עונה בשיר משלי../images/Emo48.gif ../images/Emo210.gif
דיי... אפילו רק המחשבה ממכרת. אותה תחושה מוכרת את כל הגוף אופפת, חודרת. לא משאירה שום מקום לדמיון, להזיה. "רק אחת, קטנה, צורבת במידה הנכונה ביד, או עדיף- בצוואר... שבר הגיון עדין שמזמן נשבר. כמו מתכת קרה על בשר מלובן הכל סנטירי, נקי ומוכן. קדימה נפש- לתפוס מקומך בשורה הקדמית פירות הכאב כבר סיימו להבשיל ש ק ט- מיד הטקס יתחיל. לדעת שזה רע, להרגיש שזה טוב, לדחות את הרגע, אבל לא להפסיק לחשוב. מה יש בקסם הזה, האדום, שלא נותן לעזוב??