../images/Emo5.gif נר ראשון של חנוכה
טוב, זה התחיל דווקא מרגש ומבטיח. הדלקנו נרות שרנו שירים, חבצלת נורא התרגשה וכל הזמן רקדה ושרה, אפילו מעוז צור היא כבר יודעת
הלכנו לשבת בסלון, והיא ישבה על הברכיים שלי. פתאום אני רואה להבות מהמטבח, לא אלה הקטנות של הנרות, אלא ממש להבות! הורדתי אותה מהר מעלי ורצתי למטבח, וגיליתי את הגליל של נייר המגבת עולה באש! בלי לחשוב יותר מדי, לקחתי את הקומקום שהיה מלא במים ושפכתי על האש. זה עזר. בתוך כל זה חבצלת היתה מאושרת מהאש, 'הנה עוד אש, אמא, תראי!' וכששפכתי את המיים היא ממש התאכזבה, אז אמרתי לה שזה דווקא טוב ששפכתי מים והיא מיד 'אז תשפכי עוד, אמא. אני אעזור לך'
אין נזק, חוץ מהריח השרוף. שמש אחד המשיך לדלוק לו לבד בחנוכיה כי חבצלת הסבירה לי שאסור לכבות נרות חנוכה (צודקת!), אבל אין פיח, שום דבר אחר לא נשרף.
רק אחר כך התחלתי לחשוב על מה שקרה, ומה שכמעט קרה, והתחלתי לרעוד. המסקנה שלי זה שאי אפשר אף פעם להיות יותר מדי בטיחותיים. אני שמתי את החנוכיה על נייר כסף ,ואת כל הקונסטרוקציה על השיש, בלי שום דבר מסביב, ועדין, הנר נפל , למרות שחיזקתי אותו עם שעווה למקום שלו, התגלגל עד לגליל הנייר שעמד בקצה השני של השיש
וכמעט נגרם אסון.
טוב, זה התחיל דווקא מרגש ומבטיח. הדלקנו נרות שרנו שירים, חבצלת נורא התרגשה וכל הזמן רקדה ושרה, אפילו מעוז צור היא כבר יודעת
