אני באופן אישי מאד אוהב
דרמות כבדות חזקות ודיכאוניות(אוז,החיים מתחילים,חוק וסד וכדומה) אבל בדרמה כבדה יש בעיה אין הומור אין כלום פרט לדרמה עצמה ולכן כדי שדרמה אמיתית תשרוד היא חייבת אבל פשוט חייבת כתיבה מבריקה עלילה ברורה מראש פלאש בקים,חלומות,קריינות וכדומה(אם יש) מתוכננים בקפידה, צילום מעניין(ואני מופתע לגלות כמה צילום יכול להשפיע) ודיאלוגים מסוימים(כמו זה שבסיומו של הפרק אשה יפה) שיבנו אותם במיוחד וישימו לב לכל מילה ומשחק מצוין ולהיזהר לא ליפול לגבול הסבוני עכשיו קשה לי לחשוב על העונה שהראשונה של דוסון כדרמה כמו דרמות אחרות כי לדוסון כפי שציינת היה הומור עצמי רפרנסים לסרטים וסדרות ועלילות שאני לא רואה בהם איזה משהו כבד במיוחד(בכל זאת רומן עם מורה זה לא דבר שאפשר לראות בו איזה משמעות עמוקה על החיים) אבל גם אם נסתכל עליה ככזאת היא מספיק טובה כדי לעבור גם בלי ההומור הכתיבה טובה מאד המשחק די טוב הדיאלוגים בנויים היטב(ונתתי דוגמה) והעלילה כפי שאנו רואים תוכננה בקפידה היא נוטה ליפול לסבון אבל זה לא בגלל שהיא נופלת זה בגלל שהיא קופצת בחדווה וצוחקת על זה ולא רק ששורדת שם היא גם מגיעה לשיאים חדשים בז'אנר סבוניות נעורים(וכפי שציינתי בהודעה המקורית שלי התבנית הפשוטה והדי סבונית היא זאת שגרומת לסדרה להצליח ולהיות מהודקת כ"כ ושניתן יהיה למרות הסבון לראותה כדרמה לכל דבר) אבל העונה השנייה לא כזאת אין את אותה כתיבה(ברוב המקרים לעיתים הם הפתיעו וחזרו לרמות של הפרקים בעונה הראשונה) אבל בעוד את הדרמה אני זוכר בקלות אני לא זוכר אפילו דבר קומי חביב אחד מאותה עונה, כשציינת את אותן סצינות של הסרטת הסרט נזכרתי בכמה הן היו מתאמצות ובכל זאת לא הגיעו למטרה שלהן ולכן אני רואה בה דרמת יחסים מובהקת וככזאת היא נחלה כישלון חרוץ לדעתי ואני אפרט את הבעיות שלי איתה: הייתה לה נטייה לאובר דרמטיות במקום דיאלוג נוקב הייתי מקבל דברים בצורה כ"כ מוגזמת(היציאה מהארון המוות של אבי התיסבוכים הנפשיים של ג'ן שתסלחו לי אבל היו פשוט מטומטמים אז בסדר איבדת את הבתולים בגיל 12 למה את מתנהגת בצורה כ"כ מטומטמת והרסנית? המערכת יחסים המטופשת של אנדי ופייסי והחרפון שלה והמערכת יחסים בין ג'ואי לדוסון) כפי שציינתי הרגעים שהיו אמורים להיות מודעים לעצמם היו בפשטות לא מוצלחים ובזבזו זמן מסך על הרבה דברים טיפשים בעיה נוספת היא התוספת של אנדי וג'ק כשהם היו 4 יכלו בקלות למצות את הפוטנציאל של הדמויות כשהן היו 6 הן התפזרו על 700 קווי עלילה לכל כיוון המערכת יחסים של ג'ואי עם ג'ק אנדי אבא שלה ההורים של דוסון דוסון וג'ואי פייסי ואנדי ג'ן עם עצמה אנדי עם עצמה ג'ק עם עצמו דוסון עם הסרט ואבי עם האל יודע מי יותר מדי עלילות גרמו לסדרה להיות לא מהודקת מבולבלת התפזרה על כל הכיוונים ולא הצליחה למצות כלום(אולי חוץ מג'ק שנחרש עדדק בעונה השנייה ובשלישית כל התייחסות אליו נראתה כבר מיותרת לחלוטין מרוב שהוא מוצה בעונה השנייה) הדמויות התחרפנו לחלוטין ג'ן אפילו לא דומה לג'ן ההחלטית שהיא הייתה בעונה הראשונה פייסי הפך לאחות רחמנייה גראמס מנוצרית אדוקה הפכה למישהי מדת לא ברורה וכדומה אני לא אומר שלא היו רגעי אור בעונה השנייה היו המון אבל היא לא צליחה לשמור על שום סוג של יציבות ברמה שהעונה הראשונה להוציא איזה 3 פרקים מאכזבים שמרה על הרמה לאורך כל העונה ולכן אם לסדרה אין פן קומי מוצלח שיעזור לך לחתוך פינות והדרמה עצמה לא מצליחה קשה לי לראות בה שמשהו חיובי במיוחד לעומת העונה השלישית שבניגוד לעונה השניה היא ידע שהיא לא העונה הראשונה והיא גם לא תהיה היא הסתפקה בלנסות כיוון חדש רענן וכיפי בלי יומרות אבל הרבה פאן זאת ברירת מחדל אבל אני מעדיף ברירת מחדל מיומרות מיותרות אבל איפה שם בדרך אחרי בערך 9-10 פרקים היא התחרבשה לחלוטין הסתבכה ברשת של עצמה ואפילו בתוך הרשת הזאת היא לא הצליחה ליצור משהו טוב
דרמות כבדות חזקות ודיכאוניות(אוז,החיים מתחילים,חוק וסד וכדומה) אבל בדרמה כבדה יש בעיה אין הומור אין כלום פרט לדרמה עצמה ולכן כדי שדרמה אמיתית תשרוד היא חייבת אבל פשוט חייבת כתיבה מבריקה עלילה ברורה מראש פלאש בקים,חלומות,קריינות וכדומה(אם יש) מתוכננים בקפידה, צילום מעניין(ואני מופתע לגלות כמה צילום יכול להשפיע) ודיאלוגים מסוימים(כמו זה שבסיומו של הפרק אשה יפה) שיבנו אותם במיוחד וישימו לב לכל מילה ומשחק מצוין ולהיזהר לא ליפול לגבול הסבוני עכשיו קשה לי לחשוב על העונה שהראשונה של דוסון כדרמה כמו דרמות אחרות כי לדוסון כפי שציינת היה הומור עצמי רפרנסים לסרטים וסדרות ועלילות שאני לא רואה בהם איזה משהו כבד במיוחד(בכל זאת רומן עם מורה זה לא דבר שאפשר לראות בו איזה משמעות עמוקה על החיים) אבל גם אם נסתכל עליה ככזאת היא מספיק טובה כדי לעבור גם בלי ההומור הכתיבה טובה מאד המשחק די טוב הדיאלוגים בנויים היטב(ונתתי דוגמה) והעלילה כפי שאנו רואים תוכננה בקפידה היא נוטה ליפול לסבון אבל זה לא בגלל שהיא נופלת זה בגלל שהיא קופצת בחדווה וצוחקת על זה ולא רק ששורדת שם היא גם מגיעה לשיאים חדשים בז'אנר סבוניות נעורים(וכפי שציינתי בהודעה המקורית שלי התבנית הפשוטה והדי סבונית היא זאת שגרומת לסדרה להצליח ולהיות מהודקת כ"כ ושניתן יהיה למרות הסבון לראותה כדרמה לכל דבר) אבל העונה השנייה לא כזאת אין את אותה כתיבה(ברוב המקרים לעיתים הם הפתיעו וחזרו לרמות של הפרקים בעונה הראשונה) אבל בעוד את הדרמה אני זוכר בקלות אני לא זוכר אפילו דבר קומי חביב אחד מאותה עונה, כשציינת את אותן סצינות של הסרטת הסרט נזכרתי בכמה הן היו מתאמצות ובכל זאת לא הגיעו למטרה שלהן ולכן אני רואה בה דרמת יחסים מובהקת וככזאת היא נחלה כישלון חרוץ לדעתי ואני אפרט את הבעיות שלי איתה: הייתה לה נטייה לאובר דרמטיות במקום דיאלוג נוקב הייתי מקבל דברים בצורה כ"כ מוגזמת(היציאה מהארון המוות של אבי התיסבוכים הנפשיים של ג'ן שתסלחו לי אבל היו פשוט מטומטמים אז בסדר איבדת את הבתולים בגיל 12 למה את מתנהגת בצורה כ"כ מטומטמת והרסנית? המערכת יחסים המטופשת של אנדי ופייסי והחרפון שלה והמערכת יחסים בין ג'ואי לדוסון) כפי שציינתי הרגעים שהיו אמורים להיות מודעים לעצמם היו בפשטות לא מוצלחים ובזבזו זמן מסך על הרבה דברים טיפשים בעיה נוספת היא התוספת של אנדי וג'ק כשהם היו 4 יכלו בקלות למצות את הפוטנציאל של הדמויות כשהן היו 6 הן התפזרו על 700 קווי עלילה לכל כיוון המערכת יחסים של ג'ואי עם ג'ק אנדי אבא שלה ההורים של דוסון דוסון וג'ואי פייסי ואנדי ג'ן עם עצמה אנדי עם עצמה ג'ק עם עצמו דוסון עם הסרט ואבי עם האל יודע מי יותר מדי עלילות גרמו לסדרה להיות לא מהודקת מבולבלת התפזרה על כל הכיוונים ולא הצליחה למצות כלום(אולי חוץ מג'ק שנחרש עדדק בעונה השנייה ובשלישית כל התייחסות אליו נראתה כבר מיותרת לחלוטין מרוב שהוא מוצה בעונה השנייה) הדמויות התחרפנו לחלוטין ג'ן אפילו לא דומה לג'ן ההחלטית שהיא הייתה בעונה הראשונה פייסי הפך לאחות רחמנייה גראמס מנוצרית אדוקה הפכה למישהי מדת לא ברורה וכדומה אני לא אומר שלא היו רגעי אור בעונה השנייה היו המון אבל היא לא צליחה לשמור על שום סוג של יציבות ברמה שהעונה הראשונה להוציא איזה 3 פרקים מאכזבים שמרה על הרמה לאורך כל העונה ולכן אם לסדרה אין פן קומי מוצלח שיעזור לך לחתוך פינות והדרמה עצמה לא מצליחה קשה לי לראות בה שמשהו חיובי במיוחד לעומת העונה השלישית שבניגוד לעונה השניה היא ידע שהיא לא העונה הראשונה והיא גם לא תהיה היא הסתפקה בלנסות כיוון חדש רענן וכיפי בלי יומרות אבל הרבה פאן זאת ברירת מחדל אבל אני מעדיף ברירת מחדל מיומרות מיותרות אבל איפה שם בדרך אחרי בערך 9-10 פרקים היא התחרבשה לחלוטין הסתבכה ברשת של עצמה ואפילו בתוך הרשת הזאת היא לא הצליחה ליצור משהו טוב