ו
לפורום

מצב
הנושא נעול.

דבורי

New member
ברכות לפתיחת הפורום

ברכות לפתיחת הפורום
הייתי בעברי (הרחוק) ילדה מחוננת, וסבלתי מכך קשות. בית הספר בו למדתי לא היה ערוך לכך, ויחסו אלי נע בין הזנחה להתעללות קלה. כך שלמרות שתמיד הייתי גאה בכשרונותי די סבלתי בילדותי עד שהגעתי לאוניברסיטה בגיל 15 וחצי, ורק אז התחלתי ליהנות. עדיין מוקדם לדעת אם מי מילדי הוא מחונן. אני חייבת להודות שאני מאוכזבת מכך שבני בן החמש וחצי עדיין אינו מעוניין ללמוד לקרוא, אני בגיל ארבע וחצי קראתי שוטף עברית ואנגלית. מעניין אותי לשמוע מעוד מחוננים (מיל.) שהם הורים לילדים שאינם מפגינים אותם כשרונות.
 
לקריאה יש צורך בבשלות כלשהי

ברכות לפתיחת הפורום
הייתי בעברי (הרחוק) ילדה מחוננת, וסבלתי מכך קשות. בית הספר בו למדתי לא היה ערוך לכך, ויחסו אלי נע בין הזנחה להתעללות קלה. כך שלמרות שתמיד הייתי גאה בכשרונותי די סבלתי בילדותי עד שהגעתי לאוניברסיטה בגיל 15 וחצי, ורק אז התחלתי ליהנות. עדיין מוקדם לדעת אם מי מילדי הוא מחונן. אני חייבת להודות שאני מאוכזבת מכך שבני בן החמש וחצי עדיין אינו מעוניין ללמוד לקרוא, אני בגיל ארבע וחצי קראתי שוטף עברית ואנגלית. מעניין אותי לשמוע מעוד מחוננים (מיל.) שהם הורים לילדים שאינם מפגינים אותם כשרונות.
לקריאה יש צורך בבשלות כלשהי
ילד יכול להיות מאוד מחונן אבל טרם הבשילה אצלו יכולת הקריאה. האם יש תחום אחר בו הוא מתעלה על מה שאת היית כילדה? אם כן, זה לא מנחם אותך?
 

דבורי

New member
כן, ודאי

לקריאה יש צורך בבשלות כלשהי
ילד יכול להיות מאוד מחונן אבל טרם הבשילה אצלו יכולת הקריאה. האם יש תחום אחר בו הוא מתעלה על מה שאת היית כילדה? אם כן, זה לא מנחם אותך?
כן, ודאי
אני מקוה שלא השתמע שאני מאוכזבת ממנו, אם-כי אני במובן מסוים כן מאוכזבת (ברמה הרגשית, לא השכלית) שהוא עדיין לא מתעניין בקריאה. בכל מקרה ברור שהוא ילד חכם וסקרן המתעניין בנושאים רבים, ומתאתגר אותי בשאלותיו. מבחינה רגשית נראה לי שהוא בריא ומפותח ממני בגילו, אם-כי כמובן שאיני יכולה לזכור בדיוק איך הייתי.
 

לי Li

New member
יש ויש

כן, ודאי
אני מקוה שלא השתמע שאני מאוכזבת ממנו, אם-כי אני במובן מסוים כן מאוכזבת (ברמה הרגשית, לא השכלית) שהוא עדיין לא מתעניין בקריאה. בכל מקרה ברור שהוא ילד חכם וסקרן המתעניין בנושאים רבים, ומתאתגר אותי בשאלותיו. מבחינה רגשית נראה לי שהוא בריא ומפותח ממני בגילו, אם-כי כמובן שאיני יכולה לזכור בדיוק איך הייתי.
יש ויש
יש ילדים שלומדים לקרוא מוקדם ויש כאלה שלא, כל עוד את יודעת שהוא מחונן זה לא נורא אם הוא יקרא לאט יותר ממך. זה בסדר שתרגישי אכזבה, הרי כל אחד רוצה שילדו יהיה הטוב ביותר, אבל אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג, אם הוא מסרב יכול להיות שזה לא מעניין אותו. נסי לקרוא לו סיפורים בעצמך, סיפורים מענינים שמושכים אותו ולאט לאט תנסי ללמד אותו תוך כדי איך לקרוא. אל תלחיצי אותו תגרמי לו לרצות את זה בעצמו ע"י גירויים שונים. בהצלחה
 

דבורי

New member
בודאי שזה לא נורא

יש ויש
יש ילדים שלומדים לקרוא מוקדם ויש כאלה שלא, כל עוד את יודעת שהוא מחונן זה לא נורא אם הוא יקרא לאט יותר ממך. זה בסדר שתרגישי אכזבה, הרי כל אחד רוצה שילדו יהיה הטוב ביותר, אבל אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג, אם הוא מסרב יכול להיות שזה לא מעניין אותו. נסי לקרוא לו סיפורים בעצמך, סיפורים מענינים שמושכים אותו ולאט לאט תנסי ללמד אותו תוך כדי איך לקרוא. אל תלחיצי אותו תגרמי לו לרצות את זה בעצמו ע"י גירויים שונים. בהצלחה
בודאי שזה לא נורא
כפי שאמרתי, ברמה הרגשית באיזשהו מקום אני מאוכזבת, אבל אני יודעת שאין סיבה שהוא יתחיל לקרוא מוקדם כמוני. אני משתדלת לא להפעיל עליו שום לחץ בכיוון. בכל מקרה הלא הוא ילמד לקרוא בשנה הבאה בכיתה א'. אני לא יודעת אם הוא מחונן או לא, אני יודעת שהוא חכם וסקרן ושמחה בזה.
 

לי Li

New member
אם הוא סקרן

בודאי שזה לא נורא
כפי שאמרתי, ברמה הרגשית באיזשהו מקום אני מאוכזבת, אבל אני יודעת שאין סיבה שהוא יתחיל לקרוא מוקדם כמוני. אני משתדלת לא להפעיל עליו שום לחץ בכיוון. בכל מקרה הלא הוא ילמד לקרוא בשנה הבאה בכיתה א'. אני לא יודעת אם הוא מחונן או לא, אני יודעת שהוא חכם וסקרן ושמחה בזה.
אם הוא סקרן
נסי לגרות אותו לקרוא, כי אם הוא באמת סקרן הוא יתגרה. נסי להביא לו ספרים המדברים על נושאים שהוא אוהב, אולי זה יעזור.
 
וגם אם, רחמנא ליצלן,

יש ויש
יש ילדים שלומדים לקרוא מוקדם ויש כאלה שלא, כל עוד את יודעת שהוא מחונן זה לא נורא אם הוא יקרא לאט יותר ממך. זה בסדר שתרגישי אכזבה, הרי כל אחד רוצה שילדו יהיה הטוב ביותר, אבל אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג, אם הוא מסרב יכול להיות שזה לא מעניין אותו. נסי לקרוא לו סיפורים בעצמך, סיפורים מענינים שמושכים אותו ולאט לאט תנסי ללמד אותו תוך כדי איך לקרוא. אל תלחיצי אותו תגרמי לו לרצות את זה בעצמו ע"י גירויים שונים. בהצלחה
וגם אם, רחמנא ליצלן,
הוא ממוצע, או פשוט בעל אינטיליגנציה גבוהה אבל לא מחונן, אז מה? מה רע? הרי בעצמך אמרת (דבורי) שעד גיל 15 וחצי סבלת מאוד מהיותך מחוננת, כ"כ נורא יהיה אם הילד שלך לא יצטרך להתמודד עם מה שאת התמודדת?
 

דבורי

New member
גם זה נכון

וגם אם, רחמנא ליצלן,
הוא ממוצע, או פשוט בעל אינטיליגנציה גבוהה אבל לא מחונן, אז מה? מה רע? הרי בעצמך אמרת (דבורי) שעד גיל 15 וחצי סבלת מאוד מהיותך מחוננת, כ"כ נורא יהיה אם הילד שלך לא יצטרך להתמודד עם מה שאת התמודדת?
גם זה נכון
אבל כנראה שהמחוננות הפכה כבר חלק מזהותי העצמית, ויהיה לי קשה לראות ילד שלי שאינו כזה, גם אם זה יחסוך לו הרבה צרות.
 

m43

New member
עדיף שלא יידע עדיין לקרוא

ברכות לפתיחת הפורום
הייתי בעברי (הרחוק) ילדה מחוננת, וסבלתי מכך קשות. בית הספר בו למדתי לא היה ערוך לכך, ויחסו אלי נע בין הזנחה להתעללות קלה. כך שלמרות שתמיד הייתי גאה בכשרונותי די סבלתי בילדותי עד שהגעתי לאוניברסיטה בגיל 15 וחצי, ורק אז התחלתי ליהנות. עדיין מוקדם לדעת אם מי מילדי הוא מחונן. אני חייבת להודות שאני מאוכזבת מכך שבני בן החמש וחצי עדיין אינו מעוניין ללמוד לקרוא, אני בגיל ארבע וחצי קראתי שוטף עברית ואנגלית. מעניין אותי לשמוע מעוד מחוננים (מיל.) שהם הורים לילדים שאינם מפגינים אותם כשרונות.
עדיף שלא יידע עדיין לקרוא
דבורי, אני אם ל- 3 ילדים. שני הגדולים אובחנו כמחוננים (הבכור מחונן במיוחד), ושניהם הגיעו לכיתה א' כשהם יודעים לכתוב את שמם הפרטי בלבד, וגם זאת בכתב ראי. את כבר מבינה שזה לא הפריע להם להתפתח, ולא מנע מהמחוננות שלהם לבוא לידי ביטוי וסיפוק. צעיר בניי בן 3 בלבד. לפני 4 חודשים קראה לי הגננת שלו ודיווחה לי כי הוא מכיר את כל האותיות והספרות (עלתה על זה במקרה, כי ראתה שהוא קורא את האותיות על הסביבון). הייתי בשוק. ביררתי בבית- ואיש מביננו לא לימד אותו לזהות את האותיות (גיל שנתיים ושמונה חודשים!). משמע- טיפוס אוטודידאקט. מצד אחד- וואו!!!!!!!! מאידך- אימל'ה. אני רוצה ילדים נורמלים, בריאים ומאושרים. רוצה עבורו ילדות יפה וחוויתית, ולא רואה כל סיבה לרוץ קדימה. אגב, גם אני אובחנתי כמחוננת, וסבלתי לא מעט. אני יותר מודאגת מאשר מאושרת מכך שילדיי מחוננים. אני לא מנסה לממש את עצמי באמצעות ילדיי, וודאי לא רואה בהם הזדמנות ל"מקצה שיפורים" שלי. אני סבורה שצריך מאד מאד להיזהר ממצבים כאלו. חבל על הילדים!. בהצלחה.
 

ציפי ג

New member
אתן יכולות לפרט מה היה הסבל שלכן?

עדיף שלא יידע עדיין לקרוא
דבורי, אני אם ל- 3 ילדים. שני הגדולים אובחנו כמחוננים (הבכור מחונן במיוחד), ושניהם הגיעו לכיתה א' כשהם יודעים לכתוב את שמם הפרטי בלבד, וגם זאת בכתב ראי. את כבר מבינה שזה לא הפריע להם להתפתח, ולא מנע מהמחוננות שלהם לבוא לידי ביטוי וסיפוק. צעיר בניי בן 3 בלבד. לפני 4 חודשים קראה לי הגננת שלו ודיווחה לי כי הוא מכיר את כל האותיות והספרות (עלתה על זה במקרה, כי ראתה שהוא קורא את האותיות על הסביבון). הייתי בשוק. ביררתי בבית- ואיש מביננו לא לימד אותו לזהות את האותיות (גיל שנתיים ושמונה חודשים!). משמע- טיפוס אוטודידאקט. מצד אחד- וואו!!!!!!!! מאידך- אימל'ה. אני רוצה ילדים נורמלים, בריאים ומאושרים. רוצה עבורו ילדות יפה וחוויתית, ולא רואה כל סיבה לרוץ קדימה. אגב, גם אני אובחנתי כמחוננת, וסבלתי לא מעט. אני יותר מודאגת מאשר מאושרת מכך שילדיי מחוננים. אני לא מנסה לממש את עצמי באמצעות ילדיי, וודאי לא רואה בהם הזדמנות ל"מקצה שיפורים" שלי. אני סבורה שצריך מאד מאד להיזהר ממצבים כאלו. חבל על הילדים!. בהצלחה.
אתן יכולות לפרט מה היה הסבל שלכן?
 

m43

New member
קודם כל-

אתן יכולות לפרט מה היה הסבל שלכן?
קודם כל-
קשה להיות חריג. קשה להיות במצב בו אתה מרגיש לא נוח עם הישגיך וידיעותיך וכישוריך העולים על אלו של בני גילך, באופן בולט. קשה להיות חריגים בדפוסי התנהגות מסויימים, וקשה לחבור לשווים לך ולדלותם מתוך מחזורי הענק, קשה להיות בעמדת התגוננות, או במקום בו אתה צריך להוכיח שלמרות שאתה מחונן אתה לא בהכרח חנון. קשה גם עם מורים שמרגישים מאויימים. זהו באופן תמציתי. אני, למזלי, הייתי גם ספורטאית מעולה, כך שהמחזור הרחב קיבל אותי והעריך אותי בשל כך (ולא בשל כישורי המתמטיים והורליים.
 

דבורי

New member
סבל

אתן יכולות לפרט מה היה הסבל שלכן?
סבל
קודם כל, שיעמום. השתעממתי בשיעורים. יש לי גם בעיה בריכוז בשיעורים פרונטליים, כך שכל ימי בית הספר שלי עברו בשיעמום מוחלט. הוקפצתי לכיתה א' כשהיינו באנגליה (שם חיינו מספר שנים), וזה היה מוצלח. כיתה א' היתה מעין כיתת גן, עם הרבה שעות משחק והלימודים היו בעיקר בחברותות או לימוד עצמי בחוברות ומאד נהניתי. לקראת כיתה ב' חזרתי ארצה לכיתה גדולה (36 בנות) שהלימודים בה פרונטליים כולם, ואני הייתי בת 5 וחצי בלבד. מאז ועד סוף הקריירה שלי בבית הספר (בגיל 15 וחצי, בסוף כיתה י"א) אני זוכרת את בית הספר כסיוט. גם ההשתלבות החברתית לא היתה מוצלחת במיוחד, כנראה בגלל פערי הגיל (בכיתה א' הפערים היו קטנים יותר, כנראה שבאנגליה כולם מתחילים יותר מוקדם, אני לא זוכרת). לא אובחנתי רשמית, אבל בתיכון היכולת המתימטית שלי בלטה במיוחד והתחילו להתייחס אלי בבית הספר כ"גאונית". היחס המיוחד אלי מצד המורים גרר הרגשת חריגות גדולה, ולא לווה במתן אתגרים או גרויים נוספים אלא רק בעיקר בהתעלמות מכך שהפסקתי לבקר ברוב השיעורים (שיעורי בית מעולם לא עשיתי).
 

לי Li

New member
אני לא רואה סיבה

עדיף שלא יידע עדיין לקרוא
דבורי, אני אם ל- 3 ילדים. שני הגדולים אובחנו כמחוננים (הבכור מחונן במיוחד), ושניהם הגיעו לכיתה א' כשהם יודעים לכתוב את שמם הפרטי בלבד, וגם זאת בכתב ראי. את כבר מבינה שזה לא הפריע להם להתפתח, ולא מנע מהמחוננות שלהם לבוא לידי ביטוי וסיפוק. צעיר בניי בן 3 בלבד. לפני 4 חודשים קראה לי הגננת שלו ודיווחה לי כי הוא מכיר את כל האותיות והספרות (עלתה על זה במקרה, כי ראתה שהוא קורא את האותיות על הסביבון). הייתי בשוק. ביררתי בבית- ואיש מביננו לא לימד אותו לזהות את האותיות (גיל שנתיים ושמונה חודשים!). משמע- טיפוס אוטודידאקט. מצד אחד- וואו!!!!!!!! מאידך- אימל'ה. אני רוצה ילדים נורמלים, בריאים ומאושרים. רוצה עבורו ילדות יפה וחוויתית, ולא רואה כל סיבה לרוץ קדימה. אגב, גם אני אובחנתי כמחוננת, וסבלתי לא מעט. אני יותר מודאגת מאשר מאושרת מכך שילדיי מחוננים. אני לא מנסה לממש את עצמי באמצעות ילדיי, וודאי לא רואה בהם הזדמנות ל"מקצה שיפורים" שלי. אני סבורה שצריך מאד מאד להיזהר ממצבים כאלו. חבל על הילדים!. בהצלחה.
אני לא רואה סיבה
שאת צריכה להיות מודאגת בגללה, לא כל המחוננים סובלים. אני לא רואה בלמידת קריאה בגיל מוקדם איבוש של הילדות, גם אני בגיל 3 כמו בנך ידעתי לקורא, אבל עדיין שיחקתי, ועשיתי את כל הדברים כמו כולם. השתלבתי בחברה ואני לא חושבת שאיבדתי את הילדות שלי. אני בכלל לא מבינה הגדרה של אנשים מסויימים לילדות טובה, אני מחשיבה ילדות טובה לילדות בה הילד התפתח ועשה את הדברים שהוא רוצה לעשות, הדברים שגרמו לו הנאה. ילדים מסויימים אוהבים לשחק בבובות, אחרים אוהבים לשחק בכדור בחוץ ואחרים אוהבים לקרוא ספרים, בכל המקרים שהילדים עושים מה שהם אוהבים הילדות תיהיה טובה, ולא תיהיה מבוזבזת כי הם יעשו מה שהם אוהבים.
 

m43

New member
מסכימה איתך

אני לא רואה סיבה
שאת צריכה להיות מודאגת בגללה, לא כל המחוננים סובלים. אני לא רואה בלמידת קריאה בגיל מוקדם איבוש של הילדות, גם אני בגיל 3 כמו בנך ידעתי לקורא, אבל עדיין שיחקתי, ועשיתי את כל הדברים כמו כולם. השתלבתי בחברה ואני לא חושבת שאיבדתי את הילדות שלי. אני בכלל לא מבינה הגדרה של אנשים מסויימים לילדות טובה, אני מחשיבה ילדות טובה לילדות בה הילד התפתח ועשה את הדברים שהוא רוצה לעשות, הדברים שגרמו לו הנאה. ילדים מסויימים אוהבים לשחק בבובות, אחרים אוהבים לשחק בכדור בחוץ ואחרים אוהבים לקרוא ספרים, בכל המקרים שהילדים עושים מה שהם אוהבים הילדות תיהיה טובה, ולא תיהיה מבוזבזת כי הם יעשו מה שהם אוהבים.
מסכימה איתך
ולכן אדאג שבני המתוק ימשיך להשתובב, לעשות שטויות ולשחק עוד ועוד.
 
גם יל יש אוטודידקט בן 3

מסכימה איתך
ולכן אדאג שבני המתוק ימשיך להשתובב, לעשות שטויות ולשחק עוד ועוד.
גם יל יש אוטודידקט בן 3
שלמד אותיות וספרות וניקוד בגלל שאביו לימד את אחותו והוא היה בחדר
אבל אנחנו מרוצים, אין לנו בעיה עם זה. שנינו הלכנו לבית הספר קוראים (אני ממש לא חנוננת, בעלי אולי כן, מעולם לא אובחן) ולא הייתה לנו כל בעיה של השתלבות (בעצם, לבעלי הייתה אבל רק בגלל שהקפיצו אותו מכיתה א' לב' בניגוד לרצונו
...) לפי היהדות גיל 3 הוא גיל לקלוט אותיות אז זה נורמלי ולא כל ידל שלודמ לקרוא בגיל הזה בהכרח מחונן... לא שאני טוענת שבנך לא מחונן
אני רק טוענת שאין כל סיבה לדאגה. זה רק משחק נוסף בשבילו.
 
../images/Emo9.gif


אם אמא שלי הייתה קוראת את זה... היא הייתה מתפחלצת... או שואלת איך אפשר לנתק את הילדה שלה (שזאת אני... דההההה) מהספרים האלו כבר....
אני לא חושבת שאת צריכה לדחוף אותו לקרוא... לקרוא זה תחביב... את לא יכולה להכריח אותו לאהוב משהו... אני ואחותי חיות על ספרים... את אמא שלי זה מחרפן... ת'אמת... וידווי קטנטן פעם כ"כ שיעמם לי (בכיתה ה') ולא היה לי מה לקרוא אז התחלתי לקורא אינצקלופדיה... ות'אמת... זה כ"כ עניין אותי שקראתי את כל הכרכים... (עד היום צוחקים עליי בגלל זה...
)
 

דבורי

New member
אני תמיד קראתי אנציקלופדיות


אם אמא שלי הייתה קוראת את זה... היא הייתה מתפחלצת... או שואלת איך אפשר לנתק את הילדה שלה (שזאת אני... דההההה) מהספרים האלו כבר....
אני לא חושבת שאת צריכה לדחוף אותו לקרוא... לקרוא זה תחביב... את לא יכולה להכריח אותו לאהוב משהו... אני ואחותי חיות על ספרים... את אמא שלי זה מחרפן... ת'אמת... וידווי קטנטן פעם כ"כ שיעמם לי (בכיתה ה') ולא היה לי מה לקרוא אז התחלתי לקורא אינצקלופדיה... ות'אמת... זה כ"כ עניין אותי שקראתי את כל הכרכים... (עד היום צוחקים עליי בגלל זה...
)
אני תמיד קראתי אנציקלופדיות
האמת שהייתי תמיד חייבת לקרוא משהו. פעם בארוחת בוקר כשלא מצאתי מה לקרוא קראתי את ספר הטלפון. בגיל יותר מבוגר קראתי את התויות על בקבוקי הקטשופ וכו' (קרובה שלי שהתארחתי אצלה פעם חשבה שאני מחפשת את ההכשרים ודי נעלבה).
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה