אבל האמת שאם זה היה קורה לפחות חודש קודם זה היה מקדם אותי...),גם הן מוזנות משמועות שאותן מפיצה אותה "המורה" והשאר מוסיפים פלפל ומלח כמו בכול שמועה,לא מגיע לי הקשבה אובייקטיבית ומקצועית?...המנהל עשה השנה מפגשים עם היועצת אחת לכמה זמן לכול צוות כיתה,צוות מבחינת תפקיד(סייעות לחוד,מחנכות לחוד,שירות לאומי...) ומה חכם לעשות ישיבות כשהכול טוב?...איפה הם היו כבר במרץ כשאותה "המורה" קיללה אותי במסדרון לעיניי הנהגים,מלווים,צוות ותלמידים ולכלכה עליי להורים של ילד שלא אצלה בכיתה כבר 4 שנים?...כלומר אם במקרים כאלה לא מדברים אז כול הרעיון הוא כיסוי תחת... יש לי רעיון כולשהו-הילד ההוא שמנסה להגן עליי כנראה אמור לנאום במסיבת סיום שבוע הבא(אני מבריזה,מראש רציתי להבריז אבל עכשיו יש לי סיבות טובות),אם כבר סרט אימה שאני מככבת בו גם לכוכבים יש רגעי חסד בטרם שורפים את גופתם אחרי שמסמרו אותה ותלו בכיכר העיר ללא משפט(הדרמטיות בכוונה)...הרעיון שלי והוא אכן נשמע חלק מסרט הוא לבקש מאותו התלמיד לדחוף משהו חיובי עליי ועל הסיפור החולני הזה תוך כדי הנאום,אחרי הכול במסיבה ינכחו מעבר לצוות ולתלמידים גם ההורים,אנשי חינוך אחרים(אולי כמו שנה שעברה-מפקחים למיניהם,מנהלי מחלקות חינוך,תקשורת וכו'...) אז אם כבר רוצים שואו ו"המורה" ההיא מכורה למרכז הבמה(לדעתי מכאן נובעת הקנאה,היא מתאמצת להרשים ולהיות במרכז כולל ליקוקים ודריכה על אחרים ואצלי זה בא באופן טבעי כשאני בכלל מעדיפה להיות בשוליים),היא התחילה בהצגה התמוהה שבמקום אחר הייתה מביאה לשאלה איפה הפסיכיאטר שיתן לה תרופות נגד הזיות ואני יכולה לשחק במשחק שלה ולהחזיר לה כבומרנג... עוד לא דיברתי עם הילד הזה ולא בטוח שהוא יסכים או שהוא באמת נואם במסיבה(נראה לי שכן,כאמור הוא אחד מאלה שתמיד רוצים שייצגו את הבית ספר) אבל נראה לי שלדחוף משפט לטובתי(כאילו בלי קשר ל"מורה",לא ללכלך עליה בפומבי<למרות שממש מגיע לה!> אלא פשוט להיות בעדי) מול כולם ובהפתעה יכול לסובב קצת את הגלגל בשלב ראשון... יש כמובן כמה פגמים בתוכנית הזו(למשל היא נשמעת כמו חלק מטלנובלה) אבל אולי שווה לנסות אותה,גם אם החלטתי לעזוב זה עדיין לא אומר שאני אלך עם הראש מורכן... רק יסגר תיק החקירה המיותר הזה ואני אראה מה אני עושה,תביעה אזרחית כמו שהציעה החוקרת לדעתי פחות רלוונטית-אני לא בטוחה בכלל שאני יכולה לעמוד בהוצאות לעורך דין(למרות שזו תביעה אזרחית,בטח יש גורם של כסף איפשהו...),אבל אני יודעת שאני לא רוצה לשתוק,אני אנסה לדבר גם עם ראש המועצה שלי הוא אומנם לא קשור לנושא אבל אולי הוא יסכים לעזור לי,לתת לי גב ופרטים של כמה מהמקושרים אליו בדרגות חשיבות משמעותיות לעניין... אם יש רעיונות נוספים אשמח לשמוע,גם ככה מבחינתי המציאות איכזבה אז למה שלא אלחם על הפיכתה לנוחה יותר עבורי?...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.